שתף קטע נבחר

 
צילום: EPA

ההתפרצות באיטליה: "אומרים 'מודה אני' כל בוקר"

חברת הקהילה היהודית במילאנו סיפרה לאולפן ynet על התחושות במדינה שבה מתו ביממה האחרונה 368 בני אדם מקורונה: "בהתחלה חשבנו שהגזימו ואפשר להמשיך את החיים הרגילים. אם היינו עושים את הכל בבת אחת אולי היינו מתחילים כבר לצאת מזה"

  

גאולה קנרוטו נמני בריאיון מאיטליה    (צילום: משי בן עמי)

גאולה קנרוטו נמני בריאיון מאיטליה    (צילום: משי בן עמי)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

ההתפרצות האיומה של נגיף הקורונה באיטליה גבתה בשלושת השבועות האחרונים את חייהם של 1,809 בני אדם, מהם 368 רק ביממה האחרונה. גאולה קנרוטו נמני, חברת הקהילה היהודית במילאנו, סיפרה הבוקר (יום א') לאולפן ynet על ההתמודדות עם המצב.

 

"אנחנו אומרים 'מודה אני' כל בוקר כשאנחנו מתעוררים", אומרת קנרוטו נימני. "מודים על זה שאיך זה נס כל פעם שאנחנו קמים בבוקר ואנחנו בריאים והכול בסדר. יש לנו נשמה בתוך הגוף ואנחנו יכולים לתפקד. ברוך השם".

גאולה קנרוטו נמני (צילום: משי בן עמי )
גאולה קנרוטו נמני(צילום: משי בן עמי )

 

רופאי איטליה מותשים: האחות שקרסה והפכה לסמל

 

  (צילום: AP)
מילאנו(צילום: AP)

  (צילום: AP)
הרחובות ריקים(צילום: AP)

 

-יש תחושה של שבר באיטליה?

"אני לא יודעת, אולי כי אנחנו יהודים, והאמונה מחזיקה אותנו. ויש לנו סיפורים מההיסטוריה שלנו, שתמיד סיפרו לנו שאנחנו יכולים לנסות להחזיק מעמד. עשינו לנו פה סגר משלנו בתוך הבית ואנחנו יודעים שבעזרת השם, גם זה יעבור".

 

-אתם לא יוצאים מהבית?

"אנחנו יכולים לצאת. זה קצת מגוחך אבל אפשר לצאת לעשות ג'וגינג ולטייל עם הכלבים, וללכת לסופר או לבתי מרקחת ומי שצריך ללכת לעבוד יכול ללכת לעבוד. סגרו את כל החנויות, אבל לא סגרו את הבתי חרושת ולא סגרו את המשרדים. אז יש אנשים שעדיין הולכים לעבוד".

 

-מספרי המתים לא מפחידים אתכם?

"לא מפחיד נורא. אנחנו מצאנו כמה דברים שתואמים בין האיטלקים ליהודים. לאיטלקים יש כוח מאוד חזק. אנשים פה שרים הרבה, אנחנו נפגשים כולנו במרפסות כמה שעות ביום בבוקר ובערב אנחנו שרים ומדברים אחד עם השני. אני אגיד לך את האמת לאנשים יש יותר את ההרגשה שאנחנו כולנו באותה סירה. אבל אין כזאת תחושה של פחד. יש יותר תחושה שהכול נעצר ככה פתאום. אנחנו מתחילים לחשוב על הדברים החשובים".

 

ברגמו: 10 עמודי אבל בעיתון במקום אחד

ברגמו: 10 עמודי אבל בעיתון במקום אחד

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

-יכול להיות שהיה צריך לסגור הכול שבועיים קודם ואז דברים היו נראים אחרת?

"כן. אנחנו חשבנו בהתחלה שהגזימו. חשבנו שלא מספרים לנו הכול ושלא יודעים מה קורה פה. ושאפשר להמשיך את החיים הרגילים. אם היו עוצרים הכול בבת אחת במקום לעצור טיפה אחרי טיפה, אם היינו עושים את זה יותר מהר, הכול בבת אחת, כנראה היינו כבר כמעט מתחילים לצאת מזה".

  

היא הוסיפה: "יש לנו ידיד מאוד טוב של המשפחה שלנו ,שאתמול בבוקר התקשר אלינו וסיפר לנו שאמא שלו בת 90 נפטרה מזה. ואי אפשר אפילו ללכת ללוויה. אסור ללכת ללוויה כי אסור שאנשים ייפגשו. זה מאוד קשה".

 

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: משי בן עמי
גאולה קנרוטו נמני
צילום: משי בן עמי
מומלצים