"אם המצב ימשיך ככה עוד חודש, יש מצב שנמצא את עצמנו ברבנות", אומר בעצב גדול עמוס, תושב אזור השרון. "אני נהג מונית עצמאי, וכרגע אין לי עבודה. אני בבית, משתגע מעצבים ומטפס על הקירות. אני עצמאי עם חובות מעל הראש ולא רואה מאין תבוא הישועה. גם אשתי לא עובדת כרגע, שלחו אותה לחל"ת. ומה היא עושה? שופינג אונליין של בגדים באתרים בארץ ובחו"ל. זה לא מהיום שאשתי מכורה לקניות ברשת, אבל השיעמום הורג אותה. מצד אחד כל היום מבשלת ושולחת אותי להשלים לה מוצרים שחסרים בבית לתבשילים שפתאום בא לה לבשל, ומצד שני מבזבזת בלי הכרה בכרטיס האשראי על קניות אונליין".
עמוס ממשיך ומתאר את סיר הלחץ הזוגי שנוצר כתוצאה מהשהות הכפויה בבית: "השיא הגיע אתמול כשאשתי אמרה לי שהיא רוצה להתחדש בסלון חדש ופינת אוכל לקראת פסח, וראתה משהו במחיר טוב באיזה אתר. שעתיים קודם היא שמעה אותי מדבר עם רואה החשבון שלי, מתייעץ איתו מה לעשות עם התשלום למע"מ. היא כאילו מנותקת מהמציאות שנקלענו אליה. כשאני מרים את הקול ואומר לה את זה, היא עונה לי שזה מה שעוזר לה לשמור על השפיות ומצב רוח טוב בימים מטורפים כאלה שהקורונה סגרה לה את החיים. עוד כמה ימים כאלה ואני משתגע".
כולנו הבטחנו לבני הזוג שלנו לאהוב ולכבד תמיד, גם בתקופות טובות וגם בתקופות קשות — אבל אף אחד לא הכין אותנו לסיר הלחץ המבעבע שהפך להיות הבית שלנו בימים טרופים אלו. השהות הביתית שנכפתה על זוגות רבים, עם הילדים בבית ועם חוסר ודאות בריאותי וכלכלי — מיתרגמת פעמים רבות למתחים ולריבים בין בני הזוג. במקרים קיצוניים המשבר עלול להחמיר עד לבעיות של אלימות במשפחה.
"המצב בבסיסו הוא מצב לא בריא — מצב של שלילת החופש", מסבירה הפסיכולוגית ורדה רזיאל ז'קונט מדוע המצב המלחיץ כל כך מאתגר עבור הזוגיות. "לאנשים אין את החופש לנהל את חייהם כפי שהם בחרו וכפי שהם הסכימו עליו מלכתחילה. כשמוכרחים להיות כל הזמן יחד — זה עלול להיות אפילו מעצבן. זה מצב שבו גם החסרונות של הצד השני בולטים יותר, וגם חוסר ההתאמה בנקודות מסוימות. נוסיף לזה את המצב שכעת יש פחות אפשרות לצאת החוצה ולהוציא אנרגיה והילדים נמצאים בבית, וברור שחילוקי הדעות יותר שכיחים. עכשיו השאלה היא איך מסתדרים יחד".
אצל כולם זה ככה?
"יש אנשים שעבורם להיות יחד זה אפילו טוב, כי בעבר הלחצים והאילוצים לא איפשרו להם להיות מספיק זמן יחד. יש גם אנשים שזה מגבש אותם יותר, וזה אפילו יכול להיות ברכה".
לדבריה, המצב החדש מציף הרבה שאלות מעל פני השטח. "יש הרבה שאלות של תקשורת בין בני הזוג, כמה הערכה הדדית קיימת, מהי ההסכמה הבסיסית לגבי חינוך הילדים, עולות שאלות כמו כמה אנחנו זה עם זה וכמה אנחנו במחשב. יש הרבה הסכמים בין בני זוג שעכשיו משתנים כתוצאה מהמצב. אם היה הסכם שאחד מבני הזוג יוצא מהבית ועובד קשה, ובן הזוג השני נמצא בבית ועושה את מלאכות הבית, עכשיו שני בני הזוג יושבים בבית וההסכמים חייבים להשתנות".
במשפחת אלון מאזור המרכז זוג הורים וחמישה ילדים. "אני מטפסת על הקירות. עוד רגע אני עוזבת את הבעל והילדים ושיסתדרו", מספרת אם המשפחה. "חזרנו מחופשת סקי בשווייץ והיינו צריכים להיכנס לבידוד. בהתחלה זה ממש זמן איכות כיפי יחד, עם כל הילדים הקטנים והגדולים שהצטרפו לחגיגה. שניים מהם לא גרים בבית אבל עברו לכאן לתקופת הבידוד. מצאתי את עצמי כל היום מול אתרי אונליין של סופרמרקט, כי ברוך השם אכלנו מסביב לשעון. המטבח הפך להיות מרכז הבית. זה היה טוב ויפה לכמה ימים הראשונים עד שהכל התחיל להיות איכסי. נמאסנו אחד על השני.
"הבעיה היא בעיקר ביני ובין בעלי. הוא עובד מהבית, התבצר בחדר העבודה וחזר לשגרה שלו כאילו שאר בני הבית לא קיימים. אני מתזזת בין אוכל, כביסה, מדיח, ואף אחד לא שם עליי. אם בעלי ואני היינו לבד בבית, לא הייתה לי שום בעיה. הוא היה בפינה שלו, אני הייתי בפינה שלי, וסביר להניח שהיינו נפגשים לכוס יין בשעת ערב, צופים בחדשות המדכאות ומשוחחים בינינו. אבל עכשיו כל המצב הזה הוציא את כולנו מפרופורציה. אני חייבת זמן לעצמי. חברה אמרה לי: כדאי אולי שתלכו לייעוץ זוגי. אבל למי יש ראש עכשיו לזה?"
אלון אבירם, פסיכותרפיסט ומטפל זוגי מוסמך, מסכים שהשהות יחד יכולה להיות מלחיצה ומאתגרת מאוד, אך מדגיש שישנן דרכים לעזור לבני הזוג לעבור יחד את התקופה הקשה. "שגרה מייצרת הרבה מאוד רוגע. אנשים הולכים לעבודה, הילדים במסגרות חינוכיות, בחוגים. עכשיו יש פה שינוי שגרה מאוד לא נעים. את צריכה לתפקד גם כאמא, גם כעובדת, גם להבין בעצמך מה זאת השגרה החדשה הזאת, גם להתמודד עם החרדה שבחדשות מספרים לך שאת עומדת למות מהקורונה, ואת צריכה להכיל את כולם. זה נורא קשה להתרגל לשינוי הזה.
"כמובן שיש גם את נושא חלוקת התפקידים בבית. אם החלוקה מגדרית, ויש לא מעט בתים כאלה, פתאום יש ציפייה מבן הזוג להתחלק במטלות. זה מייצר מתחים כי זה משנה את החוזה של הזוגיות. סיבה נוספת למתח היא שאנחנו גם ככה טעונים או עצבניים מהמצב, ויש זוגות שלא מצליחים לאזן זה את זה בצורה טובה. אנשים לא רגילים להיות יחד 24/7. אני תמיד אומר למטופלים שלי — גם מטפלים זוגיים רבים. אם אני אהיה עם אשתי 24 שעות ביממה, יהיו לנו הזדמנויות לחיכוך. אחד מדליק את הניצוץ ומיד הריב מתלקח. מאוד חשוב עכשיו לייצר אווירה נעימה בבית — במיוחד כשיש ילדים".
אז איך באמת עושים את זה? איך אפשר לשרוד יחד ועוד באווירה טובה?
"הנקודה הראשונה פה היא תבחרו את המריבות שלכם. כולנו צריכים עכשיו לקחת נשימה עמוקה, להבין שזה מצב זמני. דברים שאולי בתקופה רגילה היינו מגיבים אליהם, עכשיו אני צריך להגיד — על זה אני אתאפק, עכשיו לא אגיב, עם האמירה הזאת אני לא מתווכח, כדי לשמר את האווירה הטובה בין ההורים ובוודאי מול הילדים. ילדים שרואים את ההורים שלהם רבים מקבלים שיעור במערכות יחסים. אם הם רואים את ההורים צורחים זה על זה - הם יגדלו במציאות שבה זה נורמלי להתמודד עם חילוקי דעות וקשיים בצורה כזאת".
ואם בכל זאת זה קורה, ויש ריב? הרי קשה מאוד להימנע מזה לחלוטין.
"חשוב להראות לילדים איך מתפייסים. לשים דגש לאו דווקא על המקום של הנפילות, אלא על התיקונים. איך אני מתנצל כשטעיתי, כשעשיתי משהו לא נעים או כשאני מבין שפגעתי במישהו שאני אוהב?".
לדברי אלון אבירם, השהייה הזוגית הכפויה מייצרת מנעד של רגשות. "אנחנו נעים מפחד לכעס, מרגישים תסכול, חוסר אונים ואולי אפילו רוח שטות. הרגשות יגיעו בגלים. הם גם לא תמיד אחידים בין בני הזוג וכאן המפתח הוא אמפתיה. אני יכול להיות עם אשתי בבית — אני אהיה אדיש לסכנות הקורונה ואשתי תהיה נורא מפוחדת. אני יכול להגיד לה 'מה את היסטרית כל הזמן', תגובה שלא תעזור, או שאני יכול להגיד לה 'את צודקת, יש פה סיטואציה נורא מפחידה'. זה לא רלוונטי מה אני מרגיש, רלוונטי להתחבר לרגשות של בן או בת הזוג שלנו. אני לא חייב להזדהות עם מישהו ששבר את הרגל על ידי זה שאני אשבור את הרגל, ואני לא חייב לפחד מהקורונה כדי להבין שבת הזוג שלי חוששת, ואני בתור בן הזוג שלה רוצה לעזור לה להכיל את הפחד הזה".
אבירם מזהה בסיטואציה הכפויה גם הזדמנות: "המקום הזה שכולנו יחד זאת הזדמנות לא רעה להתאמן על הזדהות, ולחשוב איך אנחנו מיישמים את זה ברמה המשפחתית וברמת המודל לילדים".
מה עוד ניתן לעשות כדי לשמור על הזוגיות ולעבור את משבר הקורונה בשלום?
"להתמקד בלהיות נחמדים זה לזו, לקחת בחשבון שיש הרבה דברים שלא ניתן לשלוט עליהם אבל אנחנו כן יכולים לשלוט על האופן שבו אנחנו מתייחסים זה לזו. להישאר אדיבים ומכבדים למרות תחושת הלחץ. וכדי להתמודד עם הלחץ יש דרכים כמו מדיטציה, מיינדפולנס, יוגה, תרגילי נשימה, רישום, האזנה למוזיקה, קריאת ספר או אפילו צעידה בתוך הבית או בתוך החדר, אם אנחנו בבידוד, שיכולים לעזור להפחית את הלחץ ולסייע להרגשה יותר טובה.
"דרך נוספת טובה ביותר לעבור מצב מלחיץ היא לדמיין את עצמכם מספרים על זה בעתיד, בעוד שנה או אפילו חמש שנים. זה יכול לעזור להסתכל על ההווה בפרספקטיבה מעט שונה. דמיינו את הסיפור שתספרו לנכדים שלכם, את הסיטואציות המוזרות או המצחיקות שנתקלתם בהן. שוחחו עם בן או בת הזוג על האופן שבו הם יחלקו את הסיפור. כך תוכלו להילחם במצב המלחיץ ולבנות יחד חוזק נפשי".