בחזית המאבק בקורונה: הרופאים שמסכנים את חייהם - כדי להציל אותנו
הרופאים המתמחים בחדרי המיון ועובדי המעבדות נמצאים כיום בקו הראשון של המלחמה בקורונה. אלא שלתורנויות הארוכות והמתישות שלהם בשגרה, נוסף עכשיו גם החשש להידבק בנגיף מהמטופלים המגיעים לבית החולים. התוצאות, הם מתריעים, עלולות להיות הרות אסון: "כשהצוותים יתחילו לחלות ‑ ניכנס למעגל שלא נוכל לצאת ממנו"
התפרצות הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet
"קו פרשת המים היה בשבוע שעבר, כשמטופל אושפז במיון ורק אחר כך התגלה שהוא נשא קורונה", מספר ד"ר עמרי ריטר (34), מתמחה ברפואה דחופה באיכילוב. "מאותו הרגע הבנו, קצת מאוחר מדי, שאנחנו צריכים לעשות שינוי של ההיערכות שלנו".
ריטר מזהיר כעת מפני תרחיש אימים של הדבקה המונית של הצוות הרפואי. "מערכת הבריאות רזה, ובמיוחד חדרי המיון", הוא אומר. "ביום־יום אנחנו עובדים בתפוסה של 100־120 אחוז עם צוותים שחוקים ועייפים. אבל בזמן הקרוב החבל יימתח עוד יותר. נצטרך עוד כוח עבודה ומיגון. אם הצוותים המטפלים יתחילו להידבק, ניכנס למעגל שלא נוכל לצאת ממנו".
ד"ר זיו סאבין (33), מתמחה באורולוגיה באיכילוב, מסביר שהם גם חשופים לסכנה הגדולה ביותר מבין הרופאים. "סביר להניח שהבדיקה הראשונית של כל מטופל תיעשה על ידי מתמחה", הוא אומר, "כל זה קורה בנקודת זמן שבה עוד לא ברור לגמרי אם הוא חשוד כחולה בקורונה והוא משתעל עליך. אנחנו חשופים יותר".
אבל החשש של סאבין נובע בעיקר מההשלכות של הדבקה אפשרית. "אנחנו חוששים שנידבק, אבל חוששים יותר להורים שלנו, שהם אנשים מבוגרים יותר, לילדים הקטנים שלנו ולמטופלים. אנחנו כמו גוף מעביר. הסיכוי שאנחנו נגיע לבידוד גדול מאוד יחסית לאוכלוסייה הכללית".
סאבין טוען שצריך כעת לשנות את ההיערכות בחדרי המיון. "חייבים לערוך גם גיוס של רופאים בכירים שייכנסו מתחת לאלונקה, לא יכול להיות שרק המתמחים יצטרכו להתמודד עם המצב לבדם. בנוסף, צריכה להיות מגמה משמעותית של צמצום הפעילות של בדיקת מטופלים חדשים בתוך בתי החולים".
יו"ר פורום המתמחים של ההסתדרות הרפואית, ד"ר אלה קיטרוסר (33), המתמחה בגינקולוגיה ומיילדות בשערי צדק, טוענת שחייבים לדאוג גם לאמצעי התגוננות טובים יותר. "יש פחד אמיתי שיהיה מחסור בציוד מיגון", היא מזהירה. "מגיעות אליי המון פניות של מתמחים שמפחדים, לא רק על עצמם אלא בעיקר שיעבירו את הווירוס למשפחה שלהם. בנוסף, אם רופא נדבק זה מסוכן יותר ‑ כי הוא מדביק את יתר המטופלים וגם את הרופאים סביבו, ועלול לגרום למחסור בצוות טיפולי".
יו"ר ארגון המתמחים לרפואה "מרשם", ד"ר ריי ביטון, שלחה בסוף השבוע מכתב לראש הממשלה שבו התריעה גם על היעדר פתרונות לתעסוקת ילדי אנשי הצוותים הרפואיים, לאחר ההחלטה להפסיק את הלימודים בבתי הספר.
מי שמתמודדים בימים אלה עם עומס חריג, שרק הולך וגובר, הם עובדי המעבדות. ד"ר יובל גפן (45), מנהל המעבדה למיקרוביולוגיה קלינית ברמב"ם, מספר כי המספר ההולך וגובר של בדיקות הקורונה, מתווספות לבדיקות השגרתיות ודורשות היערכות חירום של המעבדות.
"התחלנו מכמות יחסית צנועה של 20־30 בדיקות קורונה ביום, אבל לאחרונה עלינו לכמעט 200", הוא מספר. "אנחנו עובדים בשני סבבים, בבוקר ואחר־הצהריים, כולל בשישי־שבת. כרגע כל העומס מוטל על הכתפיים של הצוות הקיים, שפשוט נרתם למלחמה בקורנה והגדיל בצורה משמעותית את שעות העבודה שלו".
לעומס היתר יש כמובן מחיר, מסביר ד"ר גפן. "זה יוצר אצלנו חשש ולחץ מוגבר יותר. לכן אנחנו מנסים להכשיר כעת עוד עובדים מתוך הצוות הקיים, כדי שישתתפו בעומס. עובדי המעבדות הם החזית והעיניים של הצוותים הרפואיים", הוא מסכם. "אם חולה נכנס למיון או לבידוד בבית חולים - הדרך היחידה של הרופאים לדעת אם יש לו קורונה היא בדיקת המעבדה. עובדי המעבדה היו הרבה שנים מאחורי הקלעים וחשוב שהציבור יבין שהם עברו לחזית ושבלעדינו הצוותים הרפואיים נשארים באפלה".
אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות המיקרוביולוגים, הביוכימאים ועובדי המעבדות, מזהירה מקריסה קרובה. "המעבדות סובלות מהזנחה רבת שנים. במידה והאוצר ימשיך לגרור רגליים ולא יהיה יעיל במציאת פתרון לא תישאר לנו ברירה ותהיה נטישה המונית של המעבדות. כבר עכשיו אנחנו קורסים. מכריחים אותנו לעבוד 12 שעות רצוף, לא ממוגנים ובשכר של השלמת הכנסה".
צפו בדיון במשבר הקורונה באולפן ynet:
לפנייה לכתב/ת 
