כוננות סגר
האיסורים החדשים, העלייה במספר המודבקים, ושיבוש החיים הקטלני. השבוע הושפענו כולנו מגזירות הקורונה החדשות ונראה שזוהי רק ההתחלה. חברת מודיעין רפואי סייעה לנו לעשות סדר בבלגן ולבדוק מה באמת יכול להביא סוף למצב הכיאוטי הזה
בשבועות האחרונים כולנו מושפעים מהוירוס המתפשט שמאיים על בריאותנו ושגרת חיינו, אבל אין ספק שבימים האחרונים הכל השתנה. שגרת חיינו השתנתה. הילדים לא יוצאים לבית הספר, החנויות והמסעדות נסגרו, חדרי הכושר נעלו את דלתותיהם ומקומות העבודה של רובנו נסגרו.
נכון לכתיבת שורות אלו, טרם נפלה ההחלטה באם לאסור על תושבי ניו יורק לצאת מבתיהם, בדומה להחלטה שנלקחה בסן פרנסיסקו למשל, אבל האמת היא שהמציאות כבר מתקרבת לשם בצעדי ענק.
ראש העיר דה בלאסיו, בניגוד להפצרותיו של המושל קוואמו, טען שרוב הסיכויים שהעיר תיכנס בקרוב למצב של shelter in place. אלו כמובן מילים עדינות יותר מ׳עוצר׳ או ׳סגר׳, אבל המשמעות די דומה.
ביום שני האחרון הכריזה סן פרנסיסקו על shelter in place עבור 7 מיליון תושביה, מנעה מהם לעזוב את בתיהם, למעט במקרים של ׳נסיבות מוגבלות׳, להגדרתם. מי שיוצא מהבית, מחויב להשמר במרחק של 6 פיט מאדם אחר, לשטוף ידיים, ולכסות את השיעול. עסקים שאינם חיוניים לחיים נסגרו לאלתר, בעוד עסקים כמו מרכולי מזון, בתי מרקחת, ובנקים נשארו פתוחים.
גם בניו יורק, באם יוטל העוצר, יורשו התושבים לצאת מבתיהם לטיול עם הכלב, לצאת לריצה, כל עוד הם שומרים על המרחק החיוני של 6 פיט. העיר נערכת להקים בתי חולים מיוחדים לחולים ודרשה מבתי החולים בעיר לדחות את כל הניתוחים שאינם מצילי חיים.
מהעירייה נמסר שבטרם תיפול ההחלטה על עוצר בניו יורק, נלקחים כל הצעדים האפשריים למנוע מצב כזה ולנסות להעיב כמה שפחות על התושבים שכבר כעת משלמים מחיר כבד.
כולנו חשים את כובד המשא של אותן החלטות שלקחו במדינה בשבוע האחרון ושואלים את עצמנו, האם לבידוד, לעוצר האכזרי הזה של שגרת חיינו יש באמת את הכוח להוביל לשינוי המיוחל? חברת מדינט מדיקל אינטליג'נס הישראלית, המספקת שירותי מודיעין רפואי ברחבי העולם, בדקה עבורנו כיצד מצליחים המאמצים השונים במקומות שונים בעולם:
בבייג'ינג, למשל, עם 452 מקרים, 8 מקרי מוות וסה״כ 360 אשר החלימו, פרסמה רשות הבריאות לקראת סוף ינואר הנחיות למבקרים אצל רופא עקב חום. הם התעקשו שחולים ישארו בבית (לא כולל אוכלוסיות בסיכון). הם הגדילו ועשו כשמומחה מביה"ח האונקולוגי של האקדמיה הסינית לרפואה פרסם כתבה בסוף פברואר ומסר כי חולים אונקולוגיים רבים לא יכולים כעת להגיע לטיפולים. בית החולים יצר אינפוגרף עם הנחיות לחולים חדשים, לממתינים ולמתאוששים לניתוח ולמקרים שונים, וכן הנחיות לגבי תזונה, כושר וכו'.
מי שמגיע להיבדק בכל זאת בבית חולים עקב חום, נדרש לגשת לאחת ממרפאות החום הייעודיות שנפתחו ב-89 בתי החולים ברחבי העיר. בייג'ינג אשפזה בבידוד מקרי קורונה מאובחנים וביצעה מעקב אחרי קרוביהם. הרשויות הגבירו את הבדיקה של מקרי דלקת ריאות לא מוסברים כדי לזרז זיהוי מקרים, ולבודדם ולטפל בהם בהקדם. במרפאות החום הוקמה עמדה לחלוקת מסיכות לנכנסים. חולים חדשים יעברו אבחון ויקבל תכנית טיפול. חולי כבד נקראים לסיים את סבב הבדיקות שניתן לבצע בקהילה, ולשלוח את התוצאות ברשת לבדיקה.
על פי הנתונים שנבדקו על ידי המודיעין הרפואי נמצא שהאמצעים שננקטו בסין הצליחו להוריד את קצב התפשטות הוירוס, העלו את קצב הדיווח על הנדבקים והצליחו להפחית את המעמסה על מערכת הבריאות, אשר מהווה במחוזותינו את החשש הגדול ביותר. אחת הטענות המרכזיות שעלתה היא כי המגיפה בסין הושפעה בעיקר מהמקרים הלא מדווחים, שתרמו להתפשטות הוירוס.
בארה״ב התלונות בגין היעדר כמות בדיקות מספקת מעוררת כעס ותהיה. המדינה העשירה ביותר בעולם מתקשה לבדוק כמה באמת רחבה ההתפשטות ובכך גם מעכבת את הדרך לפתרון. לפני כשבועיים נטען שהנשיא טראמפ מיאן לאשר את הורדת חולי הקורונה מספינת התענוגות שעגנה בקליפורניה מחשש שהנוסעים שעליה יעלו את מספר החולים בארה״ב. כאשר מומחים מדברים כעת על מספר נדבקים הגדול פי עשרות מזה הידוע לנו היום, קשה שלא לתהות מדוע בארצות הברית של אמריקה, שבועות אחרי שחיי התושבים נעצרו, ומספר הקורבנות והנדב׳ים נוסק משעה לשעה, עדיין לא מצליחים לספק כמות נדרשת של בדיקות.
על פי הנתונים שנבדקו עולה מסקנה מבהילה: בסין, המקרים הלא מדווחים היו המקור לזיהום ב79% מהמקרים.
אחוז המקרים האמיתיים הלא מדווחים, והכוונה היא בעיקר לאנשים אשר נדבקו בנגיף, אך שאינם עוברים בדיקה, הוא קריטי בהשפעתו על פוטנציאל התפשטות המגיפה. מקרים אלו הם לרוב נדבקים עם מחלה קלה או ללא סימפטומים ולכן לא פונים לשירותי הרפואה על מנת להיבדק וממשיכים בשגרת חייהם באין מפריע. על פי הדיווחים שנרשמו בסין, רק כ- 14% מהמקרים היו מדווחים. באמצעות המודל שבנו, העריכו כי בין 10-23 בינואר היו 13,118 מקרים בווהאן (סך כל המקרים- כאלה שדווחו וכאלה שלא), כאשר כ- 86% מהם היו מקרים לא מדווחים. ״במצב תיאורטי בו כמות הנדבקים שלא דווחו לא הייתה מדביקה, סך כל המקרים בסין היה יורד בכ-80%. מעל 80,000 אנשים נדבקו בסין- כלומר מדובר בסדר גודל של 65,000 מתוך הנדבקים״.
הסגר שהוטל על ווחאן, כך ניכר מהנתונים, שינה את התמונה. הסגר כלל הגבלות תנועה, בידוד וריחוק חברתי שנאכף ע"י הממשלה. בימים שאחרי הסגר, קצב ההדבקה של המקרים המדווחים הצטמצם לכחצי ממה שהיה לפני, (המודל איננו מתאים לכל המדינות לאור שימוש באמצעי אכיפה שונים, הנחיות ומגבלות תנועה שונות, קצב ביצוע בדיקות והדיווח).
מתוך הנתונים שבדקו במדינט, עולה כי ישנה אפשרות להדבקה פרה-סימפטומטית, כאשר אדם יכול להיות גורם מדבק עוד בטרם יופיעו סימפטומים של מחלה. ייתכן ויהיו 3 ימים נוספים בהם אנשים לא חווים סימפטומיים, אך יכולים להיות מדסקים. זאת על סמך נתונים המצביעים מצד אחד על 9 ימים של הפרש בין הדבקה או חיבור בין אדם חולה לבריא, לבין אישור מעבדתי למחלת קורונה, אל מול נתונים אחרים המצביעים על 6.6 ימים בין תחילת הסימפטומים לבין אישור מעבדתי. במדינט מזכירים לנו כי יש צורך במידע נוסף על מנת להסיק מסקנות חד משמעיות בנוגע ליכולת ההדבקה על אסימפטומטיים.
בידוד אוכלוסיות בסיכון
על פי הנתונים שאספה עבורינו חברת מדינט, ניתן להבחין בתנאי בידוד שונים במקומות שונים בעולם.
ב-15.3 המליץ מושל קליפורניה רשמית על בידוד עצמי (ולא מחייב) של כל המבוגרים מעל גיל 65. טורקיה, לעומת זאת, אסרה על אזרחים מבוגרים בעלי מחלות כרוניות לעזוב את המקומות בהם הם שוהים, וכן סגרה אותם לביקורים. עובדים במגזר הציבורי אשר נמצאים בקבוצת סיכון, ביניהם, קשישים, נשים הרות וחולים במחלות כרוניות, הוצאו לחופשה בתשלום. בבריטניה, אשר גישתה להתפשטות עוררה מחלוקת קשה בשבועות האחרונים, מעודדים בידוד עצמי של אנשים בקבוצת סיכון, המוגדרים שם כמבוגרים מעל גיל 70, חולים כרונים ונשים בהריון. הוראות מפורטות טרם ניתנו.
שבדיה מנהיגה מדיניות שונה משאר שכנותיה ופועלת להאטה של קצב הגידול ע"י הרחקה של אוכלוסיות בסיכון. נכון לעכשיו, המדינה השאירה את גבולותיה פתוחים, בתי ספר נפתחים כרגיל, כמו גם מסעדות וחנויות. הממשל קורא לציבור להימנע מביקור חולים וקשישים, לעבוד מהבית ולשטוף ידיים. חולים נקראים להישאר בבית. בדיקות נעשות רק בקרב סגל רפואי ואוכלוסיות בסיכון. הממשל מעריך שהמדינה ניצבת לפני קרב של חודשים, ולכן צריך להפעיל אמצעים בצורה מדודה כדי לא להתיש את הציבור. כמו כן שבדיה הודיעה לפני כמה ימים כי היא מפסיקה לספור מקרים בדקדוק וכי היא אינה רואה בכך חשיבות, אלא תספק מידע בעיקר בנוגע לאיזורי פגיעה.
גם השימוש באופניים הפך בימים האחרונים לשנוי במחלוקת. ברלין, למשל, הודיעה כי תשאיר חנויות לתיקון אופניים פתוחות כדי לאפשר את דרך התניידות. גם בבריטניה ממליצים שלא לאסור על נסיעה באופניים במהלך הסגר, שכן מדובר באמצעי תחבורה שמתקיים בבידוד יחסי, ושמאפשר לאנשים לשמור על כושר בלי ללכת למכונים וחוגים. באיטליה וספרד אסרו על רכיבה על אופניים, בעיקר, כך דווח, מטעמים של הפחתת אשפוזי תאונות דרכים. העיר בוגוטה שבקולומביה הגדילה לעשות והקצתה נתיבי אופניים זמניים בכבישים בצל הקורונה. בספרד, הכריז ראש הממשלה על אמצעי הרחקה חברתית נוקשים יותר, ביניהם להימנע מהחופים, לצאת מהבית לבד, אלא אם מטפלים בילדים או בקשישים. בנוסף, הצבא הספרדי פרס 1,820 חיילים ב-28 ערים ויישובים לטובת המשבר. משטרת מדריד החלה להטיס כטב"מים בשמי הרחובות כדי לשדר אזהרות ולדרבן את הציבור להישאר בבית.
