אין הלוויות: הקורונה משנה את מנהגי האבל
החשש מהידבקות בקורונה משנה את מנהגי האבל ברחבי העולם. באיטליה משפחות לא יכולות להיפרד מיקיריהן, וצופות בקבורה בשידור חי. באיראן מוותרים על טקסים דתיים ובאירלנד שמים מסכות על פני המתים
נגיף הקורונה הכריע את אלפרדו ויסולי בן ה-83. הוא נקבר בסיומו של טקס קצרצר בבית עלמין ליד קרמונה, העיר שבה חי בצפון איטליה. "הם פשוט קברו אותו, בלי הלוויה, בלי משפחה, אפילו בלי ברכה מהכומר", אומרת נכדתו מרתה. היא לא הייתה יכולה להיפרד מסבא שלה. מרתה, כמו רוב המשפחה של אלפרדו, נמצאת בסגר. "כשכל זה ייגמר, נעשה לו הלוויה אמיתית", היא מבטיחה.
עם ציוד מגן, באגף מיוחד: נטמן חולה הקורונה שנפטר
נגיף הקורונה לא מבחין בין דתות או טקסים דתיים בהלוויות. הנגיף שגבה את חייהם של יותר מ-13 אלף איש ברחבי העולם מעצב מחדש את המנהגים שקשורים למוות – מנהלים שנוגעים לגופות החולים ועד לצרכים הרגשיים והרוחניים של המשפחות.
באירלנד מערכת הבריאות ממליצה לקברנים לשים מסכות על פני המתים, כדי להפחית את סכנת ההידבקות. באיטליה חברה שמעניקה שירותי לוויות מעבירה בשידור חי למשפחות שנמצאות בסגר את הברכה שמעניק הכומר בהלוויה. ובדרום קוריאה החשש מהקורונה גרם לירידה משמעותית במספר המשתתפים בהלוויות – וחברות הקייטרינג מתקשות לשרוד.
בערים כמו ברגמו, צפון מזרחית למילאנו, אין הרבה זמן לטקסי קבורה. ג'יאקומו אנג'ולני, מהגורמים שאחראים על בתי הקברות בעיר, אומר שחדרי המתים מלאים ושריפת הגופות מתבצעת מסביב לשעון.
ברגמו, שבה חיים כ-120 אלף תושבים, מתמודדת לפי אנג'ולני עם מספר מתים שגבוה פי 5 או 6 מהרגיל. ברביעי שלח הצבא האיטלקי 50 חיילים לברגמו ב-15 משאיות, שפינו את הגופות של חלק מקורבנות הקורונה לאזורים אחרים במדינה, שעמוסים פחות.
אנדי לנגפורד, שעומד בראש ארגון צדקה בריטי שמסייע למי שאיבדו את יקיריהם, אומר שהאיסור על התקהלויות פוגע קשות באבלים. "ההלוויות מאפשרות לקהילה להתאחד, להביע רגשות, לדבר על מי שמת ולהיפרד ממנו באופן רשמי", הוא אומר. "כשאתה מרגיש שאין לך שליטה על הדרך שבה אתה יכול להתאבל, ועל החוויה שלך ברגעים האחרונים עם מישהו, זה מסבך את האבל וגורם לך להרגיש רע יותר".
כמו בצפון איטליה, גם באיראן בתי החולים ובתי העלמין עובדים ללא הפסקה. כבר יותר מ-1,500 איש מתו מנגיף הקורונה באיראן. אלפים נדבקו. מנהל בית קברות בטהרן סיפר שהרשויות גייסו עובדים חדשים שיחפרו קברים. "אנחנו עובדים יום ולילה. אף פעם לא ראיתי מצב כזה. אין הלוויות". הוא אומר שרוב הגופות מגיעות במשאיות ונקברות ללא ה"וודוא" – טקס הרחצה שנהוג באיסלאם.
חלק מהאיראנים חושדים שהקבורה המהירה היא חלק מהטיוח של השלטונות. באיראן יש שטוענים שמניין הקורבנות האמיתי גבוה בהרבה. עובד בבית חולים בעיר כאשאן, שרחוקה שלוש שעות נסיעה מטהרן, מספר שחלק מקורבנות הקורונה הוגדרו על המדינה כאנשים שמתו מהתקפי לב או מדלקת ריאות.
"הגורמים הרשמיים משקרים בנוגע למניין המתים", הוא אומר. "ראיתי עשרות גופות בימים האחרונים, אבל אמרו לנו לא לדבר על זה". אחים בבתי חולים באיראן אמרו לרויטרס שהם חוששים שמניין המתים גבוה משמעותית מהמספרים שעליהם מדווחת איראן. הרשויות ברפובליקה האסלאמית דוחים את הטענות לטיוח. הנשיא חסן רואני אמר שהממשלה פועלת בכנות וביושרה.
בדרום קוריאה, שם מתו יותר מ-90 חולי קורונה, קראה הממשלה למשפחות הקורבנות לשרוף את הגופות – ורק לאחר מכן לקיים הלוויה. ההלוויות הקוריאניות נערכות בדרך כלל בבתי חולים, ומלוות בשלושה ימים של תפילות וארוחות. כשהנגיף החל להתפשט במדינה רוב החולים היו קשורים לכנסייה בעיר דאגו, ולבית חולים במחוז סמוך. בפברואר כמה חברים בכנסייה הגיעו לבית החולים והשתתפו בהלוויית אחיו של מייסד הכנסייה.
צ'וי מין-הו, מזכ"ל איגוד ההלוויות הקוריאני, אמר שמתחילת התפרצות הקורונה מספר המשתתפים בהלוויות צנח ב-90%. "תרבות ההלוויות השתנתה משמעותית", הוא אומר. "כמה אבלים מביעים תנחומים ועוזבים את המקום מבלי לאכול יחד, מחשש שיידבקו". בימים כתיקונם המשתתפים בהלוויות מעניקים תרומה כספית למשפחה האבלה. בימי הקורונה, במקום כסף מזומן מקבלת המשפחה תרומה בהעברה בנקאית.
הרשויות בווהאן, העיר שבה התפרץ נגיף הקורונה בסוף 2019, הבינו בשלב מוקדם שההלוויות עלולות להוביל להידבקות המונית. בסוף ינואר הן הורו שכל ההלוויות של קורבנות הקורונה יתקיימו באותו בית לוויות. ווהאן הטילה מגבלות על טקסי האבלות בעיר, שבדרך כלל המוניים ורועשים. המגבלות עדיין בתוקף. עובד בבית עלמין מקומי אמר לרויטרס שהמשפחות של קורבנות הקורונה אפילו לא יכולות לראות את גופות יקיריהם. בסין האפר של המתים מוחזק בבית הלוויות עד העברתו לחלקה המשפחתית בחגים לאומיים. השנה המנהג הזה בוטל.
לפחות 60 איש נדבקו בקורונה בספרד אחרי שהגיעו להלוויה בעיר ויטוריה בסוף פברואר. אחרי איטליה, ספרד היא המדינה שנפגעה מהקורונה בצורה הקשה ביותר. היא הטילה סגר ותושביה מסתגרים בבתים. ראש הממשלה פדרו סנצ'ס אמר שהמגפה "אכזרית", ושהיא משתקת את הצורך האנושי להתערות בחברה.
אירלנד, לפחות בינתיים, מאפשרת לעד 100 אנשים להגיע להלוויה. בכל זאת רוב המשפחות נוטות לקיים טקסים קטנים ופרטיים, וממליצות לאנשים שרוצים להיפרד לכתוב הספדים באתרים שמיועדים לכך ברשת. אירלנד אוסרת לפתוח את ארון המתים בהלוויה של חולה קורונה, וממליצה למשפחה שלא להיפרד מהמנוח בנשיקה. סכנת ההידבקות אמנם קטנה, אך חלק מהמדינות מעדיפות שלא לקחת את הסיכון.
עובד בבית לוויות בווהאן פרסם בחודש שעבר מאמר ברשת. הוא כתב שכמו הצוותים הרפואיים, גם העובדים בבתי הלוויות עובדים מסביב לשעון ונמצאים על סף קריסה – אך בניגוד לרופאים לא מקבלים הכרה. מתחילת התפשטות הקורונה הוא וחבריו עובדים ללא הפסקה. "חלק מהעובדים אפילו לא מספיקים לשתות מים, בגלל שאז הם יצטרכו ללכת לשירותים ויתקשו לפשוט את חליפת המגן", הוא כתב.
בברגמו יכולים להזדהות עם התסכול בווהאן. "זה כמו מלחמה באויב בלתי נראה", אומרת רוברטה קפריני, שמנהלת חברה של שירותי לוויות בברגמו. "אנחנו עובדים ללא הפסקה כבר שבועיים, וישנים 3 או 4 שעות בלילה. באזור הזה כולם, וזה כולל אותנו, איבדו מישהו שנדבק בנגיף או שיש לנו חולה קורונה בבית".
לאור המצב הפכה כנסייה בברגמו לחדר מתים מאולתר. קפריני סיפרה שביום שלישי היו בכנסייה לפחות 60 ארונות מתים. היא מתארת סבל אדיר של המשפחות שראו את הקורבנות מפונים לבית החולים – ומאז לא ראו אותם שוב. החברה שלה מעבירה את ההלוויות בשידור חי למשפחות, שלא יכולות להיפרד מהמתים שנדבקו בקורונה. היא מספרת שלפעמים הרכב שבו נמצאת הגופה חולף ליד בית המשפחה, כדי שהיא תוכל לשאת תפילה קצרה ולהיפרד לשלום.
לפנייה לכתב/ת 
