בני גנץ, תיזהר לא לגמור כמו יגאל ידין
גם הוא היה רמטכ"ל לשעבר, ייצוגי ונעים הליכות, שהקים מפלגת כוכבים ונכנס לממשלת אחדות עם הליכוד. ושם הסתיימה הקריירה הפוליטית שלו
יגאל ידין היה רמטכ"ל, פרופ' לארכאולוגיה ודמות ציבורית בעלת שיעור קומה, שאחרי השבר של מלחמת יום הכיפורים נקרא לשמש חבר בוועדת אגרנט. ידין היה מונח על המדף התקשורתי כמי שיכול לכהן כראש ממשלה. הוא לא נתפש כגנרל עם סכין בין השיניים כמו משה דיין ואריאל שרון, אבל נחשב לכזה שמסוגל להתמודד על התפקיד בשל הופעתו הייצוגית ויושרו.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
ב-1977 הייתה מפלגת השלטון של המערך במשבר הן בשל כישלון המלחמה שנצרב בתודעה והן בשל פרשיות שחיתות שדבקו בה. בשמאל הישראלי הייתה כמיהה לדמות חדשה ונקייה, והעיניים הופנו ליגאל ידין שהקים את מפלגת ד"ש והרכיב נבחרת כוכבים בתמהיל של תוכנית אירוח בטלוויזיה: איש הימין שמואל תמיר, איש השמאל אמנון רובינשטיין, הגנרל מאיר עמית, איש התעשייה סטף ורטהיימר ואחרים.
ד"ש מילאה את ייעודה וריסקה את המערך, אבל 15 המנדטים שקיבלה לא הספיקו לה להקים ממשלה. ידין החליט להצטרף לממשלת מנחם בגין והתאדה שם במהירות. הוא נותר ללא עורף פוליטי, מאחר שבוחריו חזרו למערך. הנינוחות והתרבותיות שלו נחשבו לחולשה והוא נרמס בידי אנשי הליכוד של אז. בדיון על ההתיישבות בשטחים אמר לו שר החקלאות אריאל שרון: "הסגן, אני אפשיט אותך עירום ועריה על שולחן הממשלה". ד"ש התפרקה, הגורמים השונים שהרכיבו אותה נטשו וידין נעלם מן הפוליטיקה.
זה עלול להיות גורלו של בני גנץ אם יצטרף לממשלה תחת בנימין נתניהו גם במחיר של פירוק כחול לבן.
הנימוק שמשמיעים, כנראה, יועציו של גנץ בתמיכה להצטרפותו לממשלת הליכוד הוא: "אם נתניהו יסכים לרוטציה, הרי לאחר שנה וחצי אתה תהיה ראש הממשלה. אז תוכל לבנות את המעמד שלך כמנהיג לאומי לבחירות הבאות. יאיר לפיד, שיהיה ראש האופוזיציה, לא יוכל לאיים עליך וגם לא מחליפו של נתניהו, לאחר שזה ייאלץ לעזוב את הפוליטיקה בשל משפטו".
רעיון יפה, בהנחה שנתניהו יעמוד בהסכם שעליו יחתום גם במחיר עמידה במשפט שעלול להסתיים בכליאתו. נגיד. אפילו במקרה הזה הדבר לא יסייע לגנץ להיבחר פעם נוספת לראשות הממשלה. בלי יש עתיד ותל"ם הוא יישאר עם 15 חברי כנסת כמו ד"ש. גנץ יהיה בבחינת תינוק שנשבה בידי הגויים, כלומר הליכודניקים. הוא לא יוכל לקדם שום רפורמה או רעיון ללא הסכמת השרים וחברי הכנסת של הליכוד. כלומר, לא תהליך מדיני ולא הכנסת החרדים לשוק העבודה. עם איזה נכס אלקטורלי הוא ילך לבחירות הבאות, עוזרו של ביבי לענייני קורונה?
בעיה נוספת של גנץ, בדומה לידין, היא שאין לו את הדורסנות הנדרשת מבעל התפקיד הזה. הרולד וילסון, ראש ממשלת בריטניה בעידן המלחמה הקרה, אמר: "אתה לא יכול להיות ראש ממשלה אם אין לך יצר הרג". לגנץ אין יצר הרג. סיפור שפורסם בפייסבוק מדגים את ההבדלים בינו לבין נתניהו בתחום הזה.
ארז ערמוני, סטודנט וחייל מילואים, סיפר שלפני 27 שנים גויס בעיצומם של המבחנים וביקש להשתחרר. קצינת הקישור השיבה לו שזה בלתי אפשרי, אבל שיבצה אותו כנהג המח"ט כדי שיוכל ללמוד. כשהגיע המח"ט לרכבו וראה את ערמת הקלסרים במושב האחורי, הוא אמר לנהג: "ארז, תשתחרר, תחליף את המדים לאזרחי ואני אבוא עוד חצי שעה לקחת אותך הביתה".
זה היה בני גנץ. סיפור מלבב, ללא ספק, אבל אחד הגולשים שהגיבו לפוסט שאל אם אדם טוב לב כזה יכול לקבל את ההחלטות הדורסניות שנדרשות מראש ממשלה.
נתניהו הוא ההיפך הגמור מגנץ. נהג שהסיע אותו במהירות לפגישה, כשהיה קונסול בשגרירות בארה"ב, נעצר על ידי המשטרה לאחר שנמצא אקדח ברשותו. נתניהו לא טרח לדווח בשגרירות על המעצר ורק תושייתו של קצין הביטחון הביאה לשחרור הנהג. ייתכן שרק אדם קשה לב מתאים להיות ראש ממשלה.
נתניהו, לפי אופיו המוכר, ירמוס את גנץ בתקופה שיכהן תחתיו. הוא מומחה בחיסול יורשים ממפלגתו וטוענים לכתר ממפלגות אחרות. הוא אולי לא יתקוף אותו ישירות, אבל יש לו מספיק אנשי אגרוף שיעשו עבורו את המלאכה. מישהו מהם יאמר לו: "הסגן, אני אפשיט אותך עירום ועריה על שולחן הממשלה".
אנשי הקוקפיט של כחול לבן אולי מקשים על חייו של גנץ, אבל ללפיד ומשה יעלון יש את יצר ההרג הנדרש כדי להגן עליו מפני נתניהו. בלעדיהם יהיה גורלו כמו זה של ידין, והוא ייזרק לפח האשפה של ההיסטוריה.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
