התפשטות הקורונה: לטבע חוקים משלו
התפשטות נגיף הקורונה מבעל חיים זה או אחר אל האדם, הוכיחה לנו שוב שהאדם הוא רק חלק ממארג טבעי, גדול ומורכב יותר. היא יכולה ללמד אותנו שיעור בצניעות ובאחריות, אבל בעיקר להזכיר לנו שלטבע חוקים משלו
ה"טבע", שבהגדרתו הפשוטה הוא כל מה שאינו מעשה ידי אדם, הוא מכלול המורכב ממגוון רב של חומרים וממארג של מערכות ביולוגיות (ביוטיות) של אורגניזמים כמו חד-תאיים, צמחים ובעלי חיים, וסביבה דוממת (א-ביוטית), שמספקת תנאים סביבתיים משלימים כגון חום, חמצן ומים. מערכות אלה נקראות גם "מערכות אקולוגיות". המרכיבים השונים במערכות האקולוגיות הללו מקיימים ביניהם יחסי גומלין מורכבים, ומערכות אלה, קטנות כגדולות, על כל מרכיביהן, מקיימות גם ביניהן יחסים הדדיים, המתבטאים במעבר של חומר ואנרגיה.
וירוסים, או נגיפים בעברית, ששמם נגזר מהמילה הלטינית רעל, מצויים ב"תחום האפור" שבין החי לבין הדומם. מחד הם לא יכולים להתרבות בעצמם, ומנגד הם יכולים להתרבות בתוך תא חי, ואף להשפיע השפעה מכרעת על פעילותו. כך או כך, ברור שווירוסים ממלאים תפקיד בסיסי בתולדות החיים ובתולדות האנושות. יתרה מכך, הסביבה שלנו מלאה בווירוסים, בכל דבר שאנחנו נוגעים בו, כמו גם על גופנו, ואין שום תא חי שלא יכול להידבק בווירוס.
המאפיין הייחודי של כדור הארץ הוא הקיום של חיים, והמאפיין המיוחד של החיים הוא מגוון המינים או המגוון הביולוגי. המגוון הביולוגי הוא מדד ליציבות הסביבה הטבעית, והוא כולל את בעלי החיים, הצמחים והמיקרואורגניזמים באזור נתון ואת האינטראקציות ביניהם. מדד זה מתייחס גם להבדלים שבין מערכות אקולוגיות ובין אוכלוסיות שונות ובתוכן. שמירה על המגוון הביולוגי הכרחית לשימור יציבות המערכות האקולוגיות, שמספקות שירותים טבעיים רבים שמהם נהנים גם בני האדם. כמו כן, המגוון הביולוגי משמש כמאגר טבעי לאספקה של מזון, אנרגיה, סיבים ותרופות.
הכחדת המינים
לאורך השנים מגוון המינים בטבע השתנה, ומקובל לטעון, כי מאז היווצרות האורגניזם הראשון ועד היום הוכחדו כ-90% מהמינים בתהליכים אבולוציוניים של ברירה טבעית, וכיום המגוון הביולוגי הידוע בעולם, כלומר מספר המינים המקוטלגים, מסתכם כ-1.5 מיליון, כ-83% מהם ביבשה וכ-17% בים. עם זאת, יש חוקרים שטוענים שכיום חיים כ-9 מיליון מינים, כ-75% מהם ביבשה וכ-25% בים, ויש אף כאלה שמעריכים את כמות המינים בטבע בכ-50 מיליון מינים.
למרות המחלוקת על מספר המינים, מסכימים כל המדענים שפעילות האדם בתקופה הנוכחית גורמת לדלדול הגבוה ביותר של המגוון הביולוגי מאז תחילת האנושות, והם מעריכים שעד שנת 2050 יכחדו כ-30% מהמינים הקיימים. על פי מחקר של הקרן העולמית לשימור חיות הבר, ב-40 השנים האחרונות איבדנו יותר ממחצית ממיני הצמחים ובעלי החיים בעולם, ורבים מהמינים ששרדו מוגדרים כנדירים או כנמצאים תחת איום משמעותי.
כשם שפעילות האדם ושינויים שהוא יוצר בסביבה הטבעית גורמים להכחדת מינים, כך גם יש מינים שמנצלים את המצב ומסתגלים טוב יותר לתנאים החדשים ואף משגשגים. בנוסף, כאשר מין מסוים מגיע לסביבה שאינה בית הגידול הטבעי שלו, לרוב בסיוע האדם, בטעות או שלא, הוא מוגדר כמין פולש. מין כזה, שמבסס את עליונותו על חשבון מינים מקומיים אחרים, מהווה סכנה אמיתית למגוון הביולוגי ואף לסביבה הדוממת.
השינויים בסביבה הטבעית ובמגוון הביולוגי, אם בשל הרצון של האדם למצות את משאבי הטבע ואם בשל תהליכים חקלאיים לצד התפתחות העיור, גורמים גם לכך שהאדם נחשף למינים שלא הכיר לפני כן, כמו גם לווירוסים שונים, באופן ישיר או בהעברה מבעלי חיים. כתוצאה מכך פרצו לא פעם מגיפות מקומיות ועולמיות, שפגעו בצמחים, בבעלי חיים ובאדם. זאת ועוד, בחברה הגלובלית שבה אנו חיים, מגיפה כזאת מתפשטת במהירות וחוצה גבולות ומערכות אקולוגיות.
המין השולט
מאז הופעת האדם הראשון ועד היום השתנו ועוצבו מחדש פעם אחר פעם יחסי הגומלין בין האדם לסביבה הטבעית. האדם, שראה את עצמו לא פעם כ"נזר הבריאה", כלומר כזה שהכל נברא למענו, היה תלוי תחילה באופן מלא וישיר בטבע, ממנו קיבל את כל החומר והאנרגיה שהיה זקוק להם לקיום צרכיו הפיזיים, אך בתהליך ארוך ומתמשך של ניתוק מהטבע וייצור עקיף של חומרים ואנרגיה מעשה ידי אדם, יצר סביבה אנושית.
מהפכה זו שהחלה בתִּירְבּוּת של צמחים ובִּיּוּת של בעלי חיים, הפכה את בני האדם מטורפי על, שנמצאים בראש שרשרת המזון ואין להם אויב טבעי, למין שליט, כלומר כזה שיש לו יתרון על שאר המינים בניצול המשאבים הטבעיים, ולכן הוא משגשג ומתרבה ולרוב דוחק מינים אחרים.
אבל האדם לא הסתפק בהיותו מין שליט, והפך להיות גם מין שולט ומשתלט, כלומר כזה שמכפיף את יתר המינים לטובתו ומשפיע על היכולת שלהם להתרבות ולהתקיים ועל המיקום והזמן בו יתקיימו. יתרה מכך, התפשטות האדם ממקום למקום, אם בגלל שינויי מזג האוויר, אם בגלל החיפוש אחר מזון ואם בגלל יכולותיו הנעלות לנוע ביבשה, בים או באוויר, הפכה את האדם למין פולש, המתפשט במקומות רבים ומכלה משאבים ומינים אחרים.
התפשטות נגיף הקורונה מבעל חיים זה או אחר אל האדם, הוכיחה לנו שוב שהאדם הוא רק חלק ממארג טבעי, גדול ומורכב יותר. היא יכולה ללמד אותנו שיעור בצניעות ובאחריות, אבל בעיקר להזכיר לנו שלטבע חוקים משלו.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
http://www.pardes.co.il/?id=showbook&catnum=978-1-61838-274-0
לפנייה לכתב/ת 
