"האם לא הונחתה ליטול חומצה פולית, התינוק נולד פגוע"
בתביעה שהגישו זוג הורים נטען שהילד נולד עם מום קשה בעמוד השדרה מאחר שהצוות הרפואי שטיפל באם לא הנחה אותה ליטול את התוסף החשוב
לבית המשפט המחוזי מרכז הוגשה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית על יותר מ-2.5 מיליון שקל נגד מכבי שירותי בריאות: בני זוג טוענים שילדם השישי נולד עם פגיעה חמורה בעמוד השדרה מאחר שהצוות שטיפל באם לא הנחה אותה ליטול חומצה פולית, בניגוד להוראות משרד הבריאות ועל אף שהייתה בקבוצת סיכון.
לטענת התובעים, הצוותים הרפואיים של הנתבעת שטיפלו באם פספסו לא פחות מארבע הזדמנויות שונות לפני ההיריון שבמסגרתן ידעו או היו יכולים לדעת שהיא אינה עושה שימוש באמצעי מניעה ועלולה להרות בכל עת. הרופאים לא יידעו אותה ולא הסבירו לה על הצורך בנטילת חומצה פולית במינון מוגבר לשם מניעת מומים בעוברה, ובכך הפרו את הנחיות משרד הבריאות בנושא, פעם אחר פעם.
בכתב התביעה, שהוגש באמצעות עו"ד סיוון לאונר, הסבירו בני הזוג שעמוד השדרה של העובר נוצר בראשית ההיריון, בין היום ה-14 ליום ה-28. במקרה של מום מהסוג שממנו הוא סובל יש פגיעה בתהליך ועמוד השדרה נותר פתוח עם שסע. בעקבות זאת, לרוב מצטבר נוזל רב במוחו של העובר וכתוצאה מכך נגרמת לו פגיעה משמעותית.
לדבריהם, מאז שנת 2000 מפרסם משרד הבריאות תדריך וחוזרים למניעת המום בחוליות עמוד השדרה. על פי ההנחיות והחד משמעיות, על כל ציבור הרופאים והאחיות להסביר ולהמליץ לכל אישה בגיל הפוריות כי עליה ליטול ויטמין מסוג חומצה פולית בכל תקופת הפוריות ובמיוחד טרם הכניסה להריון ובתחילתו.
התובעים הוסיפו כי בשל חשיבות הנושא והמחקרים הברורים המוכיחים קשר בין נטילת חומצה פולית לבין מניעת מומים בעמוד השדרה, הורה משרד הבריאות בחוזריו לציבור הרופאים לשוב ולנצל כל הזדמנות להעברת המסר לאישה, ולתעד האם היא נוטלת את הוויטמין ואם לא – את הסיבה לכך.
(צילום: shutterstock)
כך למשל, כחמישה חודשים לפני ההיריון הוציאה רופאת הנשים לאם את ההתקן התוך רחמי, מבלי שנתנה לה אמצעי מניעה חלופי אחר ומבלי שהורתה לה להתחיל באופן מיידי טיפול בחומצה פולית במינון הנדרש עבורה. הרופאה אף לא שאלה את האם או התעניינה אם היא בכלל מודעת לנושא.
עוד הדגישו התובעים כי ההמלצה לנטילת חומצה פולית היא בעלת חשיבות יתרה במקרה זה מאחר שהאם היא "ולדנית" שנכנסת להריון כל שנה-שנה וחצי ובנוסף היא סבלה מהשמנת יתר משמעותית מה שהעמיד אותה בקבוצת סיכון ללדת ילד עם מום מהסוג עמו נולד בנה.
בני הזוג הדגישו שאם הרופאים הרבים שטיפלו בתובעת בתקופה שלפני הריונה היו טורחים לקיים את הוראות משרד הבריאות וליידע אותה כי עליה לקחת חומצה פולית במינון מוגבר, היא הייתה נענית להמלצה והנזק שנגרם לתינוק היה נמנע.
הם הגישו חוות דעת רפואית שבה צוין כי בנם סובל כיום משיתוק חלקי של גפיו התחתונות ומאי שליטה על מתן צרכים. עוד נכתב כי הילד מצוי בסיכון גבוה לפגיעה קוגניטיבית אך בשל גילו הצעיר לא ניתן לקבוע זאת כבר עתה והם שומרים על זכותם לטעון בנושא בעתיד. התובעים סיכמו שבגין מחדלי הנתבעת נגזר על בנם לחיות חיי מצוקה וסבל כשהוא תלוי בהשגחת אחרים ובעזרתם כל חייו.
ממכבי שירותי בריאות לא נמסרה תגובה.
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעים: עו"ד סיוון לאונר ממשרד עורכי הדין גוטמן-אמיר
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
