רופא בעין הסערה: "אני צריך להתחנן כדי לקבל מסכה"
הרופאים בבתי החולים מתמודדים עם כאוס מוחלט: “אנו על סף היסטריה”. עדותו של רופא בעין הסערה
אז אני אספר לכם מה באמת קורה בשטח, כלומר בבית החולים שבו אני מבלה את רוב שעות היממה. ומשיחות עם חברים אני יודע שזה המצב גם בבתי החולים האחרים.
התפרצות הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet
אנחנו, רופאים ושאר אנשי הצוות הרפואי, מרגישים כאילו זרקו אותנו למים בלי מצופים מבלי שאנחנו יודעים לשחות. וזו הרגשה קשה מאוד. יש כאוס מוחלט. אף אחד לא מסביר לנו מה לעשות, ממה להימנע ואיך להגן על עצמנו. וגם אם היו מסבירים זה לא היה עוזר, כי אין לנו שום ציוד כדי להתגונן מפני הנגיף.
כדי לקבל מסכה אני צריך להתחנן. על בגדים להחלפה בכלל אין מה לדבר. אני והקולגות שלי, שעושים באמת עבודה נפלאה במסירות אין־קץ, מרגישים שהפקירו אותנו. וכשמפקירים את אנשי הצוות הרפואי, מפקירים גם את החולים. ולא רק את הנדבקים בקורונה אלא את מי שמגיע לבית החולים כדי לקבל מזור.
"מסרבים לעשות בדיקות לסובלים מתסמינים"
אבל הדבר הכי גרוע הוא שמסרבים לעשות בדיקות לאנשים החשודים שנדבקו בקורונה. הגיעה אלינו למיון חולה עם כל הסימנים המחשידים: חום גבוה, שיעול וצילום ריאות מזעזע, שעובדת במקום שבו היא באה במגע קרוב עם מאות אנשים ביום.
אנשי הצוות התחננו שיעשו לה בדיקה, אבל נענו בשלילה בנימוק ההזוי שהיא לא עומדת בקריטריונים. במשך שמונה ימים היא שכבה במחלקה (אחרי שלושה שבועות שבהם שכבה בבית) עד שהחלימה ושוחררה מבית החולים. לא היא ולא אנחנו יודעים אם הייתה לה קורונה או לא. אם כן — המשמעות היא שכל אנשי הצוות והחולים במחלקה נדבקו ממנה. רק בעוד שבועיים נדע.
וזה לא יוצא דופן: נתקלתי במקרים נוספים וגם שמעתי על מקרים דומים מחברים שעובדים בבתי חולים אחרים.
כרגע אנחנו עובדים על אוטומט. התחושה בבית החולים קשה, על סף היסטריה. ומה עושים המנהלים ובכירי מערכת הבריאות? כרגיל, דואגים לטייח את הבלגן, את המחסור בציוד ובבדיקות ואת היעדר ההגנה על הצוות הרפואי. אחרת איך הם יוכלו לעבור מאולפן לאולפן ולספר לציבור המפוחד שהכל תחת שליטה?
לפנייה לכתב/ת 
