שתף קטע נבחר

 
צילום: עידו ארז , מוטי קמחי, shutterstock

המדינה לבג"ץ: אפשרו אכיפה על בסיס מעקב שב"כ

בעקבות צו הביניים שהוציא בג"ץ, מבקשת המדינה לאכוף באופן מדגמי הפרות של חובת הבידוד על-פי טכנולוגיית האיכון של שב"כ: "התפשטות המחלה תגדל בצורה מעריכית"

המדינה הגישה הערב (יום ב') לבג"ץ בקשה לבטל את צו הביניים שהוצא נגד שימוש בטכנולוגיית המעקב של שב"כ לצורך פיקוח ואכיפה מדגמיים על הפרות של חובת הבידוד במסגרת המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה. האישור כיום נותן בידי רשויות האכיפה את הסמכות להשתמש בטכנולגיה, אך לא מאפשר למשטרה לכפות בידוד על בסיס הממצאים שהיא מאפשרת.

 

פעילות אכיפה של המשטרה ומשרד הבריאות ()
בקשה לבטל את צו הביניים נגד השימוש בטכנולוגיה. פעילות האכיפה המשטרתית

בבקשה נאמר כי משרד הבריאות "רואה חשיבות רבה בקיומה של פעילות פיקוח זו כחלק ממכלול טיפול המדינה במגפה, בפרט נוכח קיומן המסתבר של הפרות נרחבות, הן של צו הבידוד והן של הגבלות הפעילות החדשות (אף שאלה לא ייאכפו מכוח התקנות הללו), ולנוכח התפשטות המחלה בקצב של כ-150 חולים חדשים מדי יום, שלהערכת משרד הבריאות שיעור זה יגדל בצורה מעריכית".

 

המדינה עדכנה את בית המשפט כי הושלמה הכנת נוסח מתוקן של תקנות שאושר על-ידי שר המשפטים, אך טרם הובא לאישור הממשלה, ואשר כוללות חמישה שינויים. בנוסף, היועץ המשפטי לממשלה אישר את נוהל המשטרה ליישום תקנות נתוני המיקום והנוהל אושר גם על-ידי גורמי משרד הבריאות.

 

הדיון הקודם בעתירה

הדיון הקודם בעתירה

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

בסעיף 22 לבקשה מפורטים עיקרי הגדרות ליישום הסמכות, כפי שנקבעו בנוהל המשטרתי. "המדינה הגישה לבג"ץ הודעה משלימה הנוגעת לתקנות האחרות שנתקפו בעתירה, הנוגעות להסמכת שירות הביטחון הכללי לאתר אנשים שבאו במגע עם חולים בקורונה".

 

בשבוע שעבר אישרה הממשלה את תקנות החירום, שמאפשרות הפעלת אמצעים טכנולוגיים למעקב אחר חולי קורונה. האמצעים המיוחדים מאפשרים בין היתר לשב"כ לעקוב אחרי האיכון הסלולרי של אנשים שאובחנו בקורונה ושל מי שהיה בקרבתם, כדי שיידעו ללכת להיבדק ולהיכנס לבידוד. כמו כן, ניתנה לכל קצין משטרה סמכות לקבל נתוני מיקום ומעקב מחברות הסלולר ללא כל צו שיפוטי, כדי לאכוף את ההנחיות להישאר בבידוד ביתי. על פי התקנות, המידע אמור להישמר בידי המשטרה ומשרד הבריאות במשך 60 יום, ואז אמור להימחק.

 

לפני אישור התקנות ניסתה הממשלה לאשר אותן בוועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שעות ספורות לפני השבעת הכנסת החדשה. פקיעת המנדט של ועדת החוץ והביטחון הובילה לכך שהתקנות לא אושרו על-ידי הכנסת אלא במשאל טלפוני לילי.

 

ביום חמישי פסק בג"ץ בעתירות נגד הפעלת טכנולוגיית המעקב של שב"כ כי התקנות יופעלו לעת עתה אך ורק לצורך איתור מי ששהו בסביבת חולי קורונה. השופטים ובראשם נשיאת העליון אסתר חיות הוציאו צו ביניים בשלוש העתירות נגד אכיפת המשטרה בנושא. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שוטרים ופקחי משרד הבריאות במשימת אכיפה
מומלצים