קריאות נגד הפסקת התחבורה הציבורית: "איך נגיע לבית המרקחת?"
אם הממשלה אכן תחליט על סגירת התחבורה הציבורית, המהלך צפוי להותיר אזרחים רבים שתלויים באוטובוסים ורכבות ללא נגישות למוקדים חיוניים עבור הצטיידות במזון, בתרופות והגעה למרכזים רפואיים. אב לשלושה מבית שמש שלא מחזיק ברכב: "זה כמו עוצר"
התחבורה הציבורית הוגדרה עד כה כמפעל חיוני, ואם הממשלה אכן תקבע בתקנות החירום שצפויות להתפרסם בקרוב כי השירות ייסגר לחלוטין, אזרחים רבים שתלויים בתחבורה צפויים למצוא את עצמם ללא נגישות למוקדים חיוניים: הצטיידות במזון, בתרופות והגעה למרכזים רפואיים.
התפרצות הקורונה - עדכונים אחרונים:
הממשלה תאשר סגר של 80%
עלה ל-1,656 מניין הנדבקים בקורונה בישראל
המדינה לבג"ץ: "לבטל את הצו שהוצא נגד השימוש באמצעי איכון ע"י המשטרה"
בנט הנחה לקלוט כ-260 ישראלים שישובו מאיטליה במלון בטבריה
23 הישראלים שנתקעו בפרו יחזרו בטיסה לאזרחים גרמנים
מתחם נוסף לחיילים בבידוד נפתח בבית החייל בקריית שמונה
ישעיהו רייך, אב לשלושה ילדים מבית שמש, לא מחזיק ברשותו כלי רכב פרטי. לדבריו, "בעצם מכריזים על עוצר למי שתלוי בתחבורה ציבורית. אנחנו גרים בשכונה חדשה בבית שמש ויש פה הרבה שכונות כאלו. אין לנו כאן בית מרקחת, אלא רק במרחק של חצי שעה הליכה מהבית. המבוגרים לא יכולים ללכת את זה וגם לנו זה מאוד קשה. אם נצטרך לקנות דברים לחג? איך נעשה את זה? היום אני נוסע בתחבורה ציבורית ולא חושש - האוטובוסים די ריקים, אין דוחק אז זה לא יותר גרוע מכל מקום אחר".
יש לכם מה לספר לנו על הקורונה? מידע שטרם נחשף? סרטונים או תמונות? כתבו למייל האדום
ד' מתגוררת בטמרה עם שני הוריה ועובדת במרכז רפואי בקריות. "סיימתי לימודים לא מזמן והתקבלתי לעבודה שרציתי אבל אני חוששת שלא יהיה לי איך להגיע לכאן כשאני צריכה לעמוד בחזית המלחמה בנגיף", אמרה. "30% מהעובדים כאן מגיעים בתחבורה ציבורית וההנחיות מאוד לא ברורות". לדבריה, גם הגישה לצרכים חיוניים אחרים תוגבל: "יש לי אמא חולה אונקולוגית, היא ואבא לא יוצאים מהבית ואני משתדלת למגן את עצמי ככל הניתן כדי לשמור עליהם. איך נביא קניות עכשיו שלא תהיה תחבורה ציבורית? איך ארכוש תרופות עבורם? אנחנו לא יוצאים לטייל, אנחנו צריכים לחיות".
"יש אוכלוסיות שיפגעו מאוד מניתוקם מהתחבורה הציבורית: יש אוכלוסיות שאין ליד הבית שלהם דרך להצטייד במזון שלא נדבר על תרופות שחלקן קיימות רק בערים אחרות ולא בעיר המגורים, מה יעשו אנשים ללא רישיון נהיגה? קשישים שעדיין צריכים להתנייד בעצמם או שצריכים להתנייד אליהם - בני משפחה, מטפלים וכדומה?" שואל פרופ' אראל אבינרי, ראש המסלול לתואר שני בהנדסה ומערכות תשתית במכללת אפקה, "לעומת זאת לא ראיתי הגבלות על נסיעה במכונית ולכן אם חמישה אנשים יכולים לנסוע ברכב פרטי לעבודה, או להגיע במיניבוס מלא - מדוע זה מסוכן פחות מתחבורה ציבורית?".
לדבריו של פרופ' אבינרי המדינה קפצה מהר מדי למסקנה לפיה תחבורה ציבורית היא מוקד הסכנה: "עדיין לומדים את הוירוס הנוכחי אבל בהתפרצויות קודמות עיקרן היו בבית, בקרבת אנשים מוכרים ובמקומות העבודה ופחות בתחבורה ציבורית לפחות אם היא נותרת ברמה מסוימת ולכן יתכן שתחושת הסיכון מהדבקה בקרב מקבלי ההחלטות גדול יותר מהסיכון עצמו. ניתן לשמור על תנועת אוטובוסים ולרווח באמצעים שונים בין מקומות הישיבה".
"התחבורה הציבורית היא גם סמל", אומר פרופ' אבינרי. "חשוב לשדר את האיתות שאנחנו חסונים וממשיכים להפעיל דברים מסויימים כפי שנתב"ג מצטייר כמקום שממשיך לפעול בעתות חירום כך גם התחבורה הציבורית והפסקתה תפגע בזה וגם ביכולתה להמשיך לעבוד לאחר תום המשבר".
תמר קינן מהארגון ת'חבורה היום ומחר' אמרה כי "בחיים הרגילים יש גם אנשים שנוסעים מבחירה אבל כעת כל הנוסעים הם נוסעים שבויים. אמנם אמורים להשאר בבית אבל יש דברים חיוניים שיהיו שמורים עתה רק למי שיכול להחזיק רכב פרטי".
מנכ"לית ארגון "15 דקות" שמרית נוטמן אמרה כי "השבתת התחבורה הציבורית באופן גורף ללא יצירת מערך חלופי לעובדים חיוניים היא צעד שגוי שהנזק שלו גדול מהתועלת שהוא עלול להביא. על פי נתוני מרכז המידע למערכה בקורונה לא ידוע על נדבקים מהמחלה בתחבורה הציבורית. כמובן שעל הנוסעים מוטלת האחריות לצמצם ככל האפשר ולחדול מנסיעה בתחבורה ציבורית בתקופה זו, ויחד עם זאת על הממשלה ועל משרד התחבורה מוטלת החובה להקים מערך חירום חלופי לעובדים חיוניים".
גורם בכיר המייעץ למשרדי הממשלה בתחום התחבורה הציבורית אמר ל-ynet: "מדובר באסון, אף אחד לא חושב על היום שאחרי. אם משאירים את התחבורה הציבורית ברמת הפעלה של 30-40% יוכלו להמשיך ולהפעיל אותה גם אחרי המשבר אבל אם ישביו אותה לגמרי - המדינה מורידה כמעט לחלוטין מהפרק את האפשרות להחזיר את התחבורה הציבורית לתפקוד בסיום המשבר. גם ככה קשה לגייס נהגים וגם ככה יש מחסור של אלפים - אלו עם מחלות רקע, מבורים, וכאלו שיוכלו למשוך פיצוי ולהמשיך הלאה למקצוע אחר לא יחזרו, לא מדובר בטייסי אל על שיחזרו לקבל 80 אלף שקל בחודש אלא באנשים שמרוויחים שכר מינימום ונשארים בעבודה הזאת רק כי אין להם משהו אחר ביד".
לדבריו, "גם בשגרה מי שיש לו אופציה אחרת כמו רכבת, מונית או רכב פרטי לא יעלה על אוטובוס. מדובר במצרך יסוד שמשמש אנשים ללא רכב, חיילים, חרדים וקשישים וכעת שומטים אותו מתחת לרגליהם".
יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד, דורון רז, אמר כי "עצירה מוחלטת של התחבורה הציבורית עלולה להיות קטלנית עבור כ-220 אלף קשישים סיעודיים המקבלים טיפול בביתם. הממשלה פעלה נכון כאשר החליטה בצדק שהמטפלים הסיעודיים הם עובדים חיוניים למשק בשעת חירום, אולם אם תחליט על ביטול התחבורה הציבורית, כפי שרוצים במשרד הבריאות, היא תפגע אנושות בהחלטה הזו, מאחר וכ-100 אלף מטפלים ומטפלות יתקשו להגיע ולטפל בקשישים".
יאור שטיינברג, מתכן עירוני ומייסד חברת Humankind ברוטרדם, הולנד, התייחס לדברים: "אני לא מכיר מדינה מערבית שנקטה צעד דומה לביטול התחבורה הציבורית. בהולנד למשל, מבקשים מאנשים לא להשתמש אם הם לא חייבים זאת לצרכים חיוניים".
מחקרים מצביעים: אוכלוסיות מוחלשות תלויות בתחב"צ
ממחקר שבוצע בבנק ישראל בשנת 2019 על ידי ד"ר טניה סוחוי ויותם סופר עולה כי "עובדים בעלי רמת הכנסה ומעמד חברתי כלכלי נמוך מאופיינים בשימוש גבוה יותר באוטובוסים ובהסעות מאורגנות על ידי המעסיקים, ובעלי הכנסה ומעמד גבוה בשימוש בכלי רכב פרטי". גם נתוני הלמ"ס מעידים על התלות המובהקת של אוכלוסיות מוחלשות בתחבורה הציבורית: בשנת 2018 בקרב העשירון התחתון 57.2% מהמשפחות לא החזיקו בכלי רכב פרטי, בקרב העשירון הרביעי 33.2% מהמשפחות (שליש) לא החזיקו בכלי רכב פרטי. לעומת זאת, בקרב העשירון העליון רק 5.7% לא החזיקו בו; כלומר אוכלוסיות אלו תלויות באופן מוחלט בתחבורה הציבורית, וצמצומה יפגע בעיקר בהם.
בנוסף, מנתוני משרד התחבורה עולה שבעוד שברכבת ישראל נותרו 10%-15% מהנוסעים, באוטובוסים ממשיכים לנסוע 30%-20% מהנוסעים. נתון זה הוא תמונת ראי להרגלי הנסיעה בישראל - לנוסעי הרכבת, שמשרתת נוסעים המשתייכים כמעט לכל העשירונים - יש בחלקם הגדול חלופה בדמות נסיעה ברכב פרטי, לעומת זאת - מרביתם של נוסעי האוטובוסים הם נוסעים "שבויים" שמתניידים באמצעותם ללא כל חלופה אחרת. כך, בסקר שבוצע במשרד מבקר המדינה עלה שבעוד בקרב נוסעי הרכבת רק 27% נוסעים לעיתים קרובות בתחבורה ציבורית, בקרב נוסעי האוטובוסים מדובר ברוב מובהק של 69%. הצעדים שעליהם צפויה הממשלה להכריז במהלך היום, כאמור, יותירו אוכלוסיה זו ללא נגישות תחבורתית כלל.
הסעות למקומות העבודה החיוניים יופעלו - עדיין לא הוחלט איך
בתוך כך, במשרד התחבורה נערכים להפעיל הסעות למקומות עבודה חיוניים אך עדיין לא הוחלט באיזו מתכונת. רשות התחבורה הציבורית בברלין הודיעה הבוקר כי תפעיל שירות כזה לעובדי בתי החולים באמצעות חברת via שבמקביל מפעילה בישראל, יחד עם חברת דן, את שירות "באבל" - תחבורה ציבורית חכמה שמוזמנת באמצעות האפליקציה.
שירות דומה קיים גם בחיפה באמצעות החברות Moovit ואגד. גם האופציה הזו מונחת על השולחן בישראל ונבחנות חלופות שונות להרחבת השירות שיאפשר בשונה מאוטובוס להגביל את מספר הנוסעים - משום שכולם מזמינים את הנסיעה באפליקציה ולאחר מספר נוסעים מסויים הקו ייחסם. כעת באזור תל אביב מופעלים רק 100 רכבים המשרתים את המיזם ונבחנות דרכים תפעוליות להרחבתו.
יחד עם זאת, גורמים שונים במשרד התחבורה הטילו ספק ביכולת של "באבל" להסיע המונים. כך, אם נוסעים בממוצע לפחות 20% מהנוסעים בשגרה - מדובר בכ-600 אלף נסיעות ושירות תחבורה חכמה יהיה יעיל רק אם מטילים סגר מוחלט ולא כאשר המשק עדיין עובד ומספר גבוהה כל כך של אנשים נוסעים מדי יום. לדברי אותם גורמים היכולת של התחבורה החכמה להסיע היא בסדר גודל של 100-150 אלף נסיעות בכל הארץ וישנם אתגרים רבים להפעלת מערכת כזו, אף שהחלה כאמור לפעול בברלין הבוקר.
מנגד, בתחבורה מוכוונת למקומות עבודה חיוניים שאינם מופעלים לפי מערכת חכמה אין שליטה על כמות האנשים שנוסעים. כך למשל, באמצעות המייל האדום של Ynet הסתבר מאחות בית חולים שבהסעה לבית החולים נכנסים עשרה אנשים במיניבוס - ללא שמירת מרחק ביניהם, בניגוד מוחלט להנחיות ולא ברור אם במצב כזה מדובר בסיכון מופחת להידבקות ביחס לאוטובוס.
ממחר: תושבת הכרמלית בחיפה
פעילות הכרמלית, אמצעי התחבורה המיתולוגי של חיפה והרכבת התחתית היחידה במדינה, תושבת החל ממחר. זאת בשל היותה כלי תת-קרקעי ונטול אוורור ראוי.
ההחלטה על סגירת הכרמלית התקבלה על ידי ראש העיר חיפה, ד"ר עינת קליש רותם, ויו"ר תאגיד הכרמלית, תמי ברק, בעקבות הנחיות משרד התחבורה. בעירייה אמרו כי בהתאם להוראת צו בריאות העם - נאסרה הפעלת תחבורה מסוג רכבל, והכרמלית עונה להגדרה זו. "מדובר במתקן שנמצא מתחת לאדמה, ללא אוורור מלא והדבר מסכן את עובדי הכרמלית ואת ציבור הנוסעים", נמסר מהעירייה.
הכרמלית היא פוניקולר, רכבת המונעת באמצעות כבל פלדה המושך אותה במעלה ההר. היא החלה לפעול בחיפה בשנת 1959 ומסיעה גם כיום חיפאים בין אזור קריית הממשלה בעיר התחתית, הדר ומרכז הכרמל. בפברואר 2017 הושבתה הכרמלית לאחר שריפה, ונפתחה מחדש באוקטובר 2018. כאמור, ממחר היא תושבת שוב.
לפנייה לכתב/ת 
