התמונות שצילמו ישראלים והגיעו מכוכב אחר
תחרות צילום אסטרונומי שהתקיימה לראשונה על ידי "האגודה הישראלית לאסטרונומיה" הביאה לפתיחת תערוכה במצפה הכוכבים בגבעתיים, אך בגלל סגר הקורונה הפכה לתערוכה דיגיטלית. צפו בתמונות המדהימות. ובמיוחד לגולשי ynet, קבלו גם מבחר צילומים מרהיבים שלא נכנסו לתערוכה
התמונות הפייבוריטיות הודפסו על קנבסים גדולים, ניתלו אחר כבוד לקראת פתיחת התערוכה בכנס השנתי של האגודה הישראלית לאסטרונומיה. באירוע המתקיים מידי שנה במהלך מרץ הייתה אמורה להיבחר התמונה הזוכה על ידי חברי האגודה. אך הכנס שהיה אמור להתקיים לפני מספר ימים בוטל - כמו אירועים רבים אחרים, בגלל נגיף הקורונה.
מעז יצא מתוק. עם ביטול הכנס הועלו התמונות לאתר האגודה וכעת יש לכולם את האפשרות לצפות בתמונות הנבחרות גם מהבידוד או ההסגר בבית. לקרוא על האובייקטים המצולמים ולדרג את התמונה ולהשפיע. ההצבעה מסתיימת ב-30.4.20.
תיעוד של פוטוני אור שנפלטו מכוכבים רחוקים
הצילומים האסטרונומיים יוצאי דופן בדור שבו בכל רגע מצולמות בטלפונים ניידים אינסוף תמונות ואין רגע שאינו מתועד. מכיוון שבניגוד לצילומים המיידים מהטלפונים הניידים, צילום אסטרונומי דורש תכנון מוקפד וסבלנות אינסופית, לעיתים מספיקה חשיפה קצרה בתזמון מדויק ובפרמטרים הנכונים ולעיתים יש צורך דווקא בשעות ארוכות של חשיפה לצורך איסוף אור בעזרת ציוד חדשני ורגיש.
הבהירות הנמוכה של מרבית האובייקטים בשמי הלילה דורשת איסוף אור מירבי על מנת להבחין בפרטים ובמאפיינים עדינים. לצופה מן הצד קשה לדמיין שהתמונה הנראית לפניו היא פוטוני אור שנפלטו מכוכבים רחוקים במרחק עשרות עד מיליוני שנות אור מאיתנו שנלכדו בעדשת המצלמה.
סצנת הצילום האסטרונומי בישראל התפתח מאוד בשנים האחרונות. כיום פעילים מאות צלמים ישראלים השבויים בקסם שמי הלילה. הם מצלמים את יופי השמיים זרועי הכוכבים בלילות נטולי ירח במקומות חשוכים ורחוקים ממקום יישוב בתנאים לא קלים, בקור המדברי, ועם ציוד הכולל טלסקופים ומצלמות שעלותם יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים. הכול במטרה לתעד את התמונה המושלמת.
המחנטוש - הבית לצלמי האסטרונומיה בסכנה
בינואר 2020 התברר כי אחד מאתרי הצילום הטובים והחשוכים ביותר בנגב - המחנטוש, מחנה צבאי עזוב, לא רחוק מגבול מצרים ומחניון הלילה בורות לוץ, נמצא בסכנה. ברבות השנים החל המקום לשמש בית שני לכל חובבי הצילום האסטרונומי, אך לאחרונה הוחלט שהוא מועבר לאחריות רשות הטבע והגנים. על פי תכניות שפרסמה רט"ג אמור לקום במקום חניון לילה למטיילים אשר עלול להביא לחיסול שמורת אור כוכבים מהחשוכות ביותר בארץ.
כדי לשנות את ההחלטה ולהציל את שמורת הכוכבים הופצה עצומה ברשת. למעלה מ-5,500 איש חתמו עליה. בינתיים והתגבשה קבוצת צלמים שפועלת מול רט"ג בניסיון להשאיר את המקום חשוך, באופן שיוכל להמשיך ולהיות האתר לצלמי האסטרונומיה. בין היתר הוכנה הצעה בה חניון הלילה יחולק לשניים - חניון יעודי לאסטרונומיה - לתצפיתנים בנפרד ולצלמים בנפרד. ההתמודדות מול הנגיף קורונה עצר לעת עתה את התקדמות לפתרון מוסכם.
במיוחד לגולשי ynet אנחנו מציגים לכם מבחר תמונות מדהימות שלא הגיעו לגמר, יחד עם הסבר על גרמי השמיים המצולמים. תהנו:
בין השמיים והארץ, בין האדם לטבע
על התמונה: שביל החלב מעל הפארק הלאומי "קשתות" ביוטה, ארה"ב. את הקשתות המרהיבות הללו יוצרים עשרות מליוני שנים של תנועת אדמה, מים וכוחות גיאולוגיים, ואילו לכוכבים בשמיים אחראיים מיליארדי שנים של היתוך גרעיני וכוחות כבידה. בתמונה ניתן לראות את שביל החלב, גלקסיית הבית שלנו, ואת כוכב הלכת צדק בוהק מעל ומימין לקשת. במרכז הקשת נמצא מטייל שהדליק פנס והפך לרגע לכוכב על פני האדמה.
"הקשת הזו היא הכי מפורסמת בפארק, אך ההגעה אליה כרוכה בהליכה שמוגדרת מאתגרת", מספר יאיר הרכבי. "עוד יותר מאתגר לעשות אותה עם חצובה וציוד צילום על הגב. אם זה לא מספיק, אז צמוד לקשת יש בור ענק, ומסביבו שיפוע תלול שכאילו הוצב שם כדי לשמש משפך ענק שבולע צלמים לא זהירים בלילה החשוך מאוד. בכל זאת, עם קצת מאמץ, הרבה זהירות, והמון מזל בדמות מטייל שבמקרה הדליק פנס והביט מעלה ברגע הנכון (ללא שום תיאום, עד היום אני לא יודע מי זה היה), היה אפשר לתפוס רגע אחד מיוחד בין השמיים והארץ, בין האדם לטבע". צולם במצלמת קאנון 5D.
שמיים הפוכים מעל צ'ילה
על התמונה: שמיים הפוכים מעל צ'ילה. הטלסקופ השוודי במצפה הכוכבים לה סייה בצ׳ילה חקר את היקום בגלי תת-מילימטר משנת 1987 עד שיצא משירות בשנת 2003. הטלסקופ בנוי כצלחת מראה ענקית בקוטר 15 מטר שמרכזת את הגלים למקלט בנקודת המיקוד מעל המראה. כיום הטלסקופ לא בשימוש, אך הוא עדיין משקף את שמי הלילה המרהיבים שמעל מצפה הכוכבים.
בגלל צורת המראה הקעורה, מתקבלת השתקפות הפוכה כך שהאדמה למעלה והשמים למטה. ברקע ניתן לראות את הכיפה שמאכלסת טלסקופ אופטי בקוטר 3.5 מטר אשר תפקידו לאפיין כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. אולי על אחד מהם יש טלסקופ שמכוון אלינו. את התמונה צילם הרכבי בזמן נסיעה לתצפיות מחקר בלה סייה. "לילות תצפית במצפה כוכבים בדרך כלל מצריכים עבודה מאומצת לאורך כל הלילה בחדר הבקרה של הטלסקופ כדי לאסוף כמה שיותר נתונים לפני הזריחה", מספר הצלם יאיר הרכבי. "לאחר מכן ישנים כמה שעות ובצהריים כבר צריך להתחיל להכין את התצפיות של הלילה הבא".
"יוצא שאפילו כשנמצאים באחד האתרים עם השמיים הכי טובים בעולם, לא תמיד יש זמן לשבת בחוץ ולהנות מהם", אומר באירוניה. "במקרה הזה, הלילות שהוקצו לנו בטלסקופ לא היו רצופים. לכן, בין הלילות שלנו יכולתי לצאת להסתובב בין הטלסקופים ולספוג בעיניים את היופי של שמי הלילה". צולם במצלמת קאנון 5D.
מטר הפרסאידים ביוטה, ארה"ב
על התמונה: מטר הפרסאידים בחודש אוגוסט מעל מצפה הכוכבים פאלומר בקליפורניה, ארה"ב. באמצע אוגוסט מידי שנה, כדור הארץ חוצה את מסלולו של השביט סוויפט-טוטל ועובר דרך שובל האבק שהשביט השאיר בעקבותיו כשעבר שם בפעם האחרונה. האבק הרב נשרף באטמוספרה והופך לגשם של מטאורים - מה שנראה לנו כמו "כוכבים נופלים". שם המטר נקבע לפי שם קבוצת הכוכבים (במקרה הזה, פרסאוס) שמכיוונה נראה שהמטאורים מגיעים.
בקרבת התמונה ניתן לראות את הכיפה הענקית שמגינה על טלסקופ בקוטר 5 מטר האגדי בפאלומר, עליו עבדו אסטרונומים מפורסמים כמו האבל. אך אין צורך בטלסקופ ולא צריך להיות אסטרונום כדי להנות ממטר מטאורים. מספיקים שמיים נקיים וחשוכים, בגדים חמים, ורשימת משאלות.
"כחלק מהמחקר המדעי שלי, נסעתי לטלסקופ בפאלומר כדי לאסוף תצפיות על סופרנובות (כוכבים מתפוצצים) רחוקות", מספר הצלם יאיר הרכבי. "יצא שאחד מלילות התצפית היה גם שיא מטר הפרסאידים. ליל תצפית בטלסקופ כרוך בישיבה בחדר הבקרה של הטלסקופ ואיסוף הנתונים ביעילות המירבית כדי לנצל כמה שיותר מהזמן היקר והנדיר עם טלסקופ כזה. כדי לנסות בכל זאת גם לתפוס כמה מטאורים, השארתי את המצלמה בחוץ לצלם באופן רציף כל הלילה. התמונה היא איגוד של כל הפריימים בהם נתפס פרסאיד. אמנם לא יצא לי לראות אף אחד מהם בעצמי באותו ליל עבודה אינטנסיבי, אבל לפחות יכולתי להנות מהתמונה שהתקבלה בסוף". צולם במצלמת קאנון 5D.
מכתש טיכו על הירח
על התמונה: המכתש טיכו הוא אחד ממכתשי הפגיעה הבהירים, היפים והבולטים על הירח. ניתן לראותו גם במשקפת כשהירח מלא או קרוב למלא.
זהו אחד המכתשים הצעירים על הירח - גילו מוערך בכ-108 מיליון שנים. קוטר המכתש 86 קילומטרים, עומקו כ-4.8 קילומטרים, ובמרכזו נראה הר שמתנשא לגובה כ-1600 מטרים מעל סביבתו. מהמכתש יוצאות "קרניים" בהירות שעשויות חומר שהועף מאתר הפגיעה ונחת במרחק של עד כ-1500 קילומטרים ממנו. התמונה עובדה מסרטון וידאו קצר.
ערפילית השחף
דיוקן זה של ציפור קוסמית זו ממוקם בכיפת השמיים סמוך לכוכב סיריוס, הבהיר בקבוצת הכוכבים הכלב הגדול. הערפילית, העשויה ענני גז ואבק, מכילה גם כוכבים צעירים וזוהרים שנולדו בתוכה. התמונה צולמה עם טלסקופ: William Optics GTF81 81mm Apo Refractor, מצלמת צילום: Asi 1600 mono pro. סך בכל כ-10 שעות צילום.
הדרקונים הנלחמים
על התמונה: הערפילית NGC 6188 קיבלה את הכינוי "הדרקונים הנלחמים", בשל הצבעוניות שלה. ניתן לראותה בקבוצה הדרומית "מזבח" (Ara) המצויה דרומית לקבוצת "עקרב". מרחקה ממערכת השמש כ-4,000 שנות אור.
הצילום בוצע על ידי פילטרים צרים של מימן חמצן וגפרית כדי לקבל את הרכב החומר של הערפילית. צולם מנמיביה על ידי טלסקופ 16" F3.75 מימן. סך הכול 4 שעות צילום.
אטה קרינה
כדי "לחשוף" את ערפילית ה-Homunculus השתמש סיימון ב-100 חשיפות קצרות מאד של כ-10 שניות בפילטר HA כדי לעמעם כמה שיותר את בוהק הכוכב. "כך סוף סוף הצלחתי לחשוף את הערפילית", הוא מספר. צולם ע"י 2 טלסקופים 16" F3.75 מנמיביה LRGB (שעה לכל ערוץ) 40" F6.8 CHILESCOPE בפילטר HA. סך הכול 4.5 שעות צילום.
בוליד ענק וסיבובי הכוכבים סביב כוכב הצפון
על התמונה: צילום בחשיפה ארוכה אל מול פולאריס - כוכב הצפון שיוצר מסלולי כוכבים. בתמונה נתפסו בעת הצילום גם מטאורים של מטר הג'מינידים, (מטר עשיר במיוחד המתרחש במהלך בחודש דצמבר). המטר מתרחש כאשר כדור הארץ חולף דרך שובל האבק שמותיר אחריו האסטרואיד 3200 פאת'ון.
בתמונה תועד בוליד (כדור אש) אחד גדול במיוחד, (מופיע בחלק השמאלי של התמונה). מסלולי הכוכבים סביב "פולאריס" נוצרים בחשיפה ארוכה של המצלמה, בשל תנועת כדור הארץ סביב צירו. צולם במצלמת Canon G7X II.
התערוכה מוצגת כתערוכת קבע במצפה הכוכבים בגבעתיים והיא פתוחה לקהל ללא תשלום במהלך שעות פעילות המצפה, (כשמדינת ישראל תחזור לשגרה אחרי עוצר הקורונה). בתערוכה
מוצגים הצילומים במקביל להסבר על האובייקט הנראה בהם, טכניקת הצילום ופרטי הצלמים.
