התשובה לרופאים: מכתב תמיכה בבר סימן טוב | מי נגד מי במערכת הבריאות
פרסום ראשון: 16 ראשי מועצות לאומיות שמייעצים להנהלת משרד הבריאות פרסמו גילוי דעת התומך במשה בר סימן טוב: "מנהל מצוין של מערכת שהיא חסרה וחולה מיסודה". הטענות למידור המשנה גרוטו והחזית של משרד הבריאות עם ביה"ח הדסה: אלו העימותים במשרד שבעין הסערה
מערכת הבריאות סוערת: אחרי שמנהלי מחלקות ויחידות מכל רחבי הארץ דרשו להחליף לאלתר את מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ברופא, בטענה שרק איש מקצוע מתחום הרפואה יוכל לנהל את המשבר הרפואי הגדול ביותר במאה האחרונה, מקבל בר סימן טוב גיבוי מבכירים אחרים במערכת הבריאות. 16 ראשי המועצות הלאומיות במשרד הבריאות, גופים המייעצים להנהלת המשרד בנושאים רפואיים שונים, פרסמו הבוקר (רביעי) מכתב תמיכה במנכ"ל, ומביעים בו הערכה לפועלו. לקריאת המכתב - לחצו כאן .
התפשטות הקורונה - עדכונים אחרונים
עלה ל-2,170 מניין החולים בישראל
מספר דורשי העבודה הכולל עבר את ה-800 אלף
יציאה מהבית עד 100 מטר: ההגבלות החדשות
בגילוי דעת שנחשף לראשונה ב-ynet כתבו 16 מתוך 22 מנהלי המועצות, בהם פרופ' יוסי קלאוזנר, פרופ' ארנון אפק, פרופ' זמיר הלפרן, פרופ' עידו וולף, פרופ' פרנסיס מימוני, פרופ' נעמה קונסטנטיני, פרופ' ורדה שלו, פרופ' איתמר רז ועוד, כי "כמי שמכירים מקרוב את השקעתו ותרומתו של בר סימן טוב, התפלאנו מהמכתב התוקף את תפקודו כמנכ"ל המשרד. משה מסור לתפקידו גם שלא בעיתות משבר, ומשקיע את רוב ימיו ולילותיו בניהול המשרד הסבוך הזה, בפתרון בעיות ומניעתן. מסירותו היא למופת. הבנתו העמוקה של הרפואה הציבורית בארץ ובעיותיה, היכולת להתייעץ עם בכירים רבים ולשמוע דעות מגוונות, היכולת לקבל החלטות בתנאים קשים בשילוב עם כישרון, שכל חריף ואינטליגנציה רגשית עושים אותו למנהל מצוין של מערכת שהיא חסרה וחולה מיסודה".
המומחים ציינו כי "משרד הבריאות מתקשה לתפקד בשל התקציב הזעום המוקצב לו, שנמוך לעין שיעור ביחס למדינות ה-OECD. התקציב הבלתי מספק הזה על פני שנות דור מתבטא ברוב המכריע של החולות של מערכת הבריאות בארץ. כמובן שכאשר פועלים בשיגרה בקצה הסף של משאבים אנושיים ותשתיתיים, כשמתחולל משבר – נחשף הבור העמוק והליקויים של מערכת שגם בשגרה היא במצוקה כרונית. בשעה של משבר קשה למערכת הבריאות ולאוכלוסייה כולה, אנו מביעים הערכה עמוקה לפועלו של משה בר סימן טוב ותומכים בכל לב בתפקודו".
בכירים רבים במערכת הבריאות מתחו בימים האחרונים ביקורת על תפקודו של בר סימן טוב וטענו כי העובדה שאין לו ידע רפואי מקשה עליו לנהל את משבר הקורונה. עוד נשמעו טענות רבות בנוגע ליחס שלו לעובדי המשרד הכפופים לו, ולבכירים אחרים, שדעתם שונה מדעתו.
במכתב המנהלים שפורסם לפני יומיים, כזכור, תקפו עשרות מנהלים בכירים מכל מערכת הבריאות את תפקודו של בר סימן לאורך המשבר. "בימים אלה מתקבלות החלטות שתלושות מהמציאות הקלינית בשטח או מעכבות החלטות חיוניות", כתבו המנהלים, "חולים בקהילה ובבתי החולים - כולל חולים בדלקת ריאות ואנשי צוות, לא נבדקו במשך שבועות". המנהלים דרשו, בין היתר, כי בראש מערכת הבריאות יעמוד איש מקצוע, "רופא בעל הבנה קלינית והיכרות קרובה עם הטיפול הרפואי בשטח".
חילוקי הדעות שנחשפו בין מנכ"ל משרד הבריאות לרופאים עליהם הוא מופקד אינם היחידים שמשבשים בימים אלה את המלחמה בנגיף. השבועות האחרונים במערכת הבריאות היו מתוחים ביותר. ובכל זאת, בזמן שהמערכת כולה נדרשת להתרכז במלחמה בנגיף - עוסקים בכירי המשרד בניהול מלחמות פנימיות.
גם למנכ"ל בר סימן טוב, מלחמות משלו בשורת גורמים בתוך המשרד ומחוץ לו. בין השאר, הועלו טענות כי בתחילת המשבר מידר מתהליך קבלת ההחלטות את המשנה שלו, פרופ' איתמר גרוטו, מומחה מוערך ובעל שם, שתחום ההתמחות שלו ואת בכירי צוות הטיפול במגיפות (צט"מ) שאמורים לייעץ לו בהערכות למשבר כזה.
פרופ' גרוטו וד"ר בועז לב, ראש הצט"מ שכולל עשרות בכירים מתחומים שונים, נעדרו בשבועות האחרונים מהישיבות המרתוניות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו שעסקו בהחמרת הצעדים למניעת התפשטות הנגיף. בר סימן טוב גם מנהל, כך נטען, מלחמת חורמה באנשי פיקוד העורף, שמבקשים להשתלב בטיפול במשבר בהנחיית משרד הביטחון.
החזית שמנהל משרד הבריאות כבר ימים נגד משרד הבטחון פוגעת, לטענת בכירים בשתי המערכות, בהערכות לגל החולים הקשים שצפוי להגיע לבתי החולים בקרוב. "זו לא השעה למאבקי אגו", אומר בכיר במשרד הבטחון. "שתי המערכות חייבות לשתף עכשיו פעולה באופן הדוק, מתוך הבנה ששתיהן נדרשות לתרום את תרומתן, כל אחת בתחומה, כדי שכולנו נוכל לצלוח בשלום את התקופה הקרובה".
חזית נוספת שנפתחה שלשום היתה בין בית החולים הדסה, שהחליט לבצע על דעת מומחיו בדיקות קורונה לכל צוות המרכז הרפואי, להנהלת משרד הבריאות, שמתנגדת לבדיקות כאלה. בהודעת המרכז נאמר כי בית החולים יבדוק את כל צוותי הטיפול הנמרץ ובהמשך את שאר עובדי בית החולים פעמיים, בהפרש של חמישה ימים.
מנהל בית החולים, פרופ' זאב רוטשטיין, אמר כי הפיילוט של הדסה צריך להתרחב לכל בתי החולים בארץ, כחלק מתוכנית היציאה ממשבר הקורונה והבראת המשק. אולם היוזמה הזו התקבלה בביקורת על ידי הנהלת המשרד, שתומכת בביצוע בדיקות קורונה רק לאנשי צוות רפואי וסיעודי שמגלים תסמיני החשודים לקורונה. פרופ' גרוטו הגיב למהלך ואמר: "רוטשטיין טעה טעות חמורה כאשר החליט לבצע בדיקות לכל הצוותים שלו. אין לזה שום ערך ושום טעם". זאת למרות שביום הבדיקות הראשון כבר התגלו תוצאות חיוביות של שמונה אנשי צוות, שלא ידעו כי הם נושאים את הנגיף.
לפנייה לכתב/ת 
