כאילו חסרו סיבות לדאגה בבית הלבן ובבלפור
נתניהו וטראמפ ממילא עמדו בפני צומת פוליטי קריטי, וכשלפניהם גם משבר בריאותי וקריסה כלכלית, הם צריכים את אמון כל הציבור. אבל אין להם
אינני יודע מי כתב את המחזה הזה, אבל הוא גאון. קווי הדמיון בין שני הגיבורים הפוליטיים, בנימין נתניהו ודונלד טראמפ, נמתחים והולכים יום אחר יום, והדרמה מתרחשת באותה עת בשתי הזירות, בישראל ובארה"ב. בשבת הם אפילו עלו לאוויר באותה שעה בדיוק - טראמפ ו"צוות הקורנה" בתדרוך היומי מהבית הלבן, ונתניהו בסיבוב אולפנים סוער. המסרים היו דומים להפליא.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
שניהם עומדים בצומת פוליטי, עתידם לפני הכרעה. לנתניהו נותרו כנראה כמה שבועות כדי לדעת לאן נושבת הרוח, לטראמפ כמה חודשים, אבל שניהם מרגישים את היריב הפוליטי נושף בעורפם. שניהם גם מזהים שנגיף הקורונה – היריב המשותף ששניהם מכנים "האויב הסמוי" - מתעתע בהם ומשפיע על המשך דרכם.
בתחילת המאבק הם נהגו באופן שונה. נתניהו זיהה מוקדם יותר את איום הקורונה והתניע את מערכות המדינה. קצב ההחלטות היה מהיר, ישראל הסתגרה ראשונה והטילה גזירות על הציבור. טראמפ פעל בשילוב של יהירות והיסוס, המתין יותר מדי, האשים את הסינים במישרין ובעקיפין, והפריח הצהרות משונות שהזכירו שהוא לא מאמין במדע ובמדענים, אלא בעצמו. בהמשך הוא התעמת עם הרופאים הסובבים אותו וקבע שהתרופה למלריה יפה גם לקורוניה. זה היה יותר מדי. בניגריה דווח על שני אנשים שהורעלו כתוצאה מהמרשם הזה.
טראמפ ונתניהו מבינים שלאחר הקורונה יבוא אסון כלכלי. נתניהו חושש פחות. הכלכלה של ישראל קטנה יותר. טראמפ, מנגד, יודע שכלכלה כושלת בשנת בחירות תפיל אותו. לכן פתח בסדרת צעדים לפתיחת הקופה והכסף יזרום. זה הימור חייו.
מערכת הבריאות היא הבטן הרכה הן של נתניהו והן של טראמפ. בארה"ב המערכת מחוררת, יקרה ובעיקר מותירה מאחור עשרות מיליוני אנשים חסרי ביטוח. בישראל יש ביטוח בריאות, יתרון גדול, אבל המערכת הוזנחה שנים ועלולה להתקשות לעמוד בלחץ, אם וכאשר יגיע לשעריה. שניהם מקווים שיצליחו לבלום את האסון ולכן פועלים להגברת קצב הבדיקות.
הדמיון העיקרי הוא בנכס היקר ביותר של פוליטיקאי – ובמקרה שלהם בהיעדרו - אמון הציבור. אי אפשר לצלוח משבר מורכב כזה ללא הסכמה לאומית רחבה. טראמפ, מזלזל סדרתי בדמוקרטים, הבין שהוא מחובר אליהם עתה בטבורו. ללא ננסי פלוסי וחבריה הדמוקרטים הוא לא יכול להעביר את חבילות הסיוע שלו, ובעיקר אינו יכול לזכות בתמיכת הציבור האמריקני. ערוצי הרדיו והטלוויזיה הציבוריים ערכו בסוף השבוע האחרון סקר ציבורי וגילו שרוב האמריקנים לא מאמינים לדברי הנשיא ביחס לקורונה ולא סומכים על מדיניותו. גם האמון שלהם בממשלה הפדרלית, לה משקל עצום ברגעים כאלה, מידרדר והולך. וזו בשורה קשה.
לצד עושרו הגדול קנה טראמפ את תהילתו בתוכנית הריאליטי "המתמחה" שבסיום כל פרק שלה נהג לרעום כלפי אחד המשתתפים: "אתה מפוטר". ייתכן שהוא מתקרב לרגע שהציבור האמריקני יאמר לו בדיוק את זה.
גם נתניהו יודע – וביתר שאת מאז התייצבו תוצאות הבחירות האחרונות - שמחצית העם, טיפה יותר, לא רוצה אותו כראש הממשלה. המחצית הזאת לא נותנת אמון בצעדיו השונים, בעיקר בכל הקשור למערכת המשפט ובכנסת. לכן הוא מחפש ולו מראית עין של אחדות לאומית, שתבנה בו אמון ציבורי, אך בעיקר תסייע לו לשקם את מעמדו.
- ד"ר נחמן שי הוא פרופ' אורח באוניברסיטת אמורי באטלנטה, ארה"ב מטעם המכון ללימודי ישראל. בעבר היה ח"כ ודובר צה"ל. ספרו "מלחמדיה" עוסק במלחמה על התודעה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
