פתאום זה הכה בי / טור

התקופה האחרונה מורכבת עבור כולנו, ועוד לא ברור מהו פרק הסיום של הסיפור. כשחקן זה הכה בי זמן קצר לפני אחד המשחקים הגדולים של העונה, נגד פרישטרי בשמינית גמר ליגת האלופות, כשהתבשרנו שהמשחק יתקיים ללא קהל. זה המשיך עם השבתת הליגה, והתחלתי להבין שאנחנו נכנסים למשהו שעדיין לא הכרנו. המעבר מהאינטנסיביות העצומה של אימונים ומשחקים לעצירה מוחלטת היה קשה מאוד, בטח אחרי שהייתה לנו עונה מדהימה ומרגשת.

ימים ספורים לאחר השבתת הליגה הבנתי שאני נכנס ל"פגרת הקורונה", ושצריך לעשות התאמות ולבנות שגרת יומיום יעילה וגם כיפית. תוכנית העבודה שאני מבצע כוללת שתי יחידות אימון ביום, טכניקה, אירובי, תנועה, גמישות ועוד. אני עובד בעזרת אחותי שני, מאמנת כושר בהכשרתה, שנמצאת איתי בבידוד. על הפן הקוגניטיבי אני עובד באמצעות משקפי "סטרוב" מיוחדים, על מנת לשפר ולשמר את יכולות ראיית המשחק וקריאת המצבים. דרך נוספת לעבוד על המשחק היא פשוט לצפות בכדורסל, לנתח מהלכים וללמוד דברים חדשים.

"שם זה הכה בי". בלאט מול פרישטרי, ללא קהל(צילום: אורן אהרוני)

אני שומר על תוכנית תזונה מדויקת. חשוב לאכול מסודר ובריא, לא לדלג על ארוחות ולשתות המון מים.

הפינוק שאני מרשה לעצמי הוא שקית במבה קטנה בערבים. אין כל כך היכן לשחק כדורסל בימים אלו, אז חזרתי לילדות עם סל בחצר.

אני מאחל לכולם בריאות – תשמרו על עצמכם ועל כולנו ומקווה שממש בקרוב נוכל לחזור למגרשים ולשחק כדורסל בשבילכם.

#תישארו_בבית