"מסע משפחתי של שבועיים באיסלנד היה הכנה מצוינת לבידוד"

לפני שמתחילים: אסי: "אני עושה את המדור הזה ב'ממון שישי' כבר יותר משנה, ופתאום התנאים השתנו. נכנסנו לבידוד בשבועיים האחרונים ולכן המדור הפעם הוא עם המשפחה שלי, שבילתה הרבה על הספה בימים הללו. זו הייתה הזדמנות סוף־סוף להוריד את הפיג׳מות לכבוד הצילום. מהשבוע הבא ניאלץ לשנות קצת את אופי המדור והראיונות ייערכו בטלפון. את הצילום נשאיר לסלפי של המשפחות עצמן, עד שנחזור לשגרה המבורכת".

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

"אנחנו ותושבי רמאללה על אותו ציר וכולנו עומדים יחד בפקקים"

"היום גם מזוזה אנשים לא קונים בלי המעצב או המעצבת"

בצילום: אסי (48), שירית (47), יהלי (17), דורון (13), זהר (9).

משפחת חיים, גבעתיים(צילום: אסי חיים)

הבית: דירת 5 חדרים. משלמים 8,300 שקל שכירות, ומשכירים את הדירה שלנו בגבעתיים שנאלצנו לעזוב כי המשפחה גדלה. מקבלים עליה 6,100 שקל. משלמים 3,000 שקל משכנתה.

איך גבעתיים? אסי: "גרנו שנים בתל־אביב אבל רצינו דירה משלנו. תל-אביב הייתה מעבר ליכולתנו הכלכלית אז בחרנו בגבעתיים, שהיא הכי קרובה פיזית ומנטלית. בשנים האחרונות יש פה התעוררות מגניבה וסצנה שוקקת של ברים, אוכל ומקומות שווים. אני מאמין שתל־אביב זה 'סטייט אוף מיינד' ומתייחס לגבעתיים כשכונה שלה. בכל עיר גדולה בעולם הייתי שמח לגור 5 דקות באופנוע מלב העיר כמו שאנחנו היום". יהלי: "אני אוהב שזה מקום שבו מכירים את כולם, כמו קיבוץ". שירית: "הכל קרוב ונוח. הילדים עצמאים ואנחנו פחות על תקן הטקסי".

מה עושים? אסי: "סגן עורך 'ממון' וגם בעל בלוג צילום שקצת הזנחתי לאחרונה שנקרא 'המורדים'. אני מתעד בו בשנים האחרונות חנויות ועסקים בני עשרות שנים שבמרכזם ניצב בדרך כלל אדם מבוגר ששומר ונותן כבוד לריהוט ולסביבה שליוותה אותו לאורך השנים. אני מחפש מקומות שהם מנהרת זמן לחיים שהיו פה פעם וצילמתי עשרות כאלה בכל הארץ וגם בעולם". שירית: "אני יועצת ארגונית ומאמנת מנטלית". דורון: "את מהממת מנטלית".

מה זה מאמנת מנטלית? שירית: "אני עובדת בעיקר במגזר העסקי ומלווה עסקים ומנהלים, אבל גם אנשים פרטיים. האימון המנטלי התחיל ככלי עבודה עם ספורטאים והוא מותאם היום לעבודה גם בעולם העסקים, ובכלל לאנשים שרוצים לעשות שינויים בחיים או רוצים להשיג תוצאות במגוון של תחומים. העבודה שלי כמאמנת היא לבנות את הביטחון והערך העצמי כדי לעשות שינוי שהמנהל או המתאמן רוצה בלי קשר לתוצאה הסופית של התהליך. זו שיטה אפקטיבית לפעולה מתוך אמונה בהצלחה בלי שהחשש מאי-ההצלחה יושב כחרב על הצוואר - שזה מה שמונע מרבים להצליח, להגיע להישגים או לעשות שינויים שהיינו רוצים".

איך מתמודדים עם הבידוד? דורון: "אני בקשר עם חברים קרובים, אבל קשה לי חוסר הקשר עם הרבה חברים מהמעגל השני שאני לא בקשר צמוד איתם אבל כיף לי בחברתם". זהר: "אני קצת משתעממת. המורה חמודה, היא עושה איתנו שיחות וידיאו כל יום". שירית: "אנחנו אופטימיים ומצב הרוח טוב רוב שעות היום. עושים זומים עם משפחה וחברים, וחגגנו במסיבת ריקודים משפחתית עם אחלה מוזיקה. יהלי היה הדי־ג׳יי".

מה עם עבודה? שירית: "עבודתי לחודשיים הקרובים הוקפאה אז אני מתרכזת בפיתוח חומרים ומוצרים שלא הספקתי בעבודה השוטפת, וזיהוי צרכים של לקוחות שאפשר לתת להם מענה לא רק בפגישות ייעוץ והדרכות פרונטליות". אסי: "חתכנו הוצאות לא הכרחיות כרגע ולקחנו הלוואה בתקווה שהמשבר יחלוף מהר".

מינוס? שירית: "כמובן, לצערי. הקורונה מעבירה אותנו שיעור חשוב וגורמת לנו להתרכז במה חשוב, ועל מה אפשר לוותר. אנחנו לומדים שיעור חשוב בליהנות ממה שיש, ויש הרבה".

החלטה הכי טובה שקיבלנו? אסי: "יצאנו לשליחות של 4 שנים במיאמי מטעם הסוכנות היהודית. זו אפשרות לזווית ראייה שונה על החיים, ומכניס את לחץ החיים בישראל לפרופורציות. גם החיבור שלנו ליהדות נראה משם הרבה יותר טבעי". שירית: "הדירה שקנינו בגבעתיים ב-2008, רגע לפני שהמחירים זינקו".

מחוץ לתמונה? אסי: "לפני שנה עשינו קמפינג כמה חברים ובזריחה הגיעה חבורה של צעירים שאחד מהם ניגן בעוּד. זה היה מדהים והרגשתי חיבור למוזיקה הערבית שסבא וסבתא שלי שמעו כמי שעלו ממצרים. החלטתי שאני רוצה גם. קניתי עוּד סורי והתחלתי לנגן. אני מאוהב בצלילים העמוקים שהכלי הזה מפיק".