רוטציה ותרגיל מסריח: ממשלות האחדות של ישראל
מכניסת בגין ל"ממשלת ליכוד לאומי" במלחמת ששת הימים, דרך ממשלת הרוטציה של פרס ושמיר בתקופת האינפלציה הדוהרת ומלחמת לבנון, ועד ירח הדבש הקצרצר של נתניהו ומופז | לפני שנתניהו וגנץ מתחילים, איך הסתיימו הניסיונות הקודמים?
יש שיגידו שממשלת נתניהו-גנץ אינה בדיוק "ממשלת אחדות", והרי אין הגדרה מילונית אמיתית למושג. בכל מקרה, תמיד היו אלו ממשלות בהרכבת שתי הסיעות הגדולות בכנסת (ועם זאת, לא כל הממשלות עם שתי הסיעות הגדולות הוגדרו "ממשלות אחדות").
ממשלת האחדות הראשונה בתולדות ישראל הוקמה במלחמת ששת הימים ולאורך השנים הוקמו ממשלות אחדות בעיקר כדי להתמודד עם אתגרים ביטחוניים וכלכליים.
בפעם האחרונה שהוקמה ממשלת אחדות, החיבור בין בנימין נתניהו לשאול מופז, היא פורקה אחרי חודשיים לאחר שההבטחות למפלגת קדימה לא התקיימו. איך זה יסתיים הפעם?
אחדות לקראת המלחמה
בתחילת יוני 1967, זמן קצר לפני שמטוסי חיל האוויר יצאו למכת המנע במדינות ערב, צורפו לממשלה מנחם בגין ויוסף ספיר מגוש חרות ליברלים (גח"ל) כשרים בלי תיק. במקביל, צורף לממשלה הרמטכ"ל לשעבר משה דיין, שמונה לשר הביטחון. הימים היו ימי ערב מלחמה וחיילי המילואים המתינו שבועות לפקודה. הממשלה החדשה כונתה "ממשלת ליכוד לאומי". דוד בן גוריון, שהיה אז ברפ"י, סירב להצטרף לממשלה.
עיתוני העולם כתבו אז כי מינוי דיין וצירוף שרי גח"ל לממשלה מעידה על מדיניות תקיפה יותר של ירושלים. ראש הממשלה דאז לוי אשכול בירך את השרים החדשים, ובגין השיב לו כי הוא רואה בהקמת ממשלת האחדות חשיבות לאומית רבה. שרי גח"ל נשארו בממשלה עד למותו של אשכול בפברואר 1969. השניים נשארו בממשלה גם כשגולדה מאיר מונתה לראש הממשלה, עד לבחירות בסוף אותה שנה.
אחדות במלחמת ההתשה
באוקטובר 1969 נערכו הבחירות לכנסת השביעית. המערך, שאנשי רפ"י חזרו אליה, קיבלה 56 מנדטים. גוש חרות ליברלים קיבלה 26 מנדטים. אף שהמערך הייתה יכולה להקים ממשלה ללא גח"ל, צורפה גם הפעם מפלגת הימין לממשלה. אלימלך-שמעון רימלט מונה לשר הדואר, יוסף ספיר היה שר המסחר והתעשייה, חיים לנדאו כיהן כשר הפיתוח ואילו מנחם בגין היה שר ללא תיק בממשלת גולדה. אריה דולצ'ין היה גם הוא שר ללא תיק ועזר ויצמן שר התחבורה - שניהם לא היו חברי כנסת.
הימים היו ימי מלחמת ההתשה ועד אוגוסט 1970. מניין חללי מלחמת ההתשה עומד על 721 ישראלים - ומתוכם 594 חיילים. עם החתימה על הסכם הפסקת אש פרשו שרי גח"ל ממשלת האחדות. מרכז גח"ל הכריע בישיבה לילית ודרמטית על פרישה מהממשלה. 117 חברים תמכו בפרישה, 112 התנגדו ושניים נמנעו, בישיבה שהתקיימה בבית מפעל הפיס בתל-אביב.
בגין אמר לאחר ההצבעה: "בדמוקרטיה אפילו כל אחד מספיק - אפילו קול אחד מספיק. אלה שהצביעו בעד הישארות בממשלה אינם שמחים ואין עליזות בקרב אלו שהצביעו בעד יציאה. אנו יוצאים לדרך שייתכן שתהיה ארוכה".
ממשלת הרוטציה
בבחירות שנערכו בשנת 1984 זכה שמעון פרס עם המערך ב-44 מנדטים, מנגד קיבל הליכוד בראשות יצחק שמיר 41 מנדטים. פרס ניסה להרכיב ממשלה - המפלגות הדתיות והחרדיות לא פסלו הצטרפות לממשלה. במערך טענו כי הם המפלגה הגדולה ביותר בכנסת, ואילו בליכוד אמרו כי הסיכוי של מפלגתם להרכיב ממשלה גדול יותר. עם זאת ניסו פרס ושמיר להגיע להסכם על ממשלת אחדות.
בסופו של דבר, לאחר שקיים התייעצויות עם הסיעות בכנסת, החליט הנשיא חיים הרצוג להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על פרס. בליכוד אמרו אז כי הם מוכנים לממשלת אחדות - אך התנו זאת בכך ששמיר יהיה ראש הממשלה. בעת הכינוס של הכנסת, לאחר הבחירות, עלה החשש כי בחירות נוספות יתקיימו בקרוב בשל האי-יכולת להרכיב ממשלה. לאחר כמה שבועות של דיונים הסכימו בליכוד על רוטציה לראשות הממשלה - פרס יהיה ראש ממשלה בחלק הראשון של הכהונה ושמיר בחלק השני.
ב-12 בספטמבר, קצת יותר מחודש וחצי לאחר הבחירות, הודיע פרס לנשיא - יש ממשלה. בקואליציה של פרס היו חברים 97 חברי כנסת מהמערך, ליכוד, מפד"ל, אגודת ישראל, ש"ס, מורשה, שינוי ואומץ. אותה ממשלה נאלצה לטפל באינפלציה הדוהרת ובמלחמת לבנון הראשונה.
שמיר בראש עד התרגיל המסריח
לאחר הבחירות ב-1988 עמד יצחק שמיר בראש ממשלת אחדות, אשר בה היו שותפות הליכוד, המערך, המפד"ל, ש"ס ואגודת ישראל. בקואליציה היו יותר מ-90 חברי כנסת, אבל הפעם לא הייתה רוטציה בראשות הממשלה. ב-15 במרס 1990, אחרי שכמה חברי כנסת מהמערך - בהוראת פרס - שכנעו את ש"ס לתמוך בהם, נפלה הממשלה בפעם הראשונה והיחידה בהצבעת אי-אמון. יו"ר ש"ס דאז, אריה דרעי, "עשה תרגיל" וחמישה חברי מפלגתו נעדרו מההצבעה.
פרס ניסה להקים ממשלת שמאל-חרדים, אך גם אז החרדים מנעו את הקמת הממשלה. אבל אז הרב עובדיה יוסף הודיע שמפלגתו לא תצטרף לממשלה בראשות המערך. פרס "נתקע" עם 60 חברי כנסת שתמכו בו והוא היה צריך לצרף עוד אחד. הח"כ ה-61 היה בסופו של דבר אברהם שריר, שפרש עם יצחק מודעי מהליכוד. לאחר מכן יקרא לו שמיר "אברשה, חזור הביתה". פרס ניסה לשכנע גם את מודעי והציע לו את תיק האוצר.
11 באפריל היה צריך להיות יומו הגדול של פרס - הוא התכונן להציג ממשלה של 61 ח"כים מהמערך, רצ, שינוי, מפ"ם ואגודת ישראל ובתמיכת המפלגות הערביות. אבל משהו קרה באותו יום: חברי הכנסת אברהם ורדיגר ואליעזר מזרחי מאגודת ישראל - נעלמו. פרס נכנס ללחץ כי ידע שרק 59 ח"כים תומכים בו, ומיהר לבקש ארכה להרכיב ממשלה מהנשיא. בתום הארכה הוא הרים ידיים והודה שנכשל. בסופו של דבר הקים שמיר ממשלת ימין צרה.
שרון ותקופת הפיגועים
בשנת 2001 נערכו בפעם הראשונה והיחידה בישראל בחירות לראשות הממשלה בלבד. אריאל שרון מהליכוד קיבל 62.3% מקולות הבוחרים ואילו אהוד ברק זכה רק ב-37.7% מהקולות. בשבעה במרס 2001 הקים שרון ממשלת אחדות לאומית ובה היו חברים הליכוד, העבודה (ישראל אחת), ש"ס, ישראל בעלייה והאיחוד הלאומי-ישראל ביתנו.
ממשלת שרון התמודדה עם שורה של פיגועים קשים, במסגרת האינתיפאדה השנייה. לאחר הפיגוע במלון פרק בנתניה בליל הסדר ב-2002 יצאה ישראל למצבע חומת מגן. במישור נוסף, החליטה ממשלת שרון על הקמת גדר ההפרדה, שחצצה בין שטחי יהודה ושומרון לבין שאר שטחי ארץ ישראל ומנעה חדירת מחבלים לערי ישראל. מהלך נוסף נועד להטות את דעת הקהל העולמית לטובת ישראל והוא המכונה "תוכנית ההתנתקות".
שרון וההתנתקות מעזה
ממשלת אחדות נוספת הוקמה בשלהי ממשלת שרון השנייה. בסוף שנת 2004 פרשה שינוי, בראשות יוסף לפיד, מהקואליציה והצביעה נגד הצעת התקציב הממשלתית. בעקבות ההצבעה פיטר ראש הממשלה שרון את שרי המפלגה מתפקידיהם.
במקום שינוי צירף שרון את העבודה לממשלה. פרס מונה למשנה לראש הממשלה, מתן וילנאי היה שר במשרד ראש הממשלה, יצחק הרצוג מונה לשר השיכון, אופיר פינס לשר הפנים, דליה איציק לשרת התקשורת, בנימין בן-אליעזר לשר התשתיות הלאומיות ושלום שמחון לשר לאיכות הסביבה.
שרון, למרות קשיים מרובים - כמו התפטרותו של שר האוצר דאז בנימין נתניהו - הצליח לשמור על יציבות ממשלתו ולהביא את תוכנית ההתנתקות לשלב הביצוע: באוגוסט 2005 פונו היישובים הישראליים מרצועת עזה, וכן ארבעה יישובים נוספים מצפון השומרון. בנובמבר 2005, לאחר פרישתה של מפלגת העבודה מממשלתו של שרון - בעקבות בחירתו של עמיר פרץ ליו"ר המפלגה - והסכמה על הקדמת הבחירות לכנסת למרס 2006, הודיע שרון על פרישתו מן הליכוד ועל הקמתה של מפלגה חדשה - מפלגת קדימה.
נתניהו ומופז
בליל שמונה במאי 2012, התכנסו חברי הכנסת התכנסו להצביע על פיזור הכנסת ה-18 והקדמת הבחירות ל-4 בספטמבר. ההצעה כבר אושרה בקריאה ראשונה, אך הקריאה השנייה והשלישית עוכבו.
במקביל כינסו ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר מפלגת קדימה שאול מופז את סיעותיהם, שאישרו לבקשתם את המהלך המפתיע שנרקם מאחורי הקלעים בימים האחרונים – הקמת ממשלת אחדות.
במסגרת ההסכם בין שתי המפלגות נקבע כי עד סוף יולי ייחקק חוק שיחליף את חוק טל, שיטת הממשל תשונה לפני הבחירות הבאות ויגובש "תקציב חירום לאומי". מופז כיהן כמשנה לראש הממשלה וממלא מקומו וכן שר בלי תיק והיה חבר בפורומים המדיניים-ביטחוניים.
ממשלת האחדות החזיקה קצת יותר מחודשיים, אבל לאחר שלא חוקק חוק גיוס חדש ולא נעשו שינויים בשיטת הממשל, פרשה קדימה מהקואליציה. מופז תקף את נתניהו בחריפות: "ההיסטוריה אינה אדיבה כלפי אנשים שיכלו לעשות הכל ובחרו מדעת שלא לעשות דבר".
לפנייה לכתב/ת 
