שתף קטע נבחר

האתגר של הקיבוצים בגליל העליון: להקפיד על ההסגר למרות הקרבה לטבע

הקרבה לנחלים ולמרחבים הפורחים מפתה - אך תושבי הקיבוצים במועצה האזורית גליל עליון משתדלים לשמור ההנחיות. במקביל, צוותי החירום מתכוננים להחמרה במצב: "סביר להניח שאם יימצאו חולה ביישוב, הרבה מהאוכלוסייה תיכנס לבידוד. עלולה להיות פאניקה"

208 מתושבי 30 הקיבוצים במועצה האזורית גליל עליון נמצאים כרגע בבידוד, רובם לאחר ששבו מחו"ל, וצעיר אחד נבדק בחשד שלקה בקורונה, נכון להיום (ו'). בדיוק כמו בערים, גם בקיבוצים חל צו "בריאות העם", אלא שיציאה של 100 מטרים מהבית יכולה להוביל לשפת הנחל הקרוב או למדשאות מוריקות ופריחה משגעת. עם הפרדוקס הזה נאלצים להתמודד כעת הקיבוצים ולשמור על בידוד וריחוק, שכן למרות שהנוף המושך והמטעה, נגיף הקורונה לא מבדיל בין עירוני לקיבוצניק. כצעדי מנע, בכל קיבוצי המועצה נסגרו השערים, בחלקם גם הוצבו שומרים, והשלטים על השער אוסרים את הכניסה "אלא למורשים", קרי חברי ותושבי הקיבוץ.

 

 

צוותי החירום היישוביים (צח"י) בקיבוצים, החלו לפעול כבר לפני מספר שבועות, והם אחראים לצד הנהלות הקהילה על שלומם של החברים, על הטיפול בקשישים ובעלי המוגבלויות ועוד. "בניגוד לחיים בעיר, כשיש אירוע בסדר גודל כמו שקורה כרגע, בקהילה כזו קטנה שכולם מעורבבים עם כולם, זה הרבה יותר כבד", מסביר ראש הצח"י בקיבוץ עמיר, רוני ליטבק. "סביר להניח שברגע שיימצאו חולה קורונה מאובחן בתוך היישוב, הרבה מהאוכלוסייה תצטרך להיכנס לבידוד. עלולה להיות פאניקה, יש פה אוכלוסייה מבוגרת, וזה יכול להביא לשיתוק בתוך היישוב".

 

הצוותים נמצאים בקשר יומיומי עם המועצה וזה עם זה, מחליפים מידע, מתייעצים ומציפים אתגרים ובעיות. "המטרה היא לייצר מצב שהיישוב עדיין מתפקד ככל האפשר, ולראות שאף אחד לא נופל בין הכיסאות, כולם מקבלים טיפול, מילדים נצרכים ועד אוכלוסייה מבוגרת", אומר ליטבק.

 

העובדה שאתם בחיק הטבע מקלה על הבידוד?

"היא מקלה, אבל בהוראות שקיימות היום, אנשים לא אמורים להתרחק מעל מאה מטר מהבית שלהם. לחלק מהאוכלוסייה קשה להפנים את זה, עם המרחבים הפתוחים שיש לנו בקיבוץ, אבל זו שעת משבר מאוד קשה לכולנו במדינה וגם ביישוב שלנו".

 

רוני ליטבק ראש צוות חירום יישובי, קיבוץ עמיר (צילום: אביהו שפירא)
רוני ליטבק ראש צוות חירום יישובי, קיבוץ עמיר(צילום: אביהו שפירא)
ניר הולנדר, מנהל הקהילה בלהבות הבשן, מחדד: "אתה יוצא פה מהבית, ואתה מיד נמצא במורדות של הגולן. אז כן, יותר קל לאנשים פה להתאוורר, לא כמו בעיר הגדולה. פה מטר מהבית, אתה נמצא באיזור פתוח ופסטורלי. מצד שני, אנחנו נשמעים להוראות משרד הבריאות והאנשים פה בעלי משמעת מאוד גדולה".

 

"הכל מתנהל מרחוק ובאמצעות המדיה", מוסיף הולנדר. "היום הקשישים נמצאים בקבוצת סיכון הכי גבוהה. בנינו מערך של התנדבות וכל ערב יש כאן שיחות אישיות בין חברי קהילה לבין תושבים וותיקים. אנחנו מוצאים שזה עושה להם טוב". זה לא מסתכם בזה: "הבת שלי, מדריכה בתנועת השומר, עושה פעמיים בשבוע פעולות אינטרנט בזום במקום פעילות בבית הילדים של התנועה. הילדים פשוט פעילים, רצים בבתים, והכל באינטרנט".

 

גם אברהם סביליה מעמיר, אותו פגשנו במינימרקט, מאמין שביישובים הקטנים והמבודדים יותר נוח ובטוח מאשר בעיר, בהנחה שכולם שומרים על הכללים. "אני חושב שמרבית האנשים כן הפנימו את המצב, ובהחלט שומרים על עצמם ועל הסביבה. כמו בכל מקום, גם פה יש קשיים מסוימים. חלק מהמשפחה אפשר לראות רק בזום ודרך האייפון, אבל עוברים את התקופה. אני חושב שיש הבנה. כולם מבינים שהם צריכים לתת כדי לשמור על עצמם ועל הסביבה".

איך מתמודדים בקיבוצים עם הנחיות משרד הבריאות בעקבות להתפשטות נגיף הקורונה (צילום: אביהו שפירא)
נאלצים להיפרד מהטבע. הגליל העליון(צילום: אביהו שפירא)

ראש המועצה האזורית גליל עליון, גיורא זלץ, מסביר כי קיים שוני בין מגיפת הקורונה לבין מצב חירום "רגיל" - ביטחוני למשל - אותו מכירים בגבול הצפון כבר עשרות שנים. "בשונה ממצב חירום רגיל, שבו הימים הראשונים הם הקשים ביותר, ואחר כך דברים נרגעים, במצב הזה של הקורונה זה הפוך. האירוע הולך ומתעצם ככל שהוא נמשך", הוא אומר. "לשמחתי אנחנו ערוכים למצב חירום כבר הרבה מאוד זמן, ולכן אנחנו גם מסתדרים בינתיים בצורה מאוד טובה, בכל הרמות. החל ממצרכים בסייסים כמו מזון ומים, ועד לטיפול נפשי, טיפול במבוגרים וזקנים".

 

סגרתם את השערים של הקיבוצים, אבל אתה לא באמת יכול לעשות פה סגר כשהנחל נמצא מאה מטר מהבית.

"נכון שיותר קל כשמסביב לבית שלך יש דשא ופרחים, בהחלט בהיבט הזה המצב יותר נוח, אבל אנחנו מקפידים על ההוראות. יש גם אכיפה משטרתית בתוך היישובים. אנחנו מקיימים את ההנחיות של המדינה כמעט במאה אחוז. יש לנו מרכולית בתוך הקיבוץ, יש מרפאה, וגם אם נצטרך להיות שבועות בסגר, אנחנו נתמודד עם זה".

 

גם בטיילות על גדות הירדן מתבצעת אכיפה, הן של המשטרה והן של המועצה האזורית גליל עליון, שמפעילה בין היתר רחפן. לדברי זלץ, היו מקרים בהם הבחינו הפקחים בצעירים שהקימו אוהלים, אך לאחר חילופי דברים הם התפנו מהמקום. "היו גם כאלה שרצו לשכור פה מבנים וחדרים כדי לשהות פה בתקופה הזו, אבל סירבנו לאפשר זאת וגם בקרב התושבים הדבר התקבל בהבנה", אמר.

איך מתמודדים בקיבוצים עם הנחיות משרד הבריאות בעקבות להתפשטות נגיף הקורונה (צילום: אביהו שפירא)
שומר בכניסה לקיבוץ בגליל העליון. הכניסה לתושבים בלבד(צילום: אביהו שפירא)

דרומית לשם, סמוך לשפך הכינרת לירדן, גילתה השבוע המשטרה קבוצה של צעירים מאזור המרכז, שהשתוללו במקום עם כלי רכב. השוטרים שפעלו עם שוטרי מג"ב לאכוף את איסור היציאה וההתקהלות, נדהמו לראות נערה יושבת על גג רכב, בזמן שנער בן 16 ללא רישיון נהיגה מסיע אותה. לצדו של הנהג ישב בעל הרכב, בן 29 ממודיעין עילית, אשר התיר לנהג הלא מורשה לנהוג ברכבו. השניים עוכבו לחקירה והרכב הושבת.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אביהו שפירא
נופי הגליל העליון
צילום: אביהו שפירא
מומלצים