"אני לא מרגיש טוב, אל תחפשו אותי": מה קרה ליעקב דיסקין?
יעקב היה אמור ללכת לבדיקות בבית חולים, אבל במקום זאת יצא לטייל בליפתא שבירושלים. בשיחה האחרונה עם אחותו סיפר שהוא לא מרגיש טוב וביקש שלא יחפשו אותו. "ישר התחלנו לברר איפה הוא", סיפר הגיס נתנאל. האחות מירי: "זה משהו שחיים איתו כל יום". כתבה שלישית בסדרת "נעדרים"
כל מי שהכיר את יעקב דיסקין מספר באופן חד משמעי על אדם חזק, חכם ואהוב על כולם. בתקופה לפני שנעלם סבל ממחלה שהחמירה והדירה שינה מעיניו. יום אחד הוא יצא מהבית לטייל באחד המקומות האהובים עליו באזור ירושלים ולא שב. כתבה שלישית בסדרת "נעדרים" (צפו בוידאו בפתח הכתבה).
הכתבות הקודמות בסדרה "נעדרים":
- העדויות החדשות והחיפושים שנמשכים: לאן נעלמה נגה יצחק?
- שיחות פרידה ונשיקה לבן: מה קרה לאוסנת ברקולין?
יעקב נולד למשפחה חרדית בירושלים, אחד מבין 11 אחים, ששמר על קשר טוב עם אחיו ולפי קרוביו, פיזר הרבה אהבה סביבו. "יש בינינו שנה, אנחנו גדלנו ביחד, עשינו הכל ביחד", סיפרה אחותו הקטנה מירי פוסטבסקי. "היינו מדברים שעות, שרים ביחד. היה לנו קשר מאוד מאוד קרוב".
"הוא היה מחונן ברמה שקשה למצוא, על כל דבר הייתה לו דעה, כל שאלה שהייתה לי הייתי מתקשרת אליו כי ידעתי שתהיה לו תשובה", הוסיפה בחיוך.
דיסקין עבד במשלוחים וחי בדירה קטנה ליד אחותו בשכונת רמת שלמה בירושלים. הוא היה קשור מאוד לא רק למירי, אלא גם לשלושת ילדיה. "הילדים מאוד אהבו אותו, הוא תמיד דאג להם, תמיד שמר עליהם".
לפני שנתיים וחצי, בתקופה שקדמה להיעדרותו, הוא חלה והדאגות הדירו שינה מעיניו. ב-11 בספטמבר 2017 סיפר יעקב לאחותו שהרופא נתן לו הפנייה לבית החולים כדי שיקבל נוזלים ויבצע בדיקות, הפחד מנע ממנו ללכת לבית החולים.
באותו היום הוא הלך לטייל לבד באזור ירושלים. כמה שעות לפני שנותק איתו הקשר הוא התקשר לאחותו מטלפון של איש שפגש ברחוב. יעקב סיפר שהוא לא מרגיש טוב והולך לישון אצל חבר, הוא ביקש והוסיף שלא יחפשו אותו.
"ישר ניסינו לבדוק מה קרה, איפה הוא נמצא, כדי לדעת מה קורה איתו. אבל כבר נותק הקשר ולא היה עם מי לדבר", סיפר נתנאל פוסטבסקי, גיסו של יעקב.
קצה החוט היחיד שמסייע בחיפושים אחרי יעקב זו העובדה שביקר בליפתא. "הוא היה מספיק בכושר והיה יכול ללכת גם מרחקים ארוכים ברגל, או לעלות במדרגות, או לקחת אוטובוס או טרמפ לכל מקום אחר", אמר מייק בן יעקב, מפקד יחידת הכלבנים לישראל. "אבל כשיש נעדר חייבים לעבוד עם מה שיש".
עד היום אין כל תיעוד מצולם או עדות שיכולה לרמז מה עלה בגורלו של יעקב. אחת לכמה חודשים מתנדבי יחידת הכלבנים לישראל חוזרים לליפתא, המקום שבו נראה יעקב בפעם האחרונה. "אנחנו לא מתייאשים, הכל פתוח. יכול להיות שהוא חי במקום אחר, אולי הוא איבד את הזיכרון ויש אפשרות שבאותו היום הוא מצא את מותו", אמר מייק.
בני המשפחה מנסים עדיין להבין מה גרם ליעקב לקום יום אחד ולהיעלם. האם זה היעדר היציבות הכלכלית, המחסור בזוגיות בגיל 31, גיל מאוחר בחברה החרדית או שמצבו הבריאותי הביא לכך שהתמוטט בזמן הטיול.
"זה אח, זה גיס שנעלם, שהיה חלק מהחוויה של הבית שלנו. ויש חור שחסר כי הוא לא נמצא", אמר נתנאל הגיס של יעקב.
גם מירי, אחותו של יעקב, עוד חוזרת מפעם לפעם אל אותו היום. "לחשוב שקרה לו משהו, שלא היינו שם בשבילו, חוסר הוודאות הזה. הילדים כל הזמן שואלים איפה הוא, איך זה שעוד לא מצאו אותו ואיך זה שהוא נעלם".
"אחרי שנתיים כבר אין מה לעשות, אלא לחזור לחיים", סיכמה. "אבל לא שוכחים את זה לרגע, זה משהו שחיים איתו כל יום".
לפנייה לכתב/ת 
