פרסום ראשון: חשש לתוצאות שגויות; משרד הבריאות הקפיא הודעות לנבדקים לקורונה

בעקבות מספר מקרים בהם חולי קורונה קיבלו תשובות שליליות וכאלו שאינם חולים קיבלו תשובות חיוביות - משרד הבריאות הורה אתמול (שישי) בלילה למנהלי קופות החולים לעצור מיידית את ההודעות לנבדקים לנגיף הקורונה על תוצאות בדיקתם.

התפרצות הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet

בהודעה פנימית שקיבלו מנהלי הקופות אמש ובשעות הלילה המאוחרות בין שישי לשבת נכתב: "יש לחדול בשלב זה מלהודיע לאנשים על תוצאות בדיקות עד הודעה חדשה. ייתכן ותוצאות המעבדה שגויות".

בהודעה נוספת שקיבלו מנהלי הקופות ממשרד הבריאות חודד העניין פעם נוספת: "אנא הקפיאו בבוקר הודעות על חיוביים או שליליים. אנחנו בודקים אפשרות לתקלה בדיווחים שנשלחו אתמול בכמה מעבדות".

ההודעה השנייה שקיבלו אנשי קופות החולים לאחר שנתגלו תקלות בבדיקות

מקור במערכת הבריאות אמר הבוקר ל-ynet בעקבות חשיפת המחדל: "מתהפכת לנו הבטן מאז אתמול. האם יכול להיות שיש בינינו חיוביים שקיבלו תשובה שלילית או אנשים שנמצאים כעת בבתי החולים לשווא? אם מדובר על טעות דגימה קטנה, זה זניח, אבל אם מדובר על תקלה מתמשכת, זה אירוע דרמטי".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "עקב בעיית מחשוב שהתגלתה הלילה בהעברת הנתונים, מתן תשובות המעבדות מתעכבת. עבודת המעבדות נמשכת כסדרה בשבת וכך גם לקיחת הבדיקות על ידי מד"א. צוותים של משרד הבריאות ומשרד ראש הממשלה עובדים על פתרון בשעות אלה".

תוצאה של השקעה נמוכה של המדינה בתשתיות הבריאות

כבר לפני כשלושה שבועות פורסמו נתונים לפיהם ישראל מפגרת מאחורי מדינות כמו דרום קוריאה בכל הקשור לבדיקות לקורונה. לפי הנתונים, בדרום קוריאה נערכו כבר אז כ־15,000 בדיקות ביום, שהן 3,692 בדיקות לכל מיליון תושבים. מדובר במספר גדול פי עשרה לעומת יחס של 396 בדיקות לכל מיליון איש בישראל, לפי נתונים מה־8 במרץ.

לא בכדי בדרום קוריאה מערך הבדיקות משיג תוצאות אחרות. כ־8.2% מתקציב הבריאות של המדינה מיועד להשקעות בתשתיות בריאות, לעומת רק 4.2% מתקציב הבריאות של ישראל. שיעור הצמיחה הריאלית השנתית בתקציב הבריאות של דרום קוריאה בשנים 2013‑2018 עמד על 7.3% - הגבוה מבין כל מדינות ה־OECD. בישראל שיעור זה עמד על 2.6%, מעט מעל ממוצע של 2.4% בארגון.

27 מעבדות בבתי חולים ובקופות חולים הוכשרו עד כה לביצוע הבדיקות לקורונה. התוצאות מתקבלות לרוב בתוך כשבע שעות - וכרוכות בסיכונים עבור הצוות המבצע אותן. וכך הן מתבצעות:

• בשלב הראשון נוטלים דגימה על-ידי ערכה שכוללת מבחנה ובתוכה שני מקלונים שבקצותיהם צמר גפן - אלו הם אותם מטושים שהיו במחסור בתחילת הדרך. מקלון אחד משמש לנטילת דגימה מן הנחיריים והמקלון השני לנטילת דגימה מן הלוע. לאחר נטילת הדגימה מוחזרים שני המטושים לתוך המבחנה שבתוכה תמיסה שמשמרת את הנגיף, ועל כן ננקטים אמצעי בטיחות רבים. המבחנה נארזת בשלוש שכבות הגנה, והדגימה מועברת למבחנת פלסטיק סגורה, שנשלחת למעבדה בקופסת קלקר גדולה אשר שומרת על טמפרטורה יציבה. 
  

• בשלב השני מתקבלות הבדיקות במעבדה, אנשי המעבדה מזינים את נתוני הנדגם ומספר הבדיקה למערכת הממוחשבת. המבחנות הארוזות נפתחות בזהירות בתוך מנדף ביולוגי - מתקן המאפשר לחוקר סביבת עבודה בטוחה במעבדה - על ידי צוות הלובש ציוד מיגון מיוחד, ששומר עליו מפני הדבקה אפשרית.
  

• בשלב השלישי מתבצע תהליך המכונה בלשון המקצועית "ליזיס", או "פתיחה של הווירוס". ההליך נעשה באמצעות חומר שמפרק את המעטפת החלבונית של הנגיף, אם זה אכן מצוי בדגימה, כדי לחשוף את החומר הגנטי שמצוי בתוכו. 
  

• בשלב הרביעי מתבצע מיצוי חומצות הגרעין במטרה להפיק כמות מספקת של מולקולות RNA מהדגימה, לזיהוי ודאי להדבקה בנגיף הקורונה.
  

• בשלב החמישי מתבצעת בדיקת הקורונה המעבדתית הנקראת RT-PCR, שזה קיצור של Reverse transcription Polymerase Chain Reaction.
  

מנתוני משרד הבריאות הרשמיים שפורסמו הבוקר (שבת) עולה כי עד כה נדבקו בנגיף 3460 ישראלים – עלייה של 425 בני אדם מאתמול. על פי הודעת המשרד, 50 מהם במצב קשה ו-89 החלימו. עד כה נפטרו מהנגיף 12 ישראלים וכעת מאושפזים בבתי החולים 469 חולים בקורונה.