מה ניתן ללמוד מהכדורגל ביחס לקורונה / ברק בכר

לקום מהמשבר חזקים יותר – נדמה שזו תהיה המשימה של כולנו כשהתקופה הזו תסתיים. חוקרים מסתכלים על הכדורגל ושואלים למה יש בו כל כך הרבה אמוציות. התשובה שנותנים סוציולוגים ופסיכולוגים היא שהכדורגל מדמה מיקרוקוסמוס של החברה. אנשים מזדהים, אוהבים, שונאים ומכניסים הכל לתוך 90 דקות של משחק שיש בו יריב, מטרה ויעדים.

ומה אנחנו יכולים ללמוד מהכדורגל ביחס לקורונה? מה שאני לוקח זה התנהגות ומנהיגות בימי משבר. נכון, זה רק כדורגל, אבל אשתמש במה שעושים הסוציולוגים ואדמה מיקרוקוסמוס: ברגע של הפסד אתה מרגיש שכל עולמך נחרב, שאתה חסר אונים ושאין לך הרבה חשק לקום ולעשות.

בבאר־שבע זה קרה לנו לאחר ההפסד במאריבור בפלייאוף ליגת האלופות. כל מה שהיינו צריכים כדי להגשים את החלום זה תיקו. בדקה ה-90, בפיגור 1:0, טוני ווקאמה סחט הצלה הרואית ונשארנו גמורים. התחושות היו קשות. הרגשנו אבודים, ריקים מאנרגיות, מובסים וחסרי אונים. למי יש חשק להמשיך? איך ממשיכים מכאן ואיך מרימים את עצמנו?

אחד הדברים שמייחדים מנהיג זה שהוא מצליח להרים את עצמו ואת הקרובים אליו ומספק פתרונות. אז במקום לרחם על עצמנו ולשקוע בדיכאון, לקחנו אחריות ושלחנו לשחקנים מאמר שהמסר המרכזי שלו היה "אי־אפשר להצליח בלי להיכשל, מה שמגדיר מנהיגים היא הדרך שבה הם בוחרים להתמודד עם כישלון“. התנהל דיון עמוק, השחקנים בחרו לקחת אחריות וזה בא לידי ביטוי בתוצאות בדרך לאליפות שלישית ברצף.

הפועל ב"ש מול מאריבור ב-2017(צילום: רויטרס)

אז נכון שהפעם מדובר במצב שלא נוצר באשמתנו, אבל בימים כאלו נמדדים מנהיגים. כל אחד מאיתנו הוא מנהיג עכשיו, של המשפחה, החברים, הסביבה, וככה אנחנו צריכים להסתכל על המצב. מאיה

אנג'לו, משוררת וסופרת אפרו־אמריקאית ואחת הדמויות החשובות בתנועה לזכויות האזרח בארה"ב, אמרה: "אנשים ישכחו מה אמרתם להם, אנשים ישכחו מה עשיתם עבורם, אבל אנשים לעולם לא ישכחו איך גרמתם להם להרגיש".

כשעזבתי את באר־שבע, הרגשתי כמה זה נכון. הבנתי מתגובות האנשים שמה שהיה חשוב להם זה לא רק האליפויות, התארים והניצחונות, אלא גם התחושות שגרמנו להם לחוש. הדרך שבה תבחרו להתנהל ומה שתגרמו לאנשים להרגיש בימים קשים אלה, יקבעו לא רק את התחושות שלהם ואיך הם יתמודדו עם המצב, אלא גם מה הם יזכרו מכם לכל החיים.