"איפה הסולידריות?": שעת מבחן באיחוד האירופי
המדינות שנפגעו קשה מכול מהנגיף, ובראשן איטליה, חשות שננטשו על-ידי היבשת. כשהאיטלקים ביקשו מסכות, צרפת וגרמניה סירבו – ודווקא סין, יריבתו הגדולה של האיחוד, שלחה מטוס עמוס ציוד עם מדבקות "פורצה איטליה". מדינות הצפון העשירות לא רוצות לשאת בחובות הדרום, נשיאת הנציבות: "כשהאירופים באמת נזקקו זה לזה – יותר מדי דאגו קודם לעצמם"
האיחוד האירופי עמד כבר בכמה איומים קיומיים ושרד לאורך השנים, אבל מגפת הקורונה פתחה בו בשבועות האחרונים פצעים ישנים שעלולים – בתרחיש הקיצוני – להתברר כקטלניים.
עוד על משבר הקורונה בעולם:
- בכל הגלובוס: מתנדבים תופרים מסכות
- עוגת נייר טואלט, כבר אכלתם?
- 15 אלף בבידוד: גורו "מפיץ-על" הדביק חסידים ומת
- כבר 10,000 מתים באיטליה, חשש שהנגיף מתפשט לדרום
משבר החוב של יוון, איטליה וספרד, סדרה של גלי פליטים, הפרישה של בריטניה – די טלטלות ידע האיחוד בעשור האחרון ואף אחת מהן לא הטביעה אותו, אבל בהחלט ייתכן שהן הותירו אותו פגיע-במיוחד להשפעות הפוליטיות והכלכליות של הנגיף.
אירופה, נזכיר, היא היבשת שנפגעה קשה מכול מאז התפרצות הנגיף בסין בסוף השנה שעברה. עד כה נמנו בה כבר יותר מ-20 אלף מתים, כשהנפגעות הראשיות הן איטליה, שם הגיע אתמול מספר המתים ליותר מ-10,000, וספרד, שם נמנו כבר כמעט 6,000 קורבנות. ממדי המוות קשים לעיכול במיוחד בהתחשב בעובדה שמדינות האיחוד האירופי מתהדרות בכמה מהמערכות המתקדמות בעולם לבריאות הציבור, ובהתחשב בכך שהמוסדות המשותפים של האיחוד היו אמורים לסייע ל-27 מדינותיו לצלוח את הסערה.
עוד ועוד תלונות נשמעות בשבועות האחרונים מרחבי אירופה, במיוחד מהמדינות שספגו את המכה הקשה ביותר, על היעדר סולידריות מצד מדינות אחרות ביבשת וחוסר נכונות מצדן לעזור להן לשאת בנטל. היעדר ההזדהות הזה התבטא ראשית בחוסר הנכונות לחלוק ציוד רפואי: איטליה, מוקד ההתפרצות החמור ביותר, תקפה בחריפות את צרפת וגרמניה על שסירבו תחילה לשלוח לה מסכות וציוד רפואי אחר כדי להתמודד עם הנגיף. הממשלות בפריז ובברלין, כמו ממשלות אחרות בעולם, חששו שהן עצמן יזדקקו לציוד הזה, ונמנעו בראשית המשבר מלהעבירו.
התוצאה הייתה שבמקום בבעלוֹת-בריתה מצאה רומא מפלט ביריבתו הגדולה של האיחוד, סין. איטליה פנתה לבייג'ינג, שבינתיים הראתה כבר סימני התאוששות מהנגיף, וזו שלחה אליה מטוס עמוס במכונות הנשמה, עם מדבקות "פורצה איטליה" (קדימה איטליה) ודגלים קטנים של סין ואיטליה. המחווה הזו הותירה רושם עז על האיטלקים. צרפת וגרמניה אמנם הסירו בהמשך את המגבלות שהטילו על ייצוא הציוד ושלחו מאות אלפי מסכות לאיטליה, אבל בכל הקשור ליחסי הציבור זה היה מאוחר יותר: גורם צרפתי רשמי הודה שהסיוע של השתיים לא זכה לסיקור תקשורתי שיש בו כדי לתקן את הרושם הראשוני שהותירו, רושם של היעדר סולידריות אירופית.
בצרפת הדגישו כי בסופו של דבר העבירו לאיטליה סיוע לא פחות מאשר סין, ושלאירופה אין במה להתבייש: "ברור שנעשו טעויות, הייתה הססנות, אבל זה המצב בכל העולם", אמר אותו גורם. "כשאנחנו רואים מה הולך היום בארה"ב מבינים שאירופה היא לא היבשת הכי פחות מאורגנת". בסוף השבוע גם קלטה גרמניה חולים ראשונים מאיטליה כדי לעזור לה, אבל נראה שהנזק כבר נעשה. סקר של Monitor Italia העלה ש-88% מהאיטלקים – העם שהיה פעם המאמין הגדול ביותר באחדות אירופה – סבורים שהאיחוד האירופי לא עשה די כדי לסייע לארצם.
"כשהאירופים באמת היו צריכים להיות שם זה בשביל זה, היו יותר מדי שדאגו תחילה לעצמם", אמרה בשבוע שעבר נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין בישיבה של הפרלמנט האירופי. "כשאירופה באמת נזקקה לרוח של 'אחד בשביל כולם', רבים מדי נקטו תחילה את התגובה של 'זה רק בשבילי'".
אגרות קורונה
טענות קשות לחוסר סולידריות ביבשת נשמעות כעת גם בכל הנוגע להיבט הכלכלי. כמה מדינות בצפון אירופה, המקפידות על מדיניות כלכלית מחושבת ומאופקת, מתנגדות ליצירת מסגרת של אגרות חוב כלל-אירופיות, וחוששות ששכנותיהן מדרום ינצלו את המשבר כדי לגרור אותן לשאת בחובות שלהן. ראש ממשלת איטליה ג'וזפה קונטה קרא להנפיק "אגרות קורונה" כדי לסייע למדינות האיחוד לממן את הוצאות המאבק שלהן בנגיף ואת תוכניות החילוץ הכלכליות שלהן.
באופן מסורתי, את הצעדים הגדולים ביותר שלו קדימה עשה האיחוד האירופי כשצרפת וגרמניה שיתפו פעולה, אבל בעניין החוב צרפת מצדדת, בניגוד לגרמניה, דווקא במדינות הדרום. "לא נתגבר על המשבר הזה בלי סולידריות אירופית בהיבטים של בריאות ותקציב", אמר נשיא צרפת עמנואל מקרון לעיתונים באיטליה. "זה יכול לכלול עמידה יחד בחוב משותף – נקרא לזה איך שנקרא – או הגדלה של מסגרת התקציב של האיחוד האירופי כדי לספק תמיכה אמיתית למדינות שנפגעו קשה מכול".
שתי האפשרויות הללו הן בגדר חציית קו אדום מבחינת מדינות בצפון אירופה, שפעלו עוד לפני משבר הקורונה להגביל אפילו גידול קטן בתקציב התפעולי של האיחוד האירופי לשבע השנים הבאות.
קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, העומדת בארצה בראש קואליציה שבה שותפים אנשי מרכז-שמאל, הנכונים יותר להשקעת כסף רב מאשר אנשי מפלגתה השמרנית, התבטאה בנושא בזהירות בהצהרותיה הפומביות, אבל הולנד לא הסתירה כלל שהיא מתנגדת לכל חלוקה בנטל החובות, ובכך הכעיסה את שותפיה. ראש ממשלת הולנד מארק רוטה הזהיר ממצב שבו מדינות שמדיניותן הכלכלית מחושבת יותר יסבסדו את גרעונותיהן של מדינות אחרות.
מנהיגים רבים באירופה הביעו כעס על האג, אבל ראש ממשלת פורטוגל אנטוניו קושטה היה הבוטה מכולם. "סוג התגובה הזה חצוף לגמרי, והקטנוניות הזו שחוזרת על עצמה פוגעת מאוד בבסיס רוחו של האיחוד האירופי", אמר. אפילו בגרמניה הולך וגדל החשש שאולי זה לא הזמן הטוב ביותר להתעקש בענייני תקציב. "אם אנחנו לא מוכנים לחלוק את העושר שלנו עכשיו, אז אני לא יודע לאן אירופה הזו צועדת", בטור בעיתון "בילד" זיגמר גבריאל, שכיהן בעבר כשר החוץ וכשר האוצר של גרמניה.
ראש ממשלת איטליה קונטה הזהיר בריאיון לעיתון הכלכלי Il Sole 24 Ore כי "אם אירופה לא תישיר מבט לאתגר חסר התקדים הזה ותתמודד איתו – כל המבנה האירופי יאבד את זכות הקיום שלו בפני אזרחיו". נשיא צרפת מקרון נשמע פסימי כמותו. דיפלומט צרפתי סיפר ביום חמישי כי בשיחה שקיים באותו יום עם שאר מנהיגי האיחוד הזהיר אותם הנשיא הצרפתי כי אם מדינות האיחוד לא יפגינו סולידריות זו עם זו במשבר הזה עלולים לקרוס עמודי תווך מרכזיים בפרויקט האירופי המשותף, כגון אמנת שנגן, המסדירה את אזור התנועה החופשית בתוך האיחוד.
גם ז'אק דלור, מי שהיה נשיא הנציבות האירופית ומהארכיטקטים הראשיים של האיחוד האירופי המודרני, הזהיר בסוף השבוע כי האקלים הנוכחי באיחוד והיעדר הסולידריות בקרב מדינות אירופה מול הנגיף הן סכנה ממשית למפעל האירופי המשותף. "החיידק חזר", אמר על חוסר שיתוף הפעולה.
היום בצהריים הזהירה השרה לעניינים אירופיים בממשלת צרפת אמלי דה מונטשלין כי האופן שבו יטפל האיחוד האירופי בהתפרצות הקורונה יקבע את מידת האמינות והתועלת שלו. בעקבות חוסר ההצלחה של מנהיגי האיחוד בשבוע שעבר להסכים על אמצעים משותפים לריכוך המכה הכלכלית שתגרום המגפה למדינותיו אמרה השרה: "אם אירופה היא שוק אחד רק בזמנים טובים, אז אין בזה היגיון". לדבריה אם מנהיגי האיחוד לא יצליחו להחליט על פעולה משותפת במהלך משבר גדול שכזה, המנצחות היחידות יהיו המפלגות הפופוליסטיות של אירופה שמבקשות להחליש את האיחוד ולפרקו.