שוטר נחשף לזוועה והוכר כנכה משרד הביטחון
25 שנים אחרי הפיגוע בצומת בית ליד, שבו נרצחו 22 ישראלים, נקבע ששוטר שהגיע לזירת האירוע סובל בעקבות זאת מפוסט-טראומה
קצין התגמולים באגף השיקום של משרד הביטחון יכיר בשוטר שסובל מפוסט-טראומה כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום). כך קבעה לאחרונה ועדת הערעורים בבית משפט השלום בחיפה, שקיבלה ערעור שהגיש השוטר על החלטת אגף השיקום נדחתה. חברי הוועדה בראשות השופטת כאמלה ג'דעון קבעו שהוכח קשר סיבתי בין מצבו הנפשי של השוטר לבין נוכחותו בזירת הפיגוע שהתרחש ב-1995 בצומת בית ליד.
אלא שפרקליטות מחוז חיפה, שייצגה את קצין התגמולים, לא הסכימה עמה. לטענתה, ספק אם המערער צפה במראות קשים נוכח העובדה שהגיע שעות לאחר הפיגוע. עוד נטען כי ייתכן שמצבו נובע מקשיים אחרים כמו גירושיו מאשתו, וכי העובדה שהתפקוד שלו לא נפגע באופן דרסטי שוללת מצב פוסט-טראומתי. בנוסף העלה קצין התגמולים את האפשרות שהמערער מנסה להשיג רווח משני ממצבו.
השוטר, שהוזנק לאבטח את זירת הפיגוע, תיאר באמצעות עו"ד יפתח קיפרמן כיצד נחשף למראות נוראיים של הרס, דם, גופות, ריח גופות שרופות ונאלץ לדרוך על איברים כרותים. בסמוך לאחר מכן החל לסבול מפלשבקים, סיוטים, קשיי שינה והתפרצויות זעם אך הדחיק את מצבו ולא פנה לטיפול מחשש שחבריו ומשפחתו יראו בכך כחולשה.
ב-2010, לאחר שהתפרץ באלימות כלפי שוטרים אחרים, נשלח על ידי המפקד שלו לקב"נית, וזו הפנתה אותו לבדיקה פסיכיאטרית שהעלתה כי הוא סובל מתגובה פוסט-טראומתית לפיגוע. בהמשך הוא הועבר לתפקיד משרדי וב-2015 פוטר מהשירות.
עוד בסמוך לאבחונים הראשוניים הגיש השוטר תביעה להכיר במצבו כנכות לפי חוק הנכים, אך קצין התגמולים דחה אותה. ההחלטה התבססה על חוות דעת רפואית של פסיכיאטר מטעם משרד הביטחון שקבע כי לא כל חשיפה לאירוע קשה מולידה פוסט-טראומה, ולטעמו מצבו של השוטר נובע "ממצבי חיים ואירועים מתמשכים" ללא קשר לפיגוע.
לערעור שהגיש צורפה עדות של שוטר נוסף שנכח בזירה וחוות דעת פסיכיאטרית שמאשרת את הקשר המובהק בין מצבו הנפשי של המערער לבין הפיגוע. בהמשך, פסיכיאטרית שמינתה הוועדה קבעה אף היא כי המערער סובל מחרדה ופוסט-טראומה ברמה קלה בעקבות האירוע.
הפיגוע בצומת בית ליד, 1995(צילום: אפי שריר)
אבל חברי הוועדה קבעו בראש ובראשונה כי הם מקבלים את גרסת המערער לחוויות הקשות בזירת האירוע, שנתמכה בעדות חברו ליחידה. הם דחו את ניסיונו של קצין התגמולים לקעקע את חוות דעתה של המומחית הממונה.
צוין כי מחוות הדעת המעמיקה, שהתבססה על ספרות מקצועית והתייחסה לעמדות של גורמים מקצועיים בכירים שבדקו את המערער לאורך השנים, עלה כי פוסט-טראומה קלה לא מחייבת פגיעה תפקודית משמעותית, כשלצד זאת הוכח שהמערער סובל מחרדות, קשיי שינה וחלה נסיגה בקשריו החברתיים והמשפחתיים.
כמו כן הובהר בחוות הדעת כי מצבו נובע מהאירוע ולא ממצבי חיים אחרים, ובנוסף נדחתה הטענה לרווח משני נוכח העובדה שהמערער לא יזם את האבחון אלא הופנה אליו. לסיכום קיבלה הוועדה את הערעור, וקבעה שיש קשר סיבתי בין מצבו הנפשי של המערער לבין נוכחותו בזירת הפיגוע. קצין התגמולים חויב בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המערער: עו"ד יפתח קיפרמן
- ב"כ המשיב: פרקליטות מחוז חיפה-אזרחי
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
