פתאום קם אדם בבוקר ומגלה שנגיף קטלני משתולל בעולם, שמעכשיו אסור לו לצאת מהבית, שאף אחד לא יודע מה יהיה, שהכלכלה קורסת והאבטלה פורחת, ושזה אולי סוף העולם כמו שהכרנו אותו, לפחות זמנית. וממש באותו זמן, אולי לא הרחק משם, קם אדם אחר בבוקר ומגלה שדווקא עכשיו, בחסות המגפה ובן לילה, הפך הסטארט־אפ שלו למותג המצליח והמדובר בעולם, מניותיו זינקו ב־58 אחוז מאז תחילת השנה, וההון האישי שלו עצמו גדל בשני מיליארד דולר.
זה בדיוק מה שקרה למנכ"ל ומייסד זום, אריק יואן, שבתחילת השנה עוד היה - כמו רובנו - לגמרי מחוץ לדירוג 500 עשירי העולם של בלומברג, ועכשיו הוא במקום ה־274 ברשימה, עם הון אישי המוערך ב־5.6 מיליארד דולר, והמגפה עדיין כאן.
כתבות נוספות של +ynet:
כמעט מיותר להסביר, בשלב זה, מהי זום ואיך הפכה למרוויחה הגדולה ממגפת הקורונה, אבל רק נזכיר; התוכנה שהתחילה כשירות נוח לשיחות וידיאו מרובות משתתפים - שמיועד בעיקר לחברות וארגונים - הפכה בשבועות האחרונים לבת בית אצל כולנו. בתי ספר, אוניברסיטאות, ימי הולדת מרוחקים, מסיבות ריקודים ענקיות (מדהים כמה בנוח אנשים מרגישים לרקוד כאילו אף אחד לא רואה אותם כשכולם רואים אותם), דייטים וירטואליים, אפילו חתונות וירטואליות. אה, וגם סתם קרובי משפחה והורים וסבים וסבתות שמתראים עכשיו - בהרכבים משפחתיים מגוונים - רק דרך זום. כולם שם. אין ברירה.
מי צייץ סקייפ? ובכן, בשלב הזה נראה שגם מייסדי סקייפ כבר נואשו מלנסות לשחזר את הסיסמה לחשבון שלהם. זום היא הסטנדרט החדש. השבוע דווח אפילו כי רבנים חתמו על פסק הלכה חריג שיתיר שימוש בזום בליל הסדר, כדי לאפשר למשפחות לקיים יחד את מצוות החג, ולמנוע עצב מבני המשפחה המבוגרים יותר שמתבודדים.
למה דווקא היא? אולי כי היא נוחה לשימוש, מסוגלת להחזיק שיחות מרובות משתתפים מבלי לגמגם או לקרוס (רוב הזמן), ולזה מתווספים פיצ'רים קטנים וחביבים כמו היכולת לבחור לעצמך רקע וירטואלי - ואיכשהו להסתיר באמצעותו את הבלגן בבית שהייתם מעדיפים שגם בימים אלה הבוס לא יראה.
4 צפייה בגלריה
''פתאום אנשים מתחתנים בזום, ומסיבות ולימודים. זה לא יימשך תמיד''. עודד גל
(צילום: יח"צ)
"היה לנו רצון לשפר את המצב של שיחות הווידיאו", מבהיר בפשטות עודד גל, סמנכ"ל ניהול מוצר בזום - ישראלי המתגורר בסן־פרנסיסקו - שמדבר איתי, כמובן, בשיחת זום. "אמנם השימוש במוצר שלנו גדל ויש לו חשיפה גדולה יותר עכשיו, אבל המשימה נשארה לאפשר לאנשים יכולת לתקשורת ויזואלית בלי בעיות. זה מה שתמיד רצינו לעשות, מהיום הראשון. ההצלחה שלנו היא אולי גם בגלל מה שקרה, אבל לתפיסתנו העצמית אנחנו רוצים לעזור לאנשים להתמודד עם הבעיות שלהם בסיטואציה הנוכחית, לא לנצל את המצב".
הרקע הווירטואלי שגל בחר לעצמו לצורך השיחה איתי הוא יער נחמד. אני שכחתי לבחור רקע משלי - לפחות זכרתי להעיף מהפריים את המתקן לייבוש כביסה - וגם לא ממש טרחתי להתאפר, אבל לא נורא; הפיצ'ר Touch up my appearance של התוכנה החליק את פניי לרמת חרסינה אחידה משל הייתי ניקול ראידמן ביום סטנדרטי. לא רואה סיבה לחזור לעולם האמיתי אחרי זה.
גל הצטרף לזום בעקבות היכרותו עם יואן, שאותו פגש לראשונה כששניהם עבדו בחברת WebEx - גם היא פיתחה כלים לשיחות וידיאו ונמכרה בהמשך לסיסקו. יואן, מהגר סיני שהגיע לארה"ב בגיל 27, עבד כבר בגיל עשר באיסוף צינורות בנייה כדי למחזר את הנחושת שבהם. כשהיה סטודנט להנדסה בסין, ונסע עשר שעות לכל כיוון רק כדי לפגוש את בת זוגו דאז, ואשתו כיום, עלה במוחו הרעיון לזום והוא הבין שעליו לעבור לארה"ב. "הבנתי שהאינטרנט הוא העתיד, ובסין זה עדיין לא המריא", אמר בעבר בריאיון.
הוא ביקש ויזה לארה"ב שמונה פעמים ונדחה. בתשיעית קיבל אישור. ב־1997 הגיע לעמק הסיליקון והצטרף ל־WebEx, שם פגש את גל, בוגר הטכניון. ביוני 2011 החליט יואן שהגיע הזמן ליישם את הרעיון ההוא שנולד ברכבות בסין. הוא עזב את החברה עם יותר מ־40 מהנדסים, ושנה מאוחר יותר זום כבר הייתה באוויר. גל, שעזב בינתיים לחברה אחרת, השתכנע לחבור ליואן בזום.
שמונה שנים מאוחר יותר באה הקורונה לעולם, והשאר, אתם יודעים, נכתב ועוד ייכתב בספרי ההיסטוריה. אבל עד הרגע הזה, זום הייתה רק עוד חברה שסיפקה לארגונים את היכולת להיפגש ולעבוד מהבית. "במידה מסוימת לא היה הבדל מאוד גדול בינינו לבין חברות אחרות בתחום", מודה גל. "זה לא היה מאוד חשוב לאנשים כי לא היה צורך עצום בזה. מרגע שאנשים התחילו לעבוד מהבית בכמויות גדולות, הגלגל התהפך, וזה האיר את המוצר שלנו באור הרבה יותר חזק. הוא הפך חשוב כי הוא עובד טוב, וגם סוג המשתמשים שלנו השתנה".
מה השתנה? מרוב משתמשים - מכל הסוגים - גל ישן עכשיו סביב ארבע שעות בלילה. "אנחנו עובדים כמעט מסביב לשעון, קודם כל כדי לתת מענה לכל המשתמשים בכל העולם, אבל גם כדי לפתח פיצ'רים חדשים שיתאימו למשתמשים החדשים שלנו", הוא אומר.
הבנתם שזו הזדמנות חייכם מיד כשהקורונה פרצה? נערכתם לזה?
"זה קרה לבד, וזה די מדהים. זה עבר מפה לאוזן. ופתאום אנשים מתחתנים בזום – יש הרבה חתונות – ומסיבות, וכמובן לימודים".
מה יהיה ביום שאחרי הקורונה? אתם חוששים מצניחה בשימוש?
"עכשיו יש קפיצה עצומה בשימוש, אבל אנחנו יודעים שזה לא יימשך תמיד ושאחרי הקורונה לא יהיו לנו אותם מספרים. אנשים יחזרו למשרדים, אבל זה ייצור הרגלים חדשים. תיווצר מודעות, וזה מה שחשוב לנו".
מותר לפחות לשאול בכמה אתה עשיר יותר עכשיו מלפני חודש?
גל צוחק: "נו קומנט".
קניתם שעוני זהב לצוות?
"תראי, אריק ואני וכל הצוות, אנחנו מאוד מחוברים לקרקע ולמציאות. אריק עצמו עובד 24 שעות. כולנו אנשים מאוד צנועים, הרבה מאיתנו עבדו יחד הרבה מאוד שנים וזו סוג של חברות. אנחנו נהנים לעבוד יחד. עכשיו זה חלום שהתגשם מבחינתנו, ואנחנו צריכים ללמוד לשמור על הגחלת הזאת".
שמע בדיחה שרצה ברשת: הבן אדם היחיד שהתעשר מהקורונה נולד בסין.
"כן, אנשים מספרים את הבדיחות האלה, אבל אם תסתכלי על מה שעשינו לפני זה, לא שינינו את עצמנו. קרה מה שקרה, אבל המשכנו לעבוד באותה צורה".
גל, 52, גדל בהרצליה, למד בתיכון הנדסאים בתל־אביב, ואחרי שירות צבאי בשריון המשיך ללימודי חשמל בטכניון. לסיליקון ואלי הגיע לפני 18 שנה ברילוקיישן, שלפניו בילה לפחות שבוע בחודש בעבודה בחוף המערבי. "באנו רק לשנתיים", הוא אומר. השנתיים התארכו מאז, אבל ייתכן שכיום, עם זום, לא היו נדרשות מלכתחילה, כי גל יכול היה פשוט לעבוד מישראל.
"יש הרבה אנשים - פה וגם בישראל - שאומרים: 'אני נוסע כל יום שעה וחצי לעבודה בגלל הפקקים. למה אני צריך את זה?' עכשיו אנשים יכולים לבוא למשרד פעם בשבוע, לעשות מה שצריך, ובשאר הימים לחסוך את הזמן על הנסיעות האלה", הוא אומר. "ברור שזה לא מתאים לכל המקצועות, אבל אם אתה יושב בעבודה מול מחשב כל היום וחוזר הביתה - תהיה מעכשיו יותר פתיחות לעבודה מהבית".
אתם לא הראשונים שבאו עם המחשבה הזאת.
"ההבנה שלנו הייתה ברמה של החשיבות של הווידיאו. מיקרוסופט וסיסקו בנו את הרעיון שאתה צריך מערכת תקשורת שתאפשר למוצרים ולעובדים השונים לדבר בינם לבין עצמם – במיקרוסופט הלכו לכיוון של הודעות טקסט, סיסקו הלכו על הטלפון. אנחנו אמרנו לא; מבחינתנו הווידיאו הוא המרכז, ואליו צריך לדחוף את המשתמשים. וידיאו first. ובנינו את המוצר וכל הטכנולוגיה סביב זה. וזה לא פשוט, כי ליצור מוצר שעובד כל כך טוב לכל כך הרבה אנשים בווידיאו זה לא קל. אבל הדור החדש משתמש בווידיאו בבית, בטלפונים ובמחשבים עם מצלמה מובנית, וכשהם מגיעים לעולם העבודה הם רוצים וידיאו גם שם. שיחת טלפון פחות מדברת אליהם. כשהבן שלי, שעכשיו בדיוק סיים אוניברסיטה, היה בן שנתיים וחצי, הוא דיבר בטלפון עם סבתא שלו ולקח את האפרכסת של הטלפון והפנה אותה לאיזה כדור שהוא קיבל ואמר לה, 'סבתא, תסתכלי על הכדור החדש שלי!'. המשמעות היא שהתקשורת האמיתית בין אנשים היא ויזואלית. פשוט התרגלנו למשהו פחות טוב – רק עם טקסט וסאונד".
זה גם מחייב אותך להיות מרוכז בשיחה, כי רואים אם אתה עושה משהו נוסף תוך כדי.
"נכון זה מונע מולטי־טאסקינג. אתה מדבר עם מישהו בטלפון ותמיד אומרים לך: 'אתה יכול לחזור על השאלה?' אנשים פשוט לא מקשיבים".
מצד שני, אחת הבעיות בעבודה מהבית היא שחסר משהו. אין צחוקים, אין פינת קפה.
“חשבנו על זה, ויש לנו משהו שנקרא 'וידיאו רום', אפשר לפתוח פגישה שעובדת כל הזמן, ואם בא לך להיפגש עם אנשים את יכולה להיכנס לשם, תמיד יש שם מישהו. אז לי יש זום־רום פתוח על השולחן כל הזמן, וכל מי שרוצה להגיד לי שלום או מה נשמע יכול להיכנס ויכול לעבוד לצידי בעצם".
לפניכם היו שם סקייפ, מסנג’ר של פייסבוק, וידיאו בווטסאפ ואחרות. למה דווקא אתם הפכתם לדבר הכי חם כרגע?
“אנחנו בנינו את הטכנולוגיה הזאת לעסקים. צרכנים אחרים כמעט שלא השתמשו בזה. לא הייתה סיטואציה של כמות כזאת של אנשים שרוצים להיפגש כולם יחד. ואז התפרצה הקורונה, ולנו כבר הייתה הפלטפורמה לזה. סקייפ ומסנג׳ר של פייסבוק לא בנו את המוצרים שלהן לכמויות גדולות של אנשים. הן התרכזו במוצר לשניים־שלושה־ארבעה אנשים, לא מעבר לזה. אני חושב שחלק מהבעיה של סקייפ הייתה גם שהם לא זיהו את מהפכת המובייל בזמן. המוצר בשימוש בטלפון לא היה מוצלח. אנחנו בנינו מוצר שיאפשר גם למי שמתחבר מטלפון נייד להתחבר באיכות וידיאו גבוהה".
ישראל, כמנהגה, מיהרה לאמץ את התוכנה החדשה. "עוד לפני הסיטואציה הנוכחית היה בזום הרבה שימוש בישראל", גל מספר. "הרבה סטארטאפים וחברות טכנולוגיה השתמשו בנו, והחלטנו שאנחנו רוצים לתרום חזרה לישראל. לפני שנתיים החלטנו לתת במתנה את השירות לטכניון (זום היא תוכנה חינמית עד לפגישות באורך 40 דקות, ומעבר לזה - בתשלום - א"ב). יש למוסד הזה סניפים גם בסין ובניו־יורק וזה איפשר להם לחבר את הסטודנטים וגם להפגיש את הפרופסורים".
בקצב השימוש הנוכחי פה עוד תצטרכו לפתוח בארץ משרד.
“אנחנו חושבים על זה. אין כרגע תוכנית ממשית שאני יכול לשתף בה, אבל זה ברקע, גם אריק חושב על זה. אריק מאוד מעריך את ישראל והישראלים – גם סביב הנושא של החשיבות של חינוך והשכלה גבוהה בשבילנו, שזה משהו שהסינים מאוד מעריכים – וגם סביב הנושא של חשיבה חכמה ומחוץ לקופסה על דברים. זה משהו שחשוב לאריק מאוד, לא לקבל את הדברים כמו שהם, ותמיד לחשוב מה אפשר לעשות אחרת".
תן דוגמה.
רוב החברות של הווב־קונפרנסינג באו בגישה של, 'יש לך שבועיים להשתמש במוצר חינם, ואחרי שבועיים אתה צריך לשלם׳. אנשים פשוט היו עוברים משירות לשירות ולא נשארים באף אחד. אריק אמר: 'במקום לתת שבועיים בחינם, ניתן 40 דקות פגישה חינם, ואז אם אנשים ירצו לעשות פגישות קצרות או מדי פעם, עדיין יהיה להם חשבון אצלנו והם לא יעזבו את המוצר'. זו חשיבה אחרת, וזה הוכיח את עצמו".
אפרופו, קיבלתם הצעות רכישה מחברות גדולות או מתחרות?
“וובקס, שבה אריק ואני עבדנו, נקנתה על ידי סיסקו וזה די עבד לרעה בשביל וובקס מבחינת הגידול והאפשרויות. אנחנו לא רוצים לחזור על הטעות הזאת. אריק רוצה להמשיך לנהל חברה עצמאית, זה הכיוון שלנו".
כשאני מציינת שרשמתי לפניי את ההתחמקות מהשאלה אם קיבלו הצעה, ובוחרת לשער שכן, גל מחייך.
אם עושים זום־אאוט לרגע, מתגלות כמה בעיות. מה שמכונה "סכנות הרשת", כשזה נוגע לזום, התחיל להתברר לאחרונה, בעיקר בצורת טרולים שנכנסים לשיחות ומשתמשים ביכולתה של התוכנה לשתף מסכים עם כל המשתתפים להפצת אימג'ים גסים או מזעזעים במכוון. בשבוע שעבר נאלצה רשת המזון המהיר צ'יפוטלה, שאירגנה שיחת זום פומבית, לסגור את האירוע כשאחד המשתתפים החל לשדר פורנו להמונים בדיוק בדרך הזאת. במקרה אחר – ועידת זום שאירגנו שתי עיתונאיות בכירות, ג'סיקה לסין וקארה סווישר – נסגר האירוע לאחר 15 דקות כשאחד המשתתפים החל לשתף פורנו. התופעה כבר זכתה לכינוי "זום־בומבינג", וגל מכיר אותה היטב.
"אנחנו מאוד מוטרדים מהדברים האלה", הוא מודה. "ובעקבות המקרים כתבנו בלוג והסברנו בו מה אפשר לעשות, באילו דרכים אפשר להגן. למשל אם אני מארגן פגישה, אפשר לבחור מראש באפשרות שרק אני יכול לשתף את המסך שלי. חשוב לנו שלא יעשו במוצר שימוש לרעה, ושאנשים יגנו על עצמם. אתה רוצה לעשות מסיבה? מעולה, אבל תתאים את ההגדרות של המוצר כדי שדברים כאלה לא יקרו".
אולי זה קורה מכיוון שזום הותאמה מלכתחילה לעולם העסקי ופחות לשימוש חברתי.
"נכון. והדברים האלה באמת לא קרו עד היום, אבל יש לנו דרכים להגן מפניהם, ואנחנו מוכנים".
היו גם פרסומים שלפיהם מי שמתקין את התוכנה במאק למעשה פותח לכם גישה למחשב שלו.
"היה משהו כזה שהאקר גילה, אבל טיפלנו בזה וזה לא קיים יותר".
בסוף גם רה"מ נתניהו משתמש בזום לשיחות שלו לטיפול במשבר הקורונה. לא היינו רוצים שיפרצו לו.
"הרבה מאוד ממשלות משתמשות בנו עכשיו. ובגלל זה חשוב לנו שאנשים יבינו איך להשתמש במוצר כמו שצריך".
הספקתם כבר לזהות ניסיונות פריצה או מעקב של חברות שמתעסקות בזה, כמו NSO?
"כן, נתקלנו בניסיונות פריצה, כמובן. אנחנו כל הזמן בודקים את הנושא ומשתמשים גם בתוכנות ישראליות כדי לוודא את זה. תמיד יהיה משהו שיקרה, ואנחנו בודקים ומתקנים. יש לי צוות גדול של אנשי מוצר שאחראי רק על האבטחה. גייסנו גם בחור שהוא האקר, לפני שהוא התחיל לעבוד אצלנו זה מה שהוא היה עושה. והוא מדבר עם הקהילות האלה ומבין מה הן מחפשות ומנסה בעצמו לחפש את הפרצות האלה".
כמה מהדאטה של השיחות שלנו נשמר אצלכם?
"בשיחה כמו שאנחנו מנהלים עכשיו, שום דבר לא נשמר. הנתונים שלך עוברים אליי ושלי אלייך אבל שום דבר לא נשמר. אם את משתמשת באפשרות להקליט את השיחה דרך זום אנחנו שומרים את זה, אבל זה בהסכמה שלך, וזה מיידע את כל האנשים בפגישה ומאפשר לך לעזוב את הפגישה אם זה לא מתאים לך. יש כפתור שמהבהב כל זמן שזה מקליט. ואנחנו גם עושים קידוד, כך שאי־אפשר יהיה אפילו להאזין לשיחה".
היית מקיים בעצמך שיחה אינטימית או רגישה דרך זום?
“כן. ברור. חוץ מזה שאפשר לוודא שאף אחד לא יוכל להיכנס בטעות. יש לנו פיצ’ר של Watinig room עם סיסמה נוספת, ואם מישהו מנסה להיכנס לשיחה, מארגן הפגישה מקבל הודעה ויכול להחליט אם לאפשר לו להיכנס או לא. פיצ'ר אחר שנועד להגן על משתמשים הוא Water mark; אם אני, נניח, משתף את המסך שלי בפגישת וידיאו ואת רוצה לצלם את זה במצלמה ולשתף עם כל העולם, אני יכול להטביע את השם שלך על המסך, כך שאם תצלמי זה יחשוף אותך".
אנחנו כבר רגילים שגוגל, פייסבוק וכל השאר אוספות עלינו מידע.
“אנחנו שונים במודל העסקי שלנו. אנחנו לא צריכים, כמו פייסבוק וגוגל, להשתמש בדאטה שלך כדי לכוון אלייך פרסומות נכונות או לעשות חיתוכי מידע על אנשים. אנחנו מייצרים מוצר שאנשים משלמים עליו, וזה המודל העסקי שלנו. אין לנו תמריץ להיכנס לתחום של איסוף דאטה. אנחנו רוצים לתת אתר בטוח. זה סוג אחר של חשיבה".
נמתחה עליכם ביקורת גם בעקבות הפיצ'ר של Attention tracking, שבודק כל הזמן אם המשתמש מרוכז בשיחה או עסוק במחשב בדברים אחרים.
“הרעיון מאחורי זה הוא להבין אם המשתמש פה בשיחה או מסתכל על משהו אחר. זה למעשה כלי שיצרנו להרצאות ולמורים שרוצים לבדוק שהתלמידים מקשיבים. אבל זה משהו שצריך להפעיל אותו מההגדרות. כברירת מחדל זה לא קיים”.
מה השימוש הכי מגניב בזום שנתקלת בו עד היום?
“היה לי איש מכירות שמסתובב בעולם, יש לו ילד בן ארבע והוא לא יכול להקריא לו סיפור לפני השינה, אז הוא השתמש בזום כדי להקריא לו ועשה שיתוף מסך לקינדל שלו, כך שהילד יכול לראות את הספר ולקרוא יחד עם האבא. זה עזר לו להיות עם הילד למרות שהוא מסתובב בעולם. טד השתמשו במוצר שלנו עוד לפני הקורונה, כדי לראיין את האנשים שהם שוקלים להעלות להרצאה, ואמרו להם: ‘אוקיי, עכשיו תרצו כאילו אתם בטד’, ובחנו אותם. ויש זוג פרופסורים מאוניברסיטה בניו־זילנד שהחליט לעשות מעבדה לחקר האוקיינוסים מהנקודה הכי רחוקה מאדמה בעולם. הם שטו באונייה עד לנקודה הזאת והעבירו קורס לסטודנטים מהאונייה דרך זום".
