שותפים לגורל: זעקת צוותי הרפואה הערביים
מצד אחד צוותי הרפואה הערביים עושים לילות כימים שכם לשכם לצד חבריהם היהודים, בימים כתיקונם ועל אחת כמה וכמה בעת משבר בריאותי כזה. מצד שני כשהם חוזרים הביתה, הם מרגישים מודרים וחשים שמכלילים מגזר שלם כ"תומכי טרור". צפו בריאיון באולפן ynet, עם ד"ר ארסלאן אבו-מוך
צפו בריאיון באולפן ynet עם ד"ר ארסלאן אבו-מוך, מומחה ברפואה פנימית ומתמחה בקרדיולוגיה:
מצד אחד צוותי הרפואה הערביים עושים לילות כימים שכם לשכם לצד חבריהם היהודים, בימים כתיקונם ועל אחת כמה וכמה בעת משבר בריאותי כזה. מצד שני כשהם חוזרים הביתה, הם מרגישים מודרים וחשים שמכלילים מגזר שלם כ"תומכי טרור". הצוותים הרפואיים מהמגזר הערבי יוצאים בקמפיין "שותפים לגורל, שותפים לממשל".
"אנחנו בחזית עם אחינו היהודים, לא לבד. אנחנו נלחמים במגפה הזאת ביחד". מספר באולפן ynet ד"ר ארסלאן אבו-מוך, מומחה ברפואה פנימית ומתמחה בקרדיולוגיה. "התחושות מעורבות: מצד אחד אתה מרגיש גאווה מרגיש שייכות כחלק מחיל הרפואה שעכשיו באמת נמצא בחזית, מצד שני אתה חוזר הביתה ואתה שומע כל מיני אמירות והכללות ש"אתה טרוריסט", ואני חושב שאלה האמירות הכי קשות שאתה יכול לשמוע על עצמך אחרי יום קשה".
"אני לא חושב שצריך להיות רופא ולא מדופלם וגם לא נושא תעודות על הקיר בשביל לקבל לגיטימציה להיות מיוצג בבית הנבחרים", מוסיף הדוקטור. "אם אני לגיטימי ואם אני שותף ראוי בתוך המערכת הציבורית, וספציפית בתוך המערכת החשובה ביותר עכשיו שהיא מערכת הבריאות, אז אני כן לגיטימי להיות מיוצג בבית הנבחרים אני לא מצליח להבין את ההדרה הזו".
ד"ר ארסלאן אבו-מוך מלין על כך שהתפיסה השלילית לגבי המגזר הערבי מתפשטת בציבור היהודי: "זה גם עובר מהתקשורת מהפוליטיקאים ומחלחל לתודעה של האנשים - שכל הציבור הערבי עכשיו הוא ציבור תומך בטרוריסטים. 80% מהאוכלוסייה הערבית הצביעה למשותפת וחושבת שאלה הנבחרים שמייצגים אותה, ואתה בא וקורא לרשימה המשותפת כרשימה תומכת טרוריסטים אז אתה אוטומטית מכליל ובאופן גורף קורא לכל האוכלוסייה ולכל הציבור הערבי שהוא ציבור תומך טרוריסטים, וזאת הנחה שאין לה שחר".
לסיכום מתייחס ד"ר אבו-מוך למערכת הבריאות גם בימים כתיקונם כמיקרוקוסמוס בו מתנהל דו קיום אמיתי. "אני חושב שמערכת הבריאות היא דוגמא שאין כמותה לדו קיום אמיתי וזה לא עכשיו. לא צריך קורונה כדי להגיד שהמערכת הזאת היא מצטיינת והיא באמת דוגמא לאחווה ודו קיום. צריך שנבחרי הציבור והפוליטיקאים יבואו ללמוד מהמערכת הזאת איך היא מתנהלת ואיך היא מסתכלת על הציבור הערבי כחלק אינטגרלי ולא כתומכי טרור.
לפנייה לכתב/ת 
