תקווה קטנה שהחלום יימשך
אני מתגעגעת למכבי ת"א, לצבעים, לצעקות הקהל, לפרשנים ולהישגים. עד שחזרנו לימים היפים הגיעה הקורונה והורידה אותנו מהמסך. האם יש סיכוי שהשפיות תחזור? חייבים להיאחז במשהו. גם לכם יש מה להגיד? כתבו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il
נראה כאילו מכבי תל אביב בכדורסל כבר עלתה על הגל והחלה לחזור לעצמה. בכל זאת, כבר חמש שנים היא מתמודדת עם גירושים כואבים ולא מצליחה להרים את עצמה, אבל בזמן האחרון הייתה תחושה שזה נגמר והנה, היא סוף סוף חזרה אלינו, מי שהייתה פעם הקבוצה של המדינה מוכנה להוכיח את עצמה מחדש – ואז הגיעה הקורונה.
מכבי תל אביב הביאה אושר כמעט לכל בית בישראל. אין דבר מרגש יותר מלראות את גמר היורוליג עד הדקות האחרונות ולצעוק יש!! אל עבר הטלוויזיה. התחושה הייתה שהעונה שוב נקבל את רגעי האושר האלה, אבל במקום משחקי כדורסל הטלוויזיה מלאה בחדשות קורונה של 4־5 שעות ביום, ומדי פעם מפנקים אותנו באיזו תוכנית ביניים חמודה בה נדבר על ״דברים שאפשר לעשות בבית בזמן ההסגר״.
אבל מגיע לנו יותר, מגיע למכבי יותר. רצינו את ההתלהבות הזאת, הייתה תחושה שהיא עלתה על הגל, הייתה הבטחה על המסך שעומרי כספי חזר, הייתה תחושת נחת. היא הייתה בלתי מנוצחת במשך עשרה משחקים וחזרה למשחק תרתי משמע, ואז סגרו משחקים לקהל וסגרו משחקים בכלל והכריחו אותנו לשבת בבית ולשמוע את גזר הדין.
כי אין עבודה, אין ספורט וכל יום מרגיש כמו שבת. התרחיש הזה אולי נשמע חלומי, אבל אחרי 24 שעות הוא פשוט מתסכל. יש צורך להחזיר את האקשן, צריך לחדש את התמונה על המסך.
אני מתגעגעת למכבי, מתגעגעת לצבעים, לצעקות של הקהל, לפרשנים ולגביעים. כמעט היינו שם, אז עכשיו זה אבוד? או שיש עוד סיכוי? בי יש עוד תקווה, צריך להיאחז במשהו בתקופה הזו, כי הצרות הקטנות שהיו לנו פעם כבר אינן תקפות כאן. אנחנו מתמודדים עם דבר הרבה יותר גדול מאיתנו.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
פורסם לראשונה 31/03/2020 05:55
סקוטי ווילבקין
צילום: ראובן שוורץ
מומלצים