תוכנית יציאה: "להשאיר בבידוד את קבוצות הסיכון, לשחרר בהדרגה את השאר"
בשיחה עם נחום ברנע מציג פרופ’ אמנון שעשוע, מנכ”ל מובילאיי ומגדולי יזמי ההייטק בישראל, את המודל המתמטי שלטענתו יכול להוציא את ישראל מהמשבר תוך חודשיים. היום הוא יציג אותו בוועדת הקורונה של הכנסת
דיווח בוקר של כתב הבריאות אדיר ינקו (צילום: אורי דוידוביץ, חגי דקל, ניצן דרור)
"תוך חודשיים ישראל יכולה לצאת ממשבר הקורונה", אומר פרופ' אמנון שעשוע, מנכ"ל חברת מובילאיי ואחד מגדולי יזמי ההיי-טק בישראל. שעשוע פיתח יחד עם שניים מעמיתיו מודל מתמטי שבעזרתו, כך הוא מאמין, ניתן לבודד את קבוצות הסיכון ולאפשר לרוב האוכלוסייה לצאת בהדרגה מהסגר ולחזור לעבודה.
התפשטות הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet
משרד הבריאות צפוי להמליץ: מסכה לכל מי שיוצא מהבית
כך מכונת ההנשמה מונעת את מותם של חולי קורונה
מחקר בינלאומי: זה הצעד היעיל ביותר למיגור הקורונה
"המודל שלי מכניס את האוכלוסייה בסיכון גבוה – חולים במחלות רקע וקשישים – לבידוד ומאפשר לקבוצות בסיכון נמוך להגיע להדבקת עדר", אומר שעשוע. "תוך חודשיים ניתן להחזיר לעבודה את האוכלוסייה בסיכון נמוך ואז להתחיל לשחרר את האוכלוסייה בסיכון גבוה".
פרופסור אמנון שעשוע(צילום: אלכס קולומויסקי)
שוחחתי איתו אתמול על המודל שלו במסגרת ראיון מקיף שיתפרסם במוסף הפסח של "ידיעות אחרונות". “הצעדים שנעשו בארץ עד עכשיו נועדו להרוויח זמן, להימנע מלהגיע לנקודה שבה מערכת הבריאות תקרוס”, אמר. “נניח שקנינו זמן - מה השלב הבא? מהו שלב היציאה מהמשבר? עוד מעט יהיו מיליון מובטלים במשק. המדינה צריכה לתת להם אסטרטגיית יציאה.
“המדיניות כרגע היא להטיל סגר, לנסות לאתר את החולים ולהכניס אותם לבידוד. משרד הבריאות מאמין שכך יוכל להמשיך לשלוט במספר החולים. אני בספק. אני חושש שאנחנו רוכבים על גבו של נמר.
“אם האסטרטגיה היא השטחת העקומה, מדובר בשנה או שנה וחצי לפחות. מפעם לפעם יתגלו חולים. ברגע שיגיעו תיירים הם יביאו איתם גל חדש של הדבקות. תהיה דילמה – לבדוק אותם או לא לבדוק אותם. לפתוח את השמיים או לסגור אותם. אני לא חושב שזה יצליח”.
פרופ’ שעשוע הלך בעקבות מומחים בעולם, שחיפשו דרך לבודד את האוכלוסייה בסיכון גבוה ובכך לאפשר לאחרים לחזור לשגרת חייהם ולמעגל העבודה. יחד עם שי שלו-שוורץ ושקד שמע הוא בדק את פרטי החולים המונשמים בכל אחד מבתי החולים בארץ, כמה מהם משתייכים לקבוצות סיכון גבוה וכמה לקבוצות סיכון נמוך. לאחר שהשוו את הנתונים עם מדגם של 2,000 איש שנעשה באיסלנד הם פיתחו מודל מתמטי שמעריך כי כדי להכיל את אירוע השיא במגפה נדרשות בישראל 1,500 מכונות הנשמה, כולל הצוותים הרפואיים שמפעילים אותן. בנוסח אחר, נדרשות 15 מיטות טיפול נמרץ נשימתי ל-100 אלף נפש. כרגע יש קצת יותר משש מיטות - פער ניכר אבל ניתן לגישור.
“המודל מספק כלי למקבלי ההחלטות שמאפשר להם לשחרר בהדרגה אוכלוסיות עם שיעור סיכון נמוך”, אומר שעשוע. המאמר, שנכתב באנגלית, נשלח לכל חברי הסגל במחלקות המחשוב באוניברסיטה העברית. לאחר שהעירו את הערותיהם הוא הועלה לאינטרנט ונפתח להערות של מדענים בעולם. התקבלו שפע הערות, המודל תוקן בהתאם, ובשבת הם העלו לרשת את הגרסה הסופית.
לפנייה לכתב/ת 
פרופ' אמנון שעשוע
צילום: אלכס קולומויסקי
מומלצים
