"אין לי מחשבות על הגרוע מכל, אני בן אדם חיובי"
שני לוין, כדורסלנית אליצור חולון, הלכה לעשות בדיקה שגרתית וגילתה שהיא חולה בסרטן השד בגיל 35. "מקווה רק שתפסתי את זה בזמן", היא מספרת בראיון מיוחד ומגלה מה החלום הגדול: "הכי טבעי בשבילי יהיה לחזור לשחק"
זה היה עוד יום רגיל בחייה של שני לוין, שחקנית אליצור חולון. היא הלכה לעשות בדיקה שגרתית, אבל אחרי שקיבלה את התוצאות שלה הבינה: החיים שלה הולכים להשתנות. שני גילתה שהיא חולה בסרטן השד. בעקבות הגילוי, החליטה לקחת הפסקה מהכדורסל שהיא כל כך אוהבת. פתאום המושג פסק זמן קיבל מבחינתה משמעות אחרת, מצמררת.
"הכל יחסית טרי", מספרת לוין בראיון מיוחד. "לפי כחודשיים קיבלתי את הבשורה, ומאז הכל עבר אצלי מאוד מהר. מבדיקה לבדיקה. לא בכיתי, ולא חשבתי למה לי זה קרה כי זה לא באופי שלי. דווקא ההיפך. נראה לי שאם זה היה קורה לבן אדם קרוב אלי או לבן משפחה - הייתי לוקחת את זה הרבה יותר קשה".
"איך גיליתי את זה?", ממשיכה לוין לגולל את סיפורה. "הרגשתי משהו די בולט בשד והחלטתי לבדוק. תוסיף לזה שסרטן השד אצלנו במשפחה הוא תורשתי, כך שידעתי מראש שאני בסיכון. את האמת, אין לי מחשבות על הגרוע מכל. אני בן אדם די חיובי. עד שלא מרגישה חולה, לא מתנהגת כמו חולה".
"החיים צוחקים לפעמים לכולנו בפנים"
לוין (35) עלתה לפני 14 שנה מארה"ב וכבר חמש שנים רצופות משחקת באליצור חולון. לפני זה גם עברה באליצור רמלה ושלל קבוצות בליגה הלאומית, ביניהן תל כביר. "רציתי בזמנו קצת שינוי בחיים, המשפחה שלי עדיין בארה"ב", צוחקת לוין. "פגשתי אנשים ששיחקו כדורסל והם הציעו לי להגיע לארץ. היום אני גם מעצבת גרפית במקצועי".
לפני חודש פלוס-מינוס רשמה את משחקה האחרון. שתי נקודות ב-21 דקות ב-80:90 על רמת השרון, שהבטיח לחולון את המקום החמישי בבית העליון. השבוע, בתזמון די מפחיד עם הטיפולים שעוברת לוין, ליגת העל נעצרה ומכבי עירוני ר"ג הוכתרה כאלופה. "יצא לי לשחק ממש כמעט עד הסוף", מספרת לוין. "זה היה ממש נחמד וכיף, הרגשה טובה".
מתחילה להרגיש כאבים?
"מדהים, אבל באמת שלא מרגישה עוד כלום. ביום שלישי שעבר התחלתי טיפולי כימו. בינתיים מרגישה הכי בריאה שיש. היו כל כך הרבה בדיקות, כמעט כל יום, שמנעו ממני ללכת לאימונים ולכל המשחקים - וזה הפריע לי הכי הרבה. לא יכולתי להיות עם הקבוצה ב-100 אחוז. בארץ קובעים לך הרי בדיקה לעוד חודש או חודשיים, בכל שעה צריך ללכת כדי לא לפספס אותה. ממתינים לזה הרבה זמן וזה קצת הפריע לי בזמנים. מה שכן, באמת שלא תופסת עדיין שאני חולה בסרטן השד".
למאמן רועי איזנברג סיפרה ממש לפני תחילת אחד מאימוניה האחרונים. "מסכן רועי, הוא לקח את זה קשה", מודה לוין. "גם הוא וגם מנחם וידהורן (היו"ר, ר.ו) היו מדהימים. אמרו לי להיות איתם בקשר אם אצטרך משהו". לשחקניות לא אמרה בעצמה. אלא שלחה את הקפטנית קורטני דגלאס. "פספסתי בזמנו מלא אימונים ונתתי לה אישור להסביר. היו הרבה תגובות. יש כאלו שזה היה קרוב ללבם וריגש אותם, יש כאלו שרק רצו לשאול".
ואיך המשפחה הקרובה קיבלה את ההודעה הדרמטית?
"הם היו בשוק. אמא שלי במזל הגיעה ארצה בשבועות האחרונים לפני שהתחילו לסגור את השמיים. הם מבינים שאני בסדר. לא יודעת מה יהיה כעת, כשאכניס את כל השטויות לגוף שאמורים להחליש אותי. אחר כך אעבור ניתוח. אם לא הייתי מרגישה פיזית את אותו גוש, לא הייתי יודעת שמשהו גדל בגוף שלי".
"לי זה היה קשה מאוד לשמוע את זה", הודה המאמן איזנברג. "אתה מכיר את הבן אדם הזה כל כך הרבה שנים ואומר לעצמך שלאף אחד זה לא מגיע, אבל באמת למישהו שלא מגיע לקבל את זה - זה לשני. החיים, אין מה לעשות, צוחקים לפעמים לכולנו בפנים".
מול רמת השרון, במשחקה ככל הנראה האחרון בקריירה, כשעוד היה אפשר לדבר על כדורסל ולא על קורונה, היא עלתה לראשונה העונה בחמישייה. "עשינו לה מחווה, השחקניות היו בטירוף בשבילה וגם היא נתנה אחלה משחק", מוסיף איזנברג. "מעבר לזה שהיא עובדת קשה ובחורה סופר מנומסת, שני נכס לחדר ההלבשה. היא הייתה המנהיגה מאחורי הקלעים. מאזנת את השחקניות הבכירות והצעירות. לקחה זרות שהיו טראבל-מייקריות תחת חסותה. חוט מקשר בין ההנהלה לשחקניות. תמיד מתאמנת רצינית, גם בעונות שלא ראתה פרקט".
לוין: "מקווה רק שתפסנו את זה בזמן. זה הולך להיות תהליך של שמונה חודשים, אם הכל יילך כמו שאמור ללכת. אין לי מחשבות על הגרוע מכל, אני די בן אדם חיובי".
לפרוש? לוין לא רוצה להכריז על כך רשמית, למרות ש"היו לי תמיד מחשבות מתי העונה האחרונה שלי, אבל כרגע מרגישה עדיין עם כוח לשחק. תצחק, אבל חושבת על שנה הבאה. השאלה אם אוכל בכלל להרים את צד שמאל של הגוף. הכי טבעי בשבילי יהיה לחזור לשחק".
לפנייה לכתב/ת 
