אלו הן מחלות הרקע של נפטרי הקורונה, ולמה הן הורגות

מאז פרוץ מגפת הקורונה, הוסבר כי אנשים הסובלים ממחלות רקע נמצאים בסיכון תמותה גבוה מאחרים, בפרט בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי. בדיקת ynet העלתה את מפת אותן מחלות. על פי ההערכות, הנגיף עצמו הוא לא זה שגורם לתמותה אצלם, אלא התגובה החריפה של מערכת החיסון, הגורמת לנפילת לחץ דם ולאי ספיקת לב.

התפרצות הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet

בבדיקת ynet של 23 הנפטרים (נכון להיום), עולה כי 17 מהנפטרים סבלו מסוכרת, 13 סבלו מיתר לחץ דם, 9 סבלו ממחלות לב. 6 נפטרים סבלו ממחלת ריאה כרונית. כמעט כל הנפטרים סבלו משילוב של מחלות שונות, ולא דווח על נפטרים בעלי מחלת רקע אחת.

אנשים שנפטרו מקורונה סבלו מדלקת בשריר הלב והפרעות קצב לב(צילום: shutterstock)

מפאת חובת שמירת סודיות רפואית, החלוקה לבתי חולים ופרטי המטופלים שמורים במערכת. פילוח סיבות התמותה כאן, דומים לדיווחים מרחבי העולם, המציינים מספר גורמי סיכון ובהם גיל, מחלות לב וכלי דם ובהם יתר לחץ דם, סוכרת, השמנת יתר, מחלות ריאות כרוניות ובהן COPD ואסתמה, ועישון.

דו"ח חדש של המרכז לבקרת מחלות האמריקני, ה-CDC, שניתח נתונים ממקרי קורונה ב-50 מדינות, מצא גם הוא סיכון מוגבר לתחלואה קשה ביותר אצל חולי קורונה הסובלים מסוכרת, מחלות ריאה, מחלות לב או מעשנים. מהממצאים עלה כי 37.6% מהחולים במצב קשה סבלו ממחלת רקע אחת או יותר.

עוד נמצא כי כ-71% מהמטופלים שאושפזו בבית חולים סבלו ממחלת רקע. מניתוח חולי הקורונה שאושפזו ביחידות לטיפול נמרץ, נמצא כי 27.7% סבלו ממחלות כליה, 21.5% ממחלות לב וכלי דם, 20.3% מסוכרת, 16.7% ממחלות דיכוי חיסוני, 15.4% ממחלות ריאות, ורק 2.4% לא סבלו ממחלת רקע כלשהי.

הגורם האמיתי שגורם למוות

מדוע אם כן מגבירות המחלות הכרוניות את סיכון התמותה? "המחלות עצמן הן לא אלה שגורמות למוות", מסביר ד"ר ליאור נשר, מומחה למחלות זיהומיות מהמרכז הרפואי סורוקה, "עדיין לא ידוע בוודאות מה בדיוק הורג, אולם יש מספר השערות, שהמרכזית שבהן גורסת שהנגיף גורם לתהליך חיסוני חמור הנקרא סערת ציטוקינים, שגורם לנפילת לחץ דם ודום לב".

הציטוקינים הם מתווכים במערכת החיסון, האחראיים לכך שתאי דם לבנים יגיעו לאזור פלישת הנגיף, יגרמו להרס שלו, על ידי הרס התאים אליהם חדר, ובליעתם על ידי תאי דם לבנים מסוג לימפוציטים. על פי ההשערה, התמותה מתרחשת לא מוירוס הקורונה עצמו, אלא מאותו הרס שגורמת מערכת החיסון שלנו.

ההערכות הן שעם חדירת הווירוס, ישנה הפרשת יתר של ציטוקינים, אותם מתווכים במערכת החיסון. הציטוקינים מגיבים באופן משמעותי ביותר, הגורם להפעלה נרחבת של מערכת החיסון, ההורסת את התאים, גורמת להרחבה של כלי דם, מעמיסה על שריר הלב, עד כדי כך שאינו יכול לתפקד.

"אנשים שנפטרו מקורונה סבלו מדלקת בשריר הלב והפרעות קצב לב", מסבירה ד"ר ביביאנה חזן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי העמק, "וזו ככל הנראה התוצאה של סערת הציטוקינים, שגורמת להרס נרחב ביותר שבין היתר, מוביל להפרעות קצב לב ודום לב. אצל אנשים עם מחלות רקע, כמו אלה הסובלים מיתר לחץ דם, מחלות לב, וסוכרת, יש תפקוד לקוי ממילא של הלב וכלי הדם, עד שככל הנראה אינם מצליחים לעמוד במעמסה, וגורמים לתמותה".