איתור מכונות הנשמה והשגת החומר החסר לבדיקות: סיירת מטכ"ל גויסה נגד הקורונה

"הסיבה - להשיג מודיעין מדויק". אמ"ן(צילום: דובר צה"ל)

מערך המבצעים המיוחדים של אגף המודיעין - בשירות הקורונה: ככל שחולפים הימים בהתמודדות של ישראל עם מגפת נגיף הקורונה, כך גדל חלקה של סיירת מטכ"ל בניסיונות לצמצם את ההתפשטות והתחלואה. אם בימים רגילים עסוקים לוחמי וקציני יחידת העילית במבצעים חשאיים, הרחק מהעין הציבורית או מגבולות ישראל, כעת הם משמשים פעילים מרכזיים במרכז העצבים הלאומי שהוקם בתל השומר ומובל על ידי מערכת הביטחון.

נגיף קורונה – העדכונים האחרונים

עלה ל-6,808 מספר חולי הקורונה המאובחנים בישראל, 83 מונשמים

יותר מ-50 אלף בני אדם מתו מקורונה בעולם

הגבלות על אזורים בארץ - התקנות החדשות שתאשר הממשלה

מנכ"ל משרד הבריאות וראש המוסד נכנסו לבידוד

ארה"ב: 928 מתו ביממה אחת 

15 צוותים, יחד עם אנשי הסיירת, מרכזים שורה של מאמצים עבור מערכת הבריאות - בתחומי האיתור, השגת המטושים, בעיית החמצן, דיוק הבדיקות וניהולן. בנוסף, הם פועלים לריכוז המידע ואף מיפוי ומציאת כל מכונות ההנשמה שקיימות בבתי חולים ובמרכזים רפואיים בארץ. זאת בעקבות קיומם של נתונים סותרים וחלקיים, שהקשו על יצירת תמונת מצב ברורה בנושא הרגיש עבור מקבלי ההחלטות.

אחת המטרות: השגת מטושים(צילום: מוטי קמחי )

אחת המשימות המרכזיות כרגע של הסיירת היא השגת ריאגנטים - החומר המגיב שמזהה את התגובה הכימית לנגיף, ובכך מאשר או שולל הדבקה בקורונה, בהסתמך על הדגימה. אתמול פורסם ב-ynet כי מחסור חמור בריאגנט עלול להביא להאטה בקצב הבדיקות לנגיף, ואף לעצירתן. אנשי מעבדות הבדיקה טוענים כי כבר התריעו על המחסור, אך דבר לא נעשה.

"יש מחסור רציני בריאגנטים", אמרה יו"ר ארגון הביוכימאים ועובדי המעבדות, אסתר אדמון. "נשארו מעט מאוד ושומרים אותן. בקופות, החומר הזה נותר לעוד יומיים-שלושה ובבתי החולים שומרים אותו לחולים. המצב קשה ואנחנו לא מצליחים למצוא את החומר הזה. כבר לפני שבוע הודענו שיש מחסור רציני, אבל סתמו לנו את הפיות. אמרו לנו שמטוס צפוי להגיע עם החומר הזה, אבל מה הלאה? הבעיה היא שאין חשיבה של סנטימטר מעבר להיום, ואז אנחנו כל הזמן מכבים שריפות". בקופות החולים אישרו כי קיים מחסור בחומר המגיב. עם זאת, בקופת החולים מכבי ציינו כי משלוח של החומר אמור להגיע מחו"ל.

באופן רשמי, בצה"ל אומרים כי אנשי סיירת מטכ"ל רוכזו בעיקר לטובת "משימות לוגיסטיות מורכבות". בפועל, אנשי היחידה שנרתמו כמעט באופן מלא. לצד קצינים בכירים ממערך המבצעים המיוחדים, הם יוצקים למשימות תחבולות, יכולות מבצעיות ותושייה, המזרזים תהליכים כתף אל כתף לצד מומחי מערכת הבריאות.

כחול מול אדום: מערכת הבריאות נגד הנגיף

בנוסף, במרכזים רפואיים כבתי חולים הוצב קצין ממערך המ"מ או לוחם מסיירת מטכ"ל, המשמש איש קשר לסיוע מיידי בכל בעיה או שאלה שעולה ונדרש לגביה מודיעין או תגובה מהירה ויעילה. 

מחסור חמור בריאגנטים(Photo: AFP)

הסיבה העיקרית לגיוסם של אנשי סיירת מטכ"ל, ומערכים נוספים וגדולים באמ"ן, נוגעת לשני היבטים שבהם במערכת הבריאות התקשו, בעיקר לנוכח מהירות התפשטות המגפה והמרוץ נגד הזמן לבלום אותה. הראשון הוא השגת מודיעין מדויק ומהיר מהארץ מהעולם על מה שקיים "בצד הכחול", כלומר במערכת הבריאות, ועל "הצד האדום", כלומר על הנגיף.

היבט שני, שבכירי צה"ל ממעטים לדבר עליו, קשור להבדלים התהומיים בין היכולות, שיטות העבודה ואמצעי המחשוב של מערכת הבריאות - לבין אלה הקיימים בצה"ל. יש שתיארו את האמצעים הטכנולוגיים באמ"ן "סטייט אוף דה ארט", לעומת "ספרייה משנות ה-80" במערכת הבריאות. גורמים שנחשפו לפעולות הסיירת תיארו את אנשיה כ"עמלים במפעל נמלים" של ממש, וכמי שלוקחים חלקים מרכזיים בביצוע המשימות הנדרשות למערכת הבריאות.