אקדמאים בכירים לנתניהו: המדיניות גרמה נזק עצום
במכתב שהעביר לרה"מ ולשר הבריאות, קראו שורת מדענים ורפואים לבצע שורת פעולות דחופה, על מנת לאפשר את הסרת חלק גדול מההגבלות מיד אחרי פסח. "אנו מוטרדים מאוד ממדיניות משרד הבריאות, הסגר גרם נזק עצום לכלכלה ולחברה". אלו ההמלצות שלהם
שורת מדענים ואנשי רפואה בכירים קוראים לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הבריאות יעקב ליצמן לנקוט שורת פעולות דחופה על מנת לאפשר הסרה של חלק ניכר מההגבלות מיד לאחר פסח. בין השאר הם קוראים להפעלה מסיבית של מערך הבדיקות לזיהוי נגיף הקורונה, תוך כיסוי כל אוכלוסיות היעד המוגדרות.
על המכתב חתומים בין השאר פרופ' מרדכי שני (מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר), פרופ' פרץ לביא (נשיא הטכניון לשעבר), פרופ' רבקה כרמי (נשיאת אוניברסיטת בן גוריון לשעבר), פרופ' אהרון צ'חנובר (חתן פרס נובל), פרופ' דינה בן יהודה (דיקנית בית הספר לרפואה ירושלים), פרופ' אילון אייזנברג (דיקן בית הספר לרפואה של הטכניון), פרופ' עמוס כץ (דיקן הפקולטה למדעי הבריאות האוניברסיטת בן גוריון), פרופ' רפי ביאר (מנכ"ל בית החולים רמב"ם לשעבר), פרופ' מנואל טרכטנברג (יו"ר הות"ת), פרופ' עמוס קורצ'ין (הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב), פרופ' אמנון להד (מבית הספר לרפואה בירושלים), פרופ' אפרת לוי-להד (מבית החולים שערי צדק) ד"ר מרגלית לורבר (מבית הספר לרפואה של הטכניון), פרופ' רפי ולדן ("רופאים לזכויות אדם") ופרופ' צבי בנטואיץ' מהפקולטה למדעי הבריאות, באוניברסיטת בן-גוריון.
וזהו לשון המכתב: "אנו, אנשי רפואה, כלכלנים ומדענים, מוטרדים ביותר מן המשבר הכלכלי והרפואי הפוקד את המדינה בעקבות מגפת הקורונה, ומן המדיניות הנוכחית של משרד הבריאות למאבק במגפה. מדיניות זאת ממשיכה לדבוק בהחמרה מתמשכת של הגבלות התנועה והסגר ואינה מציבה מועד ברור ליציאה מן המשבר ולחזרה לחיים נורמליים. הגבלות התנועה והסגר במאבק במגפה גרמו כבר נזק עצום לכלכלה ולחברה שעדיין לא ברור כיצד נתגבר עליו.
"לשמחתנו, שיעור המתים והחולים הקשים מן הקורונה בישראל נמוך בעת הזאת באופן משמעותי מזה שנצפה בארצות אחרות ומן התחזיות הקודרות שהוצגו בתחילת המגפה, אף אם לוקחים בחשבון את האירועים הנקודתיים המדאיגים בבני ברק ובריכוזים עירוניים אחרים. נתונים אלה מחזקים מאוד את האפשרות שלישראל לא צפויה פגיעה בריאותית מן הסוג שאנו צופים באיטליה וספרד, בגין המגפה".
"עם כל החשיבות שישנה למאבק הכולל נגד התפשטות הנגיף, הגיעה השעה לאזן בין מאבק זה לבין המאמצים להצלת הכלכלה והמשק והקטנת הפגיעה המתמשכת בחולים האחרים שלא נדבקו בקורונה הנזקקים למערכת הבריאות. למיטב הערכתנו יש את כל היכולות והאמצעים לטפל בחולי הקורונה ולשמור מפני התפשטות חוזרת של המגיפה מחד, ובאותה שעה להחזיר את החיים הנורמליים למסלולם ולשקם את המשק".
המדענים ואנשי הרפואה כתבו כי לשם השגת מטרות אלה נדרשים הצעדים הבאים שיש לדבריהם לבצע אותם כבר בשבועיים הקרובים:
• הפעלה מסיבית של מערך הבדיקות לזיהוי הנגיף תוך כיסוי כל אוכלוסיות היעד המוגדרות (מוקדי מחלה, צוותי הרפואה וסיעוד, בתי אבות וגריאטריה, נשאים חשודים ומדגמי תלמידים ואוכלוסיות נורמליות) .
• בהסתמך על תוצאות הבדיקות - הצבת מועד ברור לחזרה הדרגתית ומזורזת של המשק בתי הספר והגנים לפעולה נורמלית.
• בידוד וטיפול בנשאים חדשים.
• טיפול ממוקד באוכלוסיות הסיכון - גילוי נשאות באוכלוסיה זאת בצד תמיכה וסעד.
• הפעלת מערך הסברה מסיבי לתמיכה ומימוש התוכנית והיעדים.
החותמים מציינים כי הם "משוכנעים שנקיטת כל הצעדים שמנינו היא בת ביצוע ותיתן בידינו ובידי קובעי המדיניות את הנתונים שיאפשרו את הקלת ההגבלות ואת השיקום המהיר יותר של המשק ושל החיים הנורמליים בישראל. היא תבטיח עתיד טוב יותר ויציאה מהירה יותר מן המשבר הפוקד אותנו בשעה זאת. אנו מחזקים את ידי הרופאים והצוותים הרפואיים העושים בינתיים בנאמנות ובמסירות אין קץ את עבודתם בתנאים לא פשוטים".
פרופ' צבי בנטואיץ אמר: "הבדיקות הן הבסיס לקבלת הכרעה, צריך להתגייס לעשות אותן בהיקף נרחב בדחיפות, לא לחכות עד אחרי פסח. כל החותמים על המכתב היו מעורבים גם בכלכלה וגם בבריאות, וכולם קוראים לתעדף את השיקול הכלכלי, כמובן לא באופן חסר אחריות. אם אכן יורחב היקף הבדיקות ויתברר שהתלמידים לא נושאים את הנגיף או לא מסוגלים להפיץ אין סיבה לא לשלוח אותם לבית הספר. כרופאים אנחנו לא תמיד מחפשים הצלחה של מאה אחוז. אנחנו לוקחים סיכון. יש מצבים שבהם אתה מטפל ואתה יודע שלא תצליח במאה אחוז".
אני חושב שישראל עמדה יפה בעצירת המגפה", אומר פרופ' רפי ביאר, לשעבר מנכ"ל רמב"ם ופרופ' בטכניון. "נכון שעוד לא סיימנו אותה ויש צעדים שעדיין מתבצעים אבל עכשיו הזמן לתכנן אחרי הפסח את היציאה מהמגיפה כי הכלכלה חשובה לא פחות לבריאות מאשר עצירת המגפה".
לפנייה לכתב/ת 
