בזכות נתניהו
כמו בלרינה קלילת משקל, הוא נע על המגרש כולו: נוכח בכל החזיתות, נושא ונותן, מדרבן ונוזף - וניהול משבר הקורונה כאן הוא מהטובים בעולם
עצמו עיניים ודמיינו שמישהו אחר מנהל את מלחמת הקורונה. הרי יש כאן עשרות הגאים ודוושות שהמנהיג חייב לשלוט עליהם ולהפעיל אותם בתיאום מושלם. לחיצה מואצת על אחד תפרפר את השני, האטה מואצת של השלישי תכלה את הרביעי, וכן הלאה. הדייקנות חייבת להיות ברמה של שעון אטומי: כל סטייה משמעותה מוות של אזרחים. וכל זה, אל מול גורמים כבדי משקל שכיוונו לפרק לו את המטוס הפוליטי, להתגנב לתוך הקוקפיט שלו, ללחוץ לו בכוח על כפתור כיסא המפלט, ושיעוף להם מהעיניים.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
נתניהו עושה את הלא ייאמן. כמו בלרינה קלילת משקל הוא נע על המגרש כולו: נוכח בכל החזיתות, נושא ונותן, מדרבן ונוזף - והפלא מתרחש. הנתונים מראים כי ביחס לעולם, ניהול המשבר כאן הוא מהטובים ביותר. נעשו טעויות, ודאי - השאלה באיזו מהירות מתקנים אותן. בינתיים, התוצאות מבשרות אופטימיות, יחסית לאסון שצפו.
ואז הגענו למשא ומתן הקואליציוני: ההפך המושלם. אמנם שוב נתניהו, בכישוריו, הביא את כחול לבן במחירי סוף עונה, וגם גזר להם את הכבל כך שאין להם נמל לשוב אליו. אך ראש הממשלה עומד איתן על הבטחתו לממשלה פריטטית ונאבק מול חברי הליכוד שתוססים ברשתות. וכל זה עבור גנץ ואשכנזי - שאמרו עליו שאי אפשר להאמין לו. הוא הרי פשוט יכול לומר את קוד הקסם: "הנסיבות השתנו". זה קוד שראשי כחול לבן מכירים היטב. באמצעותו, דקה אחרי הבחירות הם רצו לחבור לח"כים תומכי טרור ולהקים בעזרתם ממשלה. "הנסיבות השתנו", הם אמרו. "הנסיבות השתנו", צריך לומר להם נתניהו.
הרשתות החברתיות של הימין מתפוצצות מביקורת על ההסכם הקואליציוני המסתמן. אין סיבה לתת תפקיד שר לכמעט כל ח"כ שמצטרף לקואליציה: משרדי הממשלה הם נכסים לאומיים, ודלתות פתוחות יש רק בליל הסדר, שכל דכפין יבוא לאכול. לא מפקירים אותם לכל ינוקא פוליטי. המפתח היה צריך להיות, כפי שאמר ביושר בכיר הליכוד גדעון סער, תפקיד שר לכל ארבעה ח"כים.
כחול לבן, שהיושרה הייתה טיעון מרכזי בקמפיין שלה, הייתה צריכה להשיב לראש הממשלה: "לא באנו לנצל את מצב החירום, אנו לא חפצים ב-15 תפקידי שרים, נסתפק בארבעה". ישראל מעל לכל.
בנוסף, אי אפשר להתעלם מהדגלים המרכזיים שהניף הליכוד. הראשון: החזרת הסטטוס-קוו בנושא הפרדת הרשויות, שאדלשטיין עמד עליו בגבורה עד לסילוקו מתפקיד יו"ר הכנסת. לכן, חזרתו לתפקיד אינה צריכה להיות נתונה לוויכוח. השני: אימוץ "תוכנית המאה". שכחנו שהתוכנית היא שינוי היסטורי מכונן, שכל 14 שנות כהונתו של נתניהו היו הכנה לה.
שלל כישוריו המדיניים, הכלכליים והחברתיים שוכללו לדרגת אמן בשביל העת הזו. בשביל העת הזו הגעת למלכות. אימוץ תוכנית המאה הוא תנאי ראשוני והיסטורי להסכם הקואליציוני. ליל הסדר הקרב מזכיר לנו שאפילו אליהו הנביא מגיע פעם בשנה. אבל תוכנית המאה - פעם במאה.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
רמי סימני
מומלצים
