שתף קטע נבחר
 
צילום: דוברות הדסה עין כרם, AFP

למשבר הקורונה בסוריה יהיו השלכות אזוריות

כל השחקניות המעורבות במלחמת האזרחים מושפעות מהמגפה, והדבר ישליך על תפקודן במדינה. האתגר החשוב ביותר עלול להיות עוד זרם פליטים

 

חיטוי ב דמשק סוריה נגיף קורונה (צילום: AFP)
חיטוי רחוב בדמשק (צילום: AFP)

משבר הקורונה באזורי מלחמה מציף שתי בעיות בסיסיות קשות: היעדר מידע אמין לגבי היקף המגפה, והיעדר מערכת רפואה מתפקדת. המצב בסוריה מתאים לשתי הבעיות הללו. שר הבריאות הסורי הודיע בשבוע שעבר על שני מתים מהנגיף, וגורמים במדינה מעריכים שמספר הנדבקים מגיע לאלפים. משטר אסד כבר נקט כמה צעדי מנע כגון סגירת מוסדות הלימוד, ודחיית הבחירות לפרלמנט והטלת סגר.

 

 

משבר הקורונה פרץ במקביל למאבק המתנהל בין כמה שחקנים בינלאומיים במלחמה בסוריה, כולל ישראל, והוא מחדד את האתגרים המחכים להם. ראשית, משטר אסד יידרש להתמודד עם קושי כפול: טיפול בהתפשטות הקורונה עם מערכת בריאות קורסת, וניצול המשבר להרחיב את שליטתו במדינה. מידת מחויבותם של בעלי בריתו העיקריים – איראן ורוסיה – להתמיד בתמיכתם, תהא נתונה בסימן שאלה בתקופה הקרובה.

 

איראן עצמה מתמודדת עם מצב חמור עקב התפשטות הקורונה, אף שאין יכולת להעריך מבחוץ את היקפו האמיתי. משטר האייתוללות יעשה מאמץ רב לשמור על הנכס האסטרטגי שיש בידו בסוריה, ואולם מצב המגפה בבית ישפיע על מידת הצלחתו.

 

גם מטורקיה לא מתקבלת תמונת מצב ברורה או אמינה לגבי מצב המגפה. רג'פ טאיפ ארדואן מעוניין להבטיח שזרם הפליטים מסוריה לא יתחדש, וייתכן שינסה לנצל את המשבר כדי לשפר את קלפי המיקוח שלו סביב מובלעת אידליב.

 

 

רוסיה צפויה לשמר את תמיכתה במשטר הסורי ובחיזוק שליטתו במדינה. קשה להעריך את השלכותיה של התפרצות הקורונה על התנהלותה, אולם מוסקבה נותרה שחקן מפתח בסוריה, כולל מול שכנותיה המרכזיות.

 

הבעיה האזורית החשובה ביותר שעלולה להתפתח עקב מגפת הקורונה היא ניסיון צפוי של פליטים סורים לברוח מהמדינה. זה נוגע בעיקר לשכנות הקרובות – טורקיה, ירדן ולבנון – שמארחות מספר רב של פליטים סורים (ולגביהם הסכנה בהידבקות בנגיף ברורה). לבנון ממילא ניצבת בפני האתגר המשמעותי ביותר לנוכח מערכת היחסים המורכבת עם סוריה, וספציפית – פעילות החיזבאללה בסוריה ובלבנון גם יחד.

 

שליטתן של טורקיה וירדן בגבולותיהן יעילה יותר, אך אינה נטולת בעיות. במקביל, יש להניח שגם באירופה מודעים לסכנה החמורה שמציב משבר בריאות והגירה מחלק זה של העולם, ונערכים להתמודד עמו.

 

האם משבר הקורונה יאיץ תהליך של קידום הפסקת אש בסוריה? שליח האו"ם פדרסן קרא השבוע להפסקת אש "כללית ומיידית", אולם לא ברור אם תימצא לכך אוזן קשבת כללית. ארה"ב חדלה להוות שחקן מעצמתי משפיע בסוריה, ואינה צפויה להשקיע מאמצי תיווך בין הצדדים הניצים. החמרה משמעותית בהדבקה בסוריה עשויה לאלץ את המשטר הסורי לשקול מחדש את ההכרח בהפסקת אש.

 

ומה ביחס לישראל? האתגר העיקרי עבורה נוגע להתבססותה של איראן במדינה, ובסוגייה זו לא צפוי משבר הקורונה לחולל שינוי. איראן תרצה לשמר את הקלף האסטרטגי שיש בידיה. אולם, לנוכח חומרת המשבר באיראן גופא, ואף בסוריה, יקשה עליה להתמיד בצעדיה האחרונים.

 

מקורות ישראלים הצביעו על האטה בפעילות האיראנית בסוריה. כעת, מומלץ לישראל לשמור על עין פקוחה, תוך הקפדה על האינטרסים העיקריים שלה. אל לה להצטייר כמנצלת את המצב החריג סביב משבר הקורונה לטובתה. אפשר שמשבר הקורונה יקדם תהליכים מדיניים שבנסיבות קודמות לא התאפשרו. ישראל צריכה לתרום למאמצים לייצב את הנעשה, באופן שמשרת את האזור כולו.

 

  • מיכאל הררי, לשעבר השגריר בקפריסין, הוא עמית מדיניות ב"מיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית". הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים