אל תקראו לי עבריין, אל תשברו את הכלים
כאשר מציגים קהילה שלמה כשלילית, הדרך לחיים משותפים הולכת ומתרחקת. אני מתחנן: אתם רשאים להעביר עלינו ביקורת, להתנגד לאורחות חיינו - אבל אנא, אל תלבו את מחול השנאה המיותר הזה. אני מבקש מכם לבכות ולהתאבל עמנו. אנשים אחים אנחנו, אל תפנו לנו עורף
איננו עבריינים.
העולם החרדי רואה את השמירה על חיי אדם כערך נעלה ביותר. יעידו על כך אינספור ארגוני ההצלה והחסד. כעת, לדאבוננו, מציגים אותנו כאנשים מנותקים, בעומדנו בפני טרגדיה נוראה.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
אני חרדי.
אני מנהל רשת בתי ספר חרדיים. אם אתם מחוברים לתקשורת בישראל ובעולם, ודאי תסיקו מכך שאני עבריין, העובר על חוקי המדינה ובז לחייהם של אנשים אחרים. אני רואה את הדרך שבה אנשים כותבים ברשתות החברתיות על הקהילה החרדית. והדבר כואב לי מאוד.
קראו עוד בערוץ היהדות:
- מחסור במצות ובבשר כשר: יהודי אירופה מתכוננים לפסח
- גם לאלוהים היו ימי קורונה: על הסדר האלוהי/ פרופ' רוחמה וייס
- שואלים בשלושה קולות: מה נשתנה הלילה הזה? (תגידו אתם)
כואב לשמוע שמציגים קהילה שלמה – מלאה באנשים טובי-לב הרואים את חיי האדם כערך עליון – כאנשים הנבזים ביותר עלי אדמות. איך זה ייתכן?
המציאות האובייקטיבית רחוקה מהטקסטים הדמוניים רוויי השנאה שאתם קוראים. אפתח בכך שכל בתי הספר ברשת החינוכית שלנו לנערים ולנערות חרדים, סגרו את דלתותיהם ביום שבו הודיע משרד הבריאות על הוראת הסגירה. בית הכנסת שבו אני מתפלל, וכל בתי הכנסת בביתר עילית - העיר החרדית שבה אני גר - מילאו אחר כל הוראה של הממשלה, מיד עם קבלתה.
אנחנו לא הקיצונים.
מלבד קבוצה קטנה של קיצונים הזויים בירושלים, בבית שמש ובבני ברק, האוכלוסייה החרדית שמרה על כל הכללים למרות הקושי שנובע מעוני וצפיפות. אז בבקשה, תפסיקו להטיח בנו האשמות שווא. אני רואה סרטוני וידיאו של אוכלוסיות אחרות שמפרות גם הן את ההוראות – חילונים בתל אביב, ערבים ישראלים ביפו ואמריקנים במרכז ניו-יורק סיטי. אף פעם לא אלעג לאוכלוסייה שלמה רק כתוצאה מכך שיש כמה מפרי חוק בשורותיה. אני מאמין שרוב החילונים, הערבים הישראלים ותושבי ניו-יורק שומרים על החוק ומעבירים ביקורת על מפרי החוק הספציפיים – לא על כל הקהילה שממנה באו.
על המשטרה לטפל במלוא התקיפות באותם יהודים "דתיים" שמפרים את החוק, כפי שהם צריכים לעשות לכל מפרי החוק בכל קבוצת אוכלוסייה. אך לקטול מגזר שלם זה פשוט לא הוגן, ויותר מכך, זה גם כואב.
על כוחו של מידע.
אז מה קרה בשבוע-שבועיים האחרונים, כאשר קהילות חרדיות רבות התעכבו במילוי ההוראות – עיכוב שלמרבה הצער גרם לאובדן ולסבל רב בקהילות שלנו?
הקהילה החרדית שומעת להוראות רבניה. בסרטון שהופץ ברבים נראה הרב חיים קניבסקי, אחד מגדולי הפוסקים, נשאל האם עלינו לסגור את שערי בתי הספר והישיבות. תשובתו הייתה "חס וחלילה". הצפייה בסרטון כואבת. מי ששאל את הרב לא הציג בפניו את כל העובדות שהוא היה אמור לדעת כדי לקבל את ההחלטה.
נאמר לו שיש מגיפה ושהמדינה רוצה לסגור את בתי הספר ואת הישיבות. אם היו מציגים בפניו את כל העובדות והמספרים, ודאי שהוא לא היה מאפשר את פתיחתם של מוסדות החינוך. ועובדה, שכאשר הציגו בפניו השבוע את כל המידע, הוא פסק שלא רק שעל מוסדות החינוך לסגור את שעריהם - אלא גם שמי שאינו עושה כך נקרא "רודף" – אדם הרוצח אנשים אחרים ויש למסור אותו לרשויות.
זו טרגדיה ואסור היה לה להתרחש.
הרבנים היו חייבים לקבל את כל הפרטים לפני שפסקו את פסיקותיהם. רבים מבני הקהילה שלנו מבינים עכשיו שחייבים לשנות את הדרך שבה מציגים מידע בפני הרבנים כדי לקבל הוראות נכונות ומדויקות. חובה להדגיש שאדמו''ר של קהילת קרלין-סטולין, אחת מהקהילות החסידיות החשובות והגדולות בישראל, הכיר בסכנותיה של הקורונה כבר מראשית - וציווה על סגירת כל בתי הספר והישיבות שלו עוד לפני שסגרו את שוק הכרמל.
ברגע שמנהיג מבין שחיי אדם בסכנה, הוא יפעל במלוא עוזו כדי לקדש את החיים. רק על שלושה דברים נאמר "ייהרג ואל יעבור", ומניין מתפללים ולימוד תורה אינם נמנים עליהם.
לא שורפים בית בגלל קצר.
היה קצר טרגי במערכת התקשורת בין רוב הקהילות החרדיות לבין הוראות הממשלה, אך אין משמעות הדבר שאנחנו אנשים רעים ובורים. ודאי שלא מגיעים לנו דברי השטנה שהוטחו כלפינו. משמעות הדבר הוא שאנחנו צריכים ללמוד מהטעות, להתאים את עצמנו ולהסתגל לדרך קבלת החלטות אחרת. ואכן, כך נעשה.
אני אוהב את הקהילה שלי ואני מכיר אותה מקרוב. יש לנו הרבה מה לתקן. ותאמינו או לא, התהליך המורכב הזה מתרחש ביתר שאת. כל תקיפה מבחוץ רק מונעת חשבון נפש ושיח פנימי ער. היא מגביהה את החומות וגורמת לציפוף שורות. בשעה הקשה הזו, תנו בנו אמון. זכרו כי אנשים אחים אנחנו.
מוקדם יותר דרשתי, כעת אני מתחנן: אתם רשאים להעביר עלינו ביקורת. להתנגד לאורחות חיים כאלה ואחרים, אבל אנא, אל תלבו את מחול השנאה הכול כך מיותר הזה.
ברשת מוסדות החינוך שייסדתי לומדים מאות ילדים חרדים – שלא נראים אחרת מכל ילד חרדי אחר. הם זוכים להשכלה מלאה ויהפכו בעתיד הקרוב לאנשי מקצוע, עובדים ומשלמי מיסים, בדיוק כמו כל אחד אחר במדינת ישראל. הם רוצים להיות חלק ממדינת ישראל ולשמור על זהותם החרדית.
אנא, אל תטרקו את הדלת בפני ילדינו.
אתם אולי תופתעו, אבל בתי ספר רבים הולכים בעקבותינו. בתקופה האחרונה הביעה המנהיגות הרבנית את תמיכתה בגישה זו, ולעשרות-אלפי חרדים נוספים תינתן האפשרות להיכנס למעגל העבודה ולחברה הישראלית.
כאשר מציגים קהילה שלמה כרעה ומדגישים רק את צדדיה השליליים, הדרך לקשר ולחיים משותפים הולכת ומתרחקת. בימים ובשבועות הקרובים, ככל הנראה נשמע בשורות טרגיות מהערים החרדיות. אני מבקש מכם לבכות ולהתאבל עמנו, בדיוק כמו שאנחנו צריכים לבכות ולהתאבל על כל קורבנות המגיפה הזאת, ללא קשר להשתייכותם האישית.
אל תפנו לנו עורף. בואו נקדם את שיתוף הפעולה בינינו כדי שנעמוד בהצלחה מול האתגר הזה. ובואו נזכור שעם כל המפריד - בסוף כולנו עם אחד, עם גורל אחד.