גנץ רוצה "לדלג" על אנשי לפיד, אבל לא בטוח שהוא יכול
בממשלה ענקית עלולה כחול לבן להישאר ללא ח"כים לוועדות. הסיכום עם הליכוד על "חוק נורבגי" מיוחד, שיאפשר התפטרות שרים וכניסת הבאים ברשימה רק מחוסן לישראל, עלול לעורר קשיים משפטיים. מה יפסוק בג"ץ במקרה כזה?
הצורך בסעיף התקדימי שאמור להוביל לחוק, נולד מעצם העיקרון שהוסכם בין הליכוד לבין כחול לבן: ממשלה "פריטטית", שבה לשתי המפלגות מספר שווה של שרים כך שייווצר תיקו בממשלה. הממשלה אמורה לכלול יותר מ-30 חברי כנסת, ומכיוון שלכחול לבן 15 חברי כנסת בלבד - עלולה להיווצר בעיה ולא יישארו חברי כנסת פעילים בוועדות. גם כניסת עמיר פרץ ואיציק שמולי ממפלגת העבודה על מכסת כחול לבן, לא תפתור את הבעיה.
לפיכך עלה הרעיון שלפיו חלק מהשרים מטעם כחול לבן יתפטרו, ובמקומם ייכנסו לכנסת הבאים בתור ברשימת המפלגה. ואולם לפי הרשימה המקורית של כחול לבן שהוגשה לוועדת הבחירות, במצב כזה ייכנסו לכנסת אנשי יש עתיד של יאיר לפיד או תל"ם של משה (בוגי) יעלון, הסיעות שנפרדו מחוסן לישראל. ה"דילוג" שבהצעת החוק המיוחדת אמור למנוע זאת.
בעקבות התפטרות יעל גרמן, יוראי להב הרצנו (יש עתיד) הוא הבא בתור להיכנס לכנסת מהמקום ה-35 ברשימה, ואחריו מיכל קוטלר (תל"ם). בהמשך עינב קאבלה מחוסן לישראל (היועצת של יו"ר הסיעה אבי ניסנקורן), תהילה פרידמן (יש עתיד), הילה שי ואזן (חוסן לישראל) ויעל בן משה (חוסן לישראל). בכחול לבן מעוניינים כאמור להחריג מהרשימה את אנשי יש עתיד ותל"ם, אולם לפיד ויעלון צפויים לעתור לבג"ץ אם יקודם חוק כזה.
"לפי החוק הקיים מי שנכנס זה הבא בתור ברשימה. ככה היה בחוק הנורבגי בכנסת הקודמת-קודמת-קודמת", מסביר ד"ר עמיר פוקס, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. "אם רוצים לתקן זאת, מדובר בתיקונים גם לחוק יסוד: הממשלה וגם לחוק יסוד: הכנסת.
"בעיקרון אצלנו בישראל אפשר לעשות הכול מכיוון שאין לנו חוקה. אם יש רוב של 61 ח"כים - ניתן לתקן את חוקי היסוד כפי שרוצים וניתן להעביר חוק נורבגי מתוקן. למעשה השיטה שלנו פרוצה לחלוטין ואפשר לחוקק חוקים פרסונליים לפי מצב פוליטי קונקרטי. בדומה לחוקים של ממלא מקום ראש ממשלה, או כמו שבימין ביקשו לשנות חוקי על עריקים ממפלגות", הוסיף פוקס.
לדבריו, כל תיקון כזה, "בין אם תיקונים פרסונליים בשביל להקים קואליציה ובין אם תיקונים שנועדו לשנות חוק יסוד: הממשלה נגד ראש הממשלה (כפי שתכננו באופוזיציה), אלו תיקונים פסולים מאוד שסותרים כלל חשוב: לא מתקנים את כללי המשחק תוך כדי המשחק ומחילים מייד את התיקונים".
על השאלה כיצד ינהג בג"ץ במקרה שכזה אמר פוקס: "בג"ץ מעולם לא ביטל תיקון לחוק יסוד. האם יש לו סמכות? תיאורטית כן, אבל הסיכוי להתערבות קלוש. כבר היו תיקונים מאין אלו בחוקי יסוד".
גורמים במשרד המשפטים מודים כי מדובר בחוק שאם יעלה לאישור יעורר לא מעט שאלות. "בשלב זה מכיון שלא סוכמו ההסכמים הקואליציונים הם לא עברו את המסננת המשפטית הרשמית", אומר גורם משפטי. "חוות הדעת המשפטית נדרשת על מנת לקבל אישור אם ההסכמים עומדים בדרישות החוק ובעיקר חוקי היסוד. זאת לאור העתירות הצפויות לבג"ץ".
ההערכה היא שאם שתי הסיעות הגדולות יסכימו, ולא יהיו סעיפים מקפחים או פוגעים בזכויות חברי הכנסת, הצעת "חוק נורבגי מדלג" תהיה חוקתית. אף על פי כן, לפני אישור המהלך ההסכמים יידונו בפני היועץ המשפטי לממשלה ותעלה השאלה מה גובר על מה - הרכב סיעת כחול לבן כפי שאושרה על ידי ועדת הבחירות ערב הבחירות, או השינוי בהרכב הסיעה לאחר הבחירות.
לפנייה לכתב/ת 
