"התסריט המושלם": הזכייה של תיכון חדש ת"א באליפות העולם
היציאה לטורניר ללא דני אבדיה, הניצחונות על קבוצות טובות בהרבה, הגמר בכרתים בערב ליל הסדר מול 5,000 יוונים שדחפו את החבורה המקומית, ושני מהלכים אדירים שסידרו סוף הוליוודי. הלילה הזה, פרויקט מיוחד
כשאתה מגיע לאליפות העולם בלי השחקן הכי טוב שלך, קשה להאמין שתזכה במקום הראשון, בטח כשלאותו שחקן קוראים דני אבדיה. אבל תיכון חדש תל אביב עשה את הבלתי ייאמן ובערב ליל הסדר הקודם (19 באפריל 2019), זכה באליפות שנערכה בכרתים אחרי ניצחון סופר דרמטי בשנייה האחרונה - 78:79 - על תיכון יווני מקומי.
לכתבות נוספות בפרויקט "הלילה הזה"
פיני גרשון חוזר לנס ז'לגיריס: "כוח עליון"
ציור במוזיאון: המספרת של רונאלדו
נוף מרהיב בדרך לשומקום: המשחק הכי גדול אי פעם
ספר קצת על ההכנה לטורניר.
"התאמנו והתכוננו טוב בקטע הקבוצתי. הבעיה היא שבאליפות כזאת אתה לא באמת יכול לעשות סקאוטינג על היריבות לפני שהמשחקים מתחילים. אליפות בתי ספר בעולם לא בדיוק משודרות בערוצי טלוויזיה שנקלטים בישראל, וגם ביוטיוב אי אפשר למצוא משהו רלוונטי. הגענו לטורניר בלי מודיעין".
אבל זה לא הפריע לתיכון הישראלי לתת הצגות. את האליפות הם סיימו ללא הפסד, כשבדרך הם מנצחים קבוצות חזקות מהן על הנייר כמו ברזיל ("חיות אדם"), טאיוואן ("יש סטיגמה על האסייתיים שהם נמוכים, אלה היו גבוהים מכולנו בראש"), צפון מקדוניה ("זו הייתה הנבחרת הלאומית שלהם שהתחרתה עם ישראל בקיץ האחרון על העלייה לדרג א' של אירופה) ובלגיה ("תוך כדי האליפות, סוכן שחקנים החתים את שני הכוכבים שלהם, שהם היום שחקני רוטציה באוסטנד").
אבל עם כל הכבוד, המשחק החשוב היה הגמר מול היוונים שנערך באולם הגדול בכרתים (5,000 מקומות ישיבה) בו הפסידה שנתיים קודם לכן נבחרת העתודה של תמיר בלאט ורועי הובר, תחת עודד קטש, לנבחרת המקומית בגמר אליפות אירופה עד גיל 20. "הייתה אווירה משוגעת, האולם היה מלא, כל המי ומי מהכדורסל היווני הגיע לצפות בגמר", משחזר סגל.
"הגענו עם תוכנית משחק יוצאת דופן, שכנראה לא אנסה אותה שוב בקריירת האימון שלי. ליוונים היו שני שחקנים מרכזיים, אחד מהם הוא הרכז המחליף של פרישטרי ששיחקה לאחרונה נגד הפועל ירושלים בליגת האלופות. שמרנו קומבינציה מוזרה, שבעקרון אומרת שכל חמשת השחקנים שלי שומרים רק עליהם. אני בטוח שאם היינו משחקים נגדם עוד תשע פעמים היינו מפסידים בכל המפגשים, אבל הפעם זה עבד".
על מה שקרה בהתמודדות, מוסיף סגל: "הובלנו כמעט לאורך כל הגמר, אבל בסוף הם חזרו ואפילו הובילו, כי כמה אפשר להמשיך עם הגנת הבלוף שעשינו. למזלנו אותו שחקן מפרישטרי עמד על הקו שתי שניות לסיום במצב של שוויון 76:76. הוא קלע את הראשונה, ואם היה מחטיא את השנייה כנראה שלא היינו מדברים עכשיו. אבל המאמן שלו לא אמר לו להחטיא, אז הוא קלע גם את הזריקה הנוספת. לקחנו פסק זמן והכנו תרגיל לזריקה לשלוש עם כל מיני אופציות. גם לפני ההתקפה הקודמת לקחתי פסק זמן, ויצאנו עם אותו תרגיל רק שאז שחקן אחר שלנו, אמיתי רותם, היה זה שזרק וקבע שוויון 76:76. בגלל אותה שלשה בהתקפה הקודמת, היווני שהיה צריך לשמור על אריאל לחוביץ', יצא לכיוון של אמיתי, ואז אריאל נשאר לבד בפינה, קלע שלשה וניצחנו בשנייה האחרונה".
היוונים טוענים עד היום שזו לא הייתה שלשה, אלא קליעה לשתי נקודות.
"המאמן שלהם פגש אותי בארוחת בוקר למחרת ואמר שלא הייתה שלשה כי אריאל דרך על הקו. הוכחתי לו בווידאו שכן הייתה שלשה, וגם זרקתי לו עקיצה שהשופטים הרגו אותנו כל המשחק אז שיוותר קצת. בסוף התחבקנו ונשארנו חברים".
סגל מציין שזה היה משחק של פעם בחיים עבורו: "קשה לי להאמין שקבוצה שלי תצליח לייצר משחק כזה עוד פעם. ביצענו מינימום של טעויות, היינו ראשונים לכל כדור על הרצפה ורצינו יותר מהיוונים, למרות הדחיפה הגדולה שהם קיבלו עם 5,000 צופים ביציע".
בהיעדרו של אבדיה, שני שחקנים מרכזיים החזיקו את תיכון חדש לאורך כל האליפות, דורי סהר ולוטן אמסלם, סגל מספר על ההתעלות של שניהם: "דורי ילד מאוד פיקח, כשהוא איתך בהגנה אתה משחק שישה מול חמישה. מספיק שאתה מסביר לו משהו, הוא מאמין במה שאמרת לו והולך איתך, אתה תנצח במלחמה. דרך אגב, גם אם הוא לא מאמין הוא יעשה את המקסימום. ולוטן במהלך הטורניר היו לו כמה משחקים ספציפיים שהוא היה יוצא מן הכלל. אני לא יודע מה הוא אכל לפני הגמר, אבל הוא היה מדהים וסיים עם 19 נקודות ו-11 ריבאונדים. ברגע האחרון הוא חטף את ה-MVP של הטורניר מהכוכב היווני, שהיה קולע בכל משחק 30 נקודות".
כשקבוצת הכדורסל של תיכון חדש חזרה לארץ היא התקבלה בכבוד של מלכים עם מסיבת עיתונאים בחדר האח"מים בנמל התעופה בן גוריון, ראיונות לכל גופי התקשורת וקבלות פנים ממלכתיות, אבל את סגל רגע אחד, קצת פחות יוקרתי, ריגש הרבה יותר: "לפני הגמר היוונים היו בטוחים שהם מפרקים אותנו ב-20 הפרש. אף אחד לא האמין שנגיע בכלל לגמר. כשהם הפסידו הם היו ממוטטים על הרצפה. הלכנו לנחם אותם, וכשחזרנו לספסל שלנו הם פשוט קמו מהפרקט, מחאו לנו כפיים ואיתם כל האוהדים שלהם באולם. זה היה מחזה מאוד מאוד מרגש. היה כיף לעשות שמח גם לישראלים שאחרי המשחק ישבו לאכול בשולחן הסדר. באמת שלא יכולתי לחשוב על תסריט מושלם יותר".
לפנייה לכתב/ת 
