קבוצת סיכון: היום שאחרי משבר הקורונה בכדורגל הישראלי

הקבוצות הישראליות, כמו ברוב המדינות, מוחזקות על ידי בעלי בית פרטיים שאינם מרוויחים מכדורגל. את רוב ההוצאות הם מכסים ממכירת כרטיסים, תשלומי ספונסרים, זכויות שידור ומכירת מרצ'נדייז, כשאת ההפרש בתקציב הם משלימים מהכיס הפרטי. אותו כיס הוא העסק העיקרי שלהם, זה שמחוץ למשחק, זה שכן מרוויח כסף והופך אותם לאנשים אמידים שיכולים להשקיע גם בכדורגל.

עכשיו, בעקבות משבר הקורונה, התחזית היא לנפילה כפולה. מצד אחד בעל הבית צריך להביא הרבה יותר כסף מהבית כיוון שאין הכנסות (גם אם שחקנים מקצצים משמעותית בשכר), ומהצד האחר הוא גם מפסיד בעסק הפרטי שלו. בקיצור, ההשקעה של הבעלים הולכת לרדת, ובגדול, למעט אנשים עשירים מאוד שנמצאים בכדורגל שנים רבות וכבר השקיעו בו סכומים מסיביים. אפשר לשער שבמכבי חיפה ובמכבי ת"א הפגיעה תהיה קטנה יותר מאשר במועדונים כמו הפועל חיפה או בני־יהודה, גם, ואולי בעיקר, מהסיבה שהן יכולות לייצר סכומי כסף משמעותיים בכל עונה גם ללא הבעלים.

בדרך לפשיטת רגל

וזה עוד לא הכל – קבוצות הולכות לפשוט רגל. בגרמניה פורסם בשבוע שעבר שכשליש מהקבוצות בשתי הליגות הבכירות יגיעו לפשיטת רגל בעקבות המשבר. בישראל מעריכים כי שש קבוצות לא יוכלו להתקיים אם העונה לא תסתיים (לכן גם נאבקים על סיומה), וגם אם ימשיכו לפעול זה יהיה בתקציב מינימלי.

במקביל, הקבוצות החזקות יותר לא רק ישרדו אלא יוכלו להתעשר בדרכים מסוימות. תהיה אפשרות להביא בחינם, או במחיר רצפה, שחקנים שלפני כמה שבועות היו עולים כסף רב, ממש כמו אדם שיבצע השקעה בשוק המניות כשהבורסה בירידה. פער המשכורות בין מה שהגדולות ישלמו לבין אחרות יהיה עצום. הן יוכלו לרכוש כמות גדולה יותר של שחקנים, כדי "להציל קבוצות אחרות", ואז להשאיל אותם כרצונן ולשלוט בגורלם.

אברמוב ואלון. לא בטוח שיחייכו בסיום המשבר(צילום: ראובן שוורץ)

"האם הפערים בין הקבוצות יהיו גדולים יותר? חד־משמעית כן", אומר אוהד כהן מסוכנות השחקנים הגרמנית SPOCS. "יהיו שני קצוות. הגדולות, בהנחה שהבעלים נשארים, יחוו פגיעה משמעותית, אבל יהיו בסדר. גם הקטנות שיודעות לייצר נכסים בעצמן בפיתוח שחקנים או בסקאוטינג, כמו מכבי פ"ת ואשדוד, ישרדו. כל השאר הולך כמעט להימחק. במקרה הטוב הקבוצות האחרות ייחלשו מקצועית ויאבדו רלוונטיות. המקרה הרע הוא פשיטת רגל".

למה שהגדולות ייפגעו פחות?

"הנזק אצלן יהיה קטן יותר, כי ההכנסות שהן רגילות לייצר גבוהות. מכבי חיפה, שמייצרת בשנה כ־50 מיליון שקל, תרד ל־30 – וזה בסדר. מכבי ת"א תרד ל־40 ובעזרת הקיצוץ הרוחבי בשכר גם היא תסתדר. פתאום גם הכסף שמגיע מאופ"א נהיה יותר משמעותי. הגעה לשלב בתים תהיה שווה לחצי מההכנסה השנתית. מי שתגיע לאירופה תצבור פער ענק. בנוסף, מועדונים שהשקיעו לפני כן בנוער ובסקאוטינג יקצרו את הפירות הרבה יותר. אפשר לומר שהיום שאחרי הוא יום הניצחון הגדול של המערכות הבריאות".

עושים מהלימון לימונדה

מקרה מעניין תהיה בית"ר ירושלים, כיוון שיהיה אפשר לראות עד כמה המערכת שלה אכן בריאה אחרי שנים שברור שהיא לא הייתה כזו. מערכת בריאה אינה מתבטאת דווקא בתוצאות על המגרש אלא במעטפת שיש במועדון – מקצועית, ניהולית, שיווקית ועוד – וגם היא תשפיע באופן משמעותי על הגדלת הפער בין הגדולות לקטנות.

חוגג. מערכת בריאה(צילום: עוז מועלם)

בקבוצות גדולות ומסודרות יש הרבה יותר עובדים מאשר אצל הקטנות. לא רק מאמנים מיוחדים אלא, למשל, גם אנליסטים רפואיים, שתפקידם לפענח את המידע שמגיע ממערכות הדאטה השונות, פסיכולוגים, תזונאים, אנשי משק ומנהלה. בשבועות האחרונים, כשמתבצעים קיצוצים, אפשר לראות איך היחס לאנשים האלה שונה מאשר כלפי השחקנים. ברוב המקומות אותם עובדים יצאו לחל"ת, חלקם פוטרו. בקבוצות הגדולות המעטפת היא דבר מושרש, שקיים שם שנים, וברור לגמרי שביום שהכדורגל יחזור גם כל אותם עובדים יחזרו. במועדונים הקטנים, לעומת זאת, כל מי שהוא לא מאמן או שחקן נחשב למותרות, משהו שבעבר הסתדרו בלעדיו. חלק מאותם בעלי תפקידים לא יוחזרו לעבודה, לפחות לא בשלב הראשון.

בקבוצות הגדולות, גם בישראל, יש היום אנשים שתפקידם לעקוב אחרי מה שקורה בענף במטרה להוציא מהמצב גם יתרונות עבור המועדון. החוזה של שחקנים רבים באירופה הותר ויש אפשרות להביא אותם בחינם. קבוצות שנמצאות על סף פשיטת רגל חייבות למכור שחקנים בכל מחיר כדי לשרוד, ואחרות יכולות לנצל זאת. הכדורגל יחזור מתישהו, זה ברור, אבל הפערים בין הקבוצות יכולים להיות גדולים מתמיד.