מאז פרוץ משבר הקורונה, הרבה מאוד ישראלים מחפשים רק דבר אחד: איך להירגע קצת. את התוצאות של הלחץ והמתח של ימי המגפה מרגישים היטב בבתי המרקחת והפארמה למיניהם, ובמיוחד באזור אחד: במדף של תכשירי 'רסקיו'.
בחברה המשווקת את רסקיו מספרים בגאווה כי מאז התפרצות הנגיף זינקו המכירות בכ־40 אחוז. שנים ארוכות מתגלגל הקמפיין "רסקיו - כי לכל אחד מגיעה טיפת שלווה", וזו תקופה שבה הביקוש לכל "טיפת שלווה" נוסק. אתר החברה המשווקת את רסקיו מכריז עוד כי, "סדרת 'רסקיו רמדי' (של פרחי באך) מאנגליה הינה מובילה בעולם בתחום של שלווה ושקט פנימי". יש גם פירוט של סיטואציות שבהן התכשיר יכול לסייע: בבליינד דייט ("כמה טיפות לפני הדייט בהחלט יכולות לשחרר מחסומים ולרומם את מצב רוחכם"); לפחד קהל, לחשש מטיסות, ואפילו לפני חתונה ("רסקיו רמדי יכול לעזור לכם בהתמודדות עם מצבים רגשיים לפני החתונה ובמהלך האירוע").
תווית בקבוקון הרסקיו מכריזה כי כל תכשיר כזה מכיל חמש תמציות פרחי באך. באחד מפרסומי החברה מופיעה השאלה: "באילו מצבים רגשיים רסקיו יכול לעזור על פי ד"ר באך?" והתשובה היא: "מועקה, אי־שקט, חוסר מנוחה, פחד, קושי רגשי, התרגשות, חוסר החלטיות". כלומר, תחושות נפוצות מאוד, בייחוד בימים של מגפה עולמית. והנה, יש תכשיר שיכול לעזור, הוא זמין בכל רשת פארמה ללא מרשם, והוא "מתאים לכל המשפחה", וגם "על בסיס תמציות הפרחים המקוריות". מושלם.
אבל הנה שני דברים שאלפי ישראלים שמשתמשים במוצר, במיוחד בימים אלו, אולי פחות יודעים: הראשון הוא שאין מחקר מדעי מקובל וחד־משמעי, שמצביע על כך שלפרחי באך יש יעילות מעבר לאפקט הרגיל של "תרופת דמה" (פלסֶבו) בסיוע למצבי מתח וחרדה. השני הוא שגם אם מאמינים בפרחי באך - בטיפות הרסקיו יש רק 0.001 אחוזים מהחומר הזה. כל השאר? בעיקר מים ואלכוהול, או כוהל ענבים ליתר דיוק. ושיווק. הרבה שיווק.
נאמר מראש: מדובר בתכשיר שנמכר באופן חוקי לחלוטין. בקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה כנגד משווקי רסקיו בשנת 2014, בין השאר בטענה להטעיית הציבור, נדחתה על ידי בית המשפט, שפסק כי פרסומי החברה אינם מטעים. ועדיין, דווקא בימים הללו, כשהלחץ בשיא והישראלים מחפשים כל דרך איך להירגע, חשוב להעלות את השאלה: איך קורה שתכשיר שאין לגביו הוכחה מדעית מוסכמת מעבר לאפקט הרגיל של תרופת דמה ונמכר בסכום גבוה - הפך ל"מרגיע הלאומי"?
התמציות שמשמשות את 'רסקיו' מיוצרות בבריטניה, ומשווקות בארץ החל משנות ה־90 על ידי חברה בשם 'פארמה גורי'. התכשיר נמכר בתצורות שונות - טיפות (102 שקל ל־20 מ"ל), תרסיס (75 שקל ל־20 מ"ל), סוכריות למציצה (40 שקל לאריזה של 50 גרם), ויש אפילו קרם להרגעת העור (70 שקל ל־30 גרם). נציין כי המחירים משתנים ממקום למקום. המחירים המוצגים כאן הם לפי רשת 'סופר־פארם', השבוע.
כדי שכל מוצרי רסקיו יגיעו לתודעת הציבור, 'פארמה גורי' משקיעה כספים רבים במערך השיווק שלה. לפי הערכה של 'יפעת מחקרי תקשורת', החברה השקיעה לדוגמה בקמפיין "רסקיו - כי לכל אחד מגיעה טיפת שלווה" כארבעה מיליון שקל, ובקמפיין "החיים מלחיצים? רסקיו מפרחי באך ליום וללילה", כשלושה וחצי מיליון שקל. סך הכל השקיעה החברה בקמפיינים של רסקיו מיליונים רבים.
"אנחנו מפרסמים בחלונות ראווה של בתי מרקחת וחנויות טבע", מצהיר מנכ"ל החברה, שי ברוש. "יש לנו סטנדים צהובים מאוד בולטים, פעילות בטלוויזיה, בשנה שעברה הקמנו פעילות ברדיו וכו'. אנחנו משקיעים כ־25 אחוז מהמחזור שלנו בשיווק". זה כנראה עובד: סקר של מכון גיאוקרטוגרפיה מ־2015 הראה כי כ־61 אחוז מכירים את רסקיו. מתוכם, כ־90 אחוז מזהים את רסקיו כ"אמצעי הרגעה בנסיבות של מתח או התרגשות". אגב, אף שאין כזה פרסום, חלק קטן מהמשיבים לסקר חשבו שבכלל מדובר בתרופה.
לפי מחקרים, בין רבע ל־30 אחוז מהאוכלוסייה בישראל יסבלו מחרדה באופן שמצריך טיפול מסוג כלשהו. מטבע הדברים, בתקופות של מתח ואי־ודאות כמו התפרצות נגיף, עולה מפלס הלחץ והפחדים, ואכן במרכזי הסיוע הנפשי כמו ער"ן מדווחים על נסיקה תלולה בכמות הפניות. זה ככל הנראה גם מה שעומד מאחורי הקפיצה הגדולה במכירות תכשירי רסקיו בשבועות האחרונים.
כל זה נשען על שתי מילים: "פרחי באך". בסצנת הרפואה האלטרנטיבית, הסיפור של התמציות הללו מוכר: ד"ר אדוארד באך היה רופא והומיאופת בריטי, שטען כי זיהה 38 צמחים שמסייעים למצבים נפשיים שונים. חלק מהצמחים הללו נפוצים מאוד, כמו עלי זית, אורן, ערבה ועוד. באך טען כי השריית העלים הללו בקערות מים בשמש (או חליטה שלהם ברתיחה) ואז מהילתם בתמיסות שונות - באך השתמש בעיקר במים וברנדי - מייצרת תמציות, שהשילוב ביניהן יכול לסייע לשיכוך מצבים של לחץ, מתח, כעס, בדידות ועוד. ד"ר באך פיתח את תורתו בשנות ה־30 של המאה הקודמת, ואף שהיא הפכה בחוגים מסוימים לנפוצה מאוד, לא נמצאה לה תמיכה מדעית של ממש, מלבד כאמור אפקט הפלסבו.
התמציות הללו נחקרו לא מעט. ב־2001, למשל, שלושה חוקרים גרמנים ניסו לבדוק את השפעת פרחי הבאך על חרדת מבחנים של סטודנטים באוניברסיטה. "התוצאות לא יכולות להיות ברורות יותר", פסקו החוקרים, שפירסמו את ממצאיהם בירחון המדעי להפרעות חרדה. "אם לפרחי הבאך יש איזשהו אפקט, הוא לא ספציפי, אלא אפקט פלסבו".
ב־2009 סקרו כמה חוקרים 181 מקורות מידע בנושא פרחי הבאך. מסקנתם הייתה שרק שישה מהם עונים לסטנדרטים המקובלים במדע הרפואה בן זמננו. גם הם הסיקו כי ההשפעה של פרחי הבאך היא של פלסבו, כלומר כמו של נטילת תרופת דמה.
פרופ' גיל זלצמן, פסיכיאטר, מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה מקבוצת 'כללית', איך פלסבו בעצם עובד?
"אם אדם מאמין בטיפול שיש בו כוח ריפוי, אז יכול להיות שחומר, מגע או כישוף עשויים לשפר את תחושתו. יש לזה אפילו השפעה על מערכת החיסון".
מגיע אליך מטופל, ומדווח על תופעות חרדה קלות. האם אי פעם אמרת לו, "עזוב תרופה, לך על רסקיו, זה יעזור לך"?
"אני אישית עובד בשקיפות מלאה עם המטופלים, ומסיבה אתית לא אתן פלסבו, בלי שהמטופל יידע שהוא מקבל פלסבו. רסקיו זה פלסבו. אני לא אתן לך משהו שאין לו הוכחות. מכיוון שאין הוכחות שרסקיו עוזר, אני אעדיף לתת לך תרופה, או לשלוח אותך לטיפול פסיכולוגי שהוכח שעוזר. אם תבחר לקחת רסקיו, אני לא אגיד לך 'אל תיקח', אבל אני לא אגיד לך שזה עוזר, כי אין שם מנגנון פעולה. יש פה יותר שאלה אתית ופחות שאלה של משהו קליני".
"היום המדע לא יודע להסביר את האפקטיביות של המוצרים האלה", מסביר הרוקח אלכס קורז, מנהל סחר בית מרקחת של רשת סופר־פארם. "אבל גם בכל המחקרים הקליניים של התרופות, 40 אחוז מהמשתתפים שלוקחים פלסבו מעידים שזה השפיע עליהם".
מה זה אומר?
"זה אומר שאנחנו יצורים פסיכוסומטיים ושהפסיכולוגיה משפיעה על ההרגשה שלנו. תקרא לזה תרופות סבתא או איך שאתה רוצה. יש ניסיון מוכח יותר או פחות״.
נשמע שהוא לא מוכח בכלל.
״זאת שאלה של גישה. מי שדוגל בתרופות שהוכחו כפעילות רק במחקרים קליניים, יקנה רק תרופות כאלה".
ומה אתה אומר?
"עמדתי כרוקח היא תמיד לתת עדיפות לרכישת מוצרים המבוססים מחקרית, שיש לי ביטחון מלא איך וכמה הם משפיעים".
כאשר שאלנו את ‘פארמה גורי’ לגבי מחקרים שבדקו את האפקטיביות של המוצר, טענה החברה כי בתחום הרפואה המשלימה הדברים שונים (ראו מטה). למרות זאת, החברה הפנתה אותנו לכמה מחקרים, שלטענתה חלקם מראה על אפקט מעבר לתרופת דמה.
שלחנו את המחקרים הללו למספר מומחים ידועי שם שיודעים דבר או שניים על לחץ, מתח ותרופות, ושאלנו מה דעתם. “אני יכול להשוות את זה לברכה של הרב עובדיה יוסף”, אמר לנו פרופ’ אבי דומב, ראש ביה”ס לרוקחות מהאוניברסיטה העברית בירושלים. “המאמרים האלה הם עדויות. כאשר אני מתייחס לתרופה אני לא יכול להגיד רק ‘תיקח את החומר הזה ותרגיש טוב’. אני צריך לדעת, למשל, מה החומר המולקולרי. כאן יש תערובות לא ברורות. המאמרים האלה לא בכיוון, הם לא פרמקולוגיים, הם לא בז’רגון המדעי הקלאסי. הם אומרים אנקדוטות”.
פרופ’ מרק וייזר, ראש המערך הפסיכיאטרי בבית החולים שיבא תל השומר ופרופ’ בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל־אביב, הצטרף לביקורת: “כל מה שהם שלחו אליך זה חובבני ביותר, לא רציני ולא מבוסס מדעית”.
ככל הידוע לך פרופסור, אפשר לומר שאין שום מאמר מחקרי־קליני שמוכיח את יעילותם של פרחי הבאך במתח וחרדה?
“נכון. אפקט הפלסבו גורם לבלבול. אם אני אתן לאנשים כדור מסוים, פרחי באך לצורך העניין, חלק משמעותי ירגיש יותר טוב. רק שזה לא בגלל פרחי הבאך”.
גם הפסיכיאטר ד”ר רפאל שטרייכר, מנהל מחלקה ממושכת בבית חולים אברבנאל, לא שמע ולא מכיר מחקרים כאלו: “לפרחי הבאך אין מחקרים עם קבוצת ביקורת וזה לא הוכח מדעית. הכיוון הוא שזה לא מראה השפעה. כרגע אין מאמרים שמוכיחים את ההשפעה של פרחי הבאך”.
שי ברוש, מנכ"ל החברה שמשווקת את מוצרי רסקיו, לא ממש מתרגש מהטענות שהתכשיר שלו נשען על אפקט הפלסבו. לטענתו, יש תרופות עם שיעורי הצלחה נמוכים יותר, שנמכרות במחירים גבוהים בהרבה. "יש תרופות לטיפול בסרטן, שההצלחה שלהם במבחנים הקליניים הייתה 11־12 אחוז ואתה משלם עליהן 20־30 אלף דולר. אם זה עוזר לו, אדם היה שמח לקחת ארבע טיפות רסקיו פעמיים־שלוש, גם אם זה רק פלסבו, מאשר לקחת תרופות אחרות שיש להן מיליון תופעות לוואי ואזהרות".
מצד שני, על המוצרים שלכם אתם לא ממש מדגישים שאין התוויה רפואית.
"אנחנו פועלים לפי החוק. אני גם לא מדגיש שזה לא רדיואקטיבי, לא ציאניד וכו'. אני חושב שכולם יודעים כאשר קונים מוצר ממדפי הטבע שהוא אינו תרופה".
כן פלסבו, לא פלסבו, כן הוכח מחקרית, לא הוכח - נניח שיש מי שמאמינים שפרחי באך עוזרים להם. כל אלו צריכים לדעת עוד משהו לגבי טיפות 'רסקיו': תמצית פרחי הבאך מהווה רק 0.001 אחוזים מהנוזל. כן, קראתם נכון: אלפית האחוז. זוהי כמות מזערית, שעל פי גורמים מקצועיים עימם שוחחנו אפילו קשה לאשש את קיומה. אז מה כן יש בבקבוקון? לפי חוות דעת מקצועית שהוגשה לבית המשפט, הבקבוקון מכיל 27 אחוז כוהל ענבים ו־73 אחוז מים. "אין מדובר בתרכובת הכוללת חומר ממשי מהצומח, אלא במים שהיו במגע עם הצומחים וקלטו הפרשות מזעריות מהפרחים", קבע ד"ר סילביו בלן, מומחה לפסיכיאטריה ופסיכולוגיה, בחוות דעת שהגיש מטעם התובעת בבקשה לתביעה ייצוגית, שכאמור נדחתה. לעומת זאת, בחוות דעת נגדית מטעם משווקי רסקיו, כתב ד"ר מוטי לוי, המשמש בין היתר כרופא הראשי של מרפאות כללית רפואה משלימה: "המוצר נמכר במשך 80 השנים האחרונות, וזוכה להדים חיוביים בקרב המטפלים והמטופלים, המעידים על יעילות המוצר".
"כמות החומר הפעיל במוצר הזה היא מזערית״, קובע הרוקח קורז. ״הוא בטל בשישים. כשאתה מסתכל על המוצר, הוא מכיל בעיקר מים ואלכוהול".
למה? כי עולם ההומיאופתיה פיתח חוקים משלו, שחלקם לא תמיד מתיישרים עם היגיון מדעי קונבנציונלי רפואי מקובל. "בעולם הרפואה הקונבנציונלית, ככל שריכוז החומר בתרופה גבוה יותר כך היא חזקה יותר", מסביר דוד פפו, רוקח ויו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל. "בעולם ההומיאופתי זה בדיוק הפוך: ככל שהתרופה מדוללת יותר, כך היא חזקה יותר. למה? ככה קבעו. זה מגיע לרמת דילול שאין אפילו מכשיר דיאגנוסטי שיכול לאתר את זה".
תן דוגמה: עד כמה יכול להיות חומר פעיל בתכשיר הומיאופתי?
"זה יכול להגיע ליחס של כוס אספרסו אחת לכל הכנרת".
בחלק מתכשירי רסקיו שנמכרים בארה"ב נכתב במפורש כי "רכיבי המוצר מיוצרים על פי הפרמקופיאה ההומיאופתית". באתר של רסקיו בארה"ב נרשם כי הטענות לגבי המוצר, "מבוססות על פרקטיקה הומיאופתית מסורתית, לא (על) ראיות רפואיות מקובלות". בארץ, אין ציון כזה. המנכ"ל ברוש טוען כי רסקיו איננו תכשיר הומיאופתי ואינו רשום ככזה.
אבל במוצרים שלכם תמצית צמחי הבאך שקיימת היא מאוד מדוללת אפילו לרמה שאי־אפשר לאתר אותה.
ברוש: "נכון"
אז...
"אף אחד לא הצביע ואמר שזאת תרופה. אף אחד לא אמר שיש פה חומר פעיל, שיש פה ריכוז של חומר פעיל. באו ואמרו שמעבירים רק את האנרגיה של הפרחים בעזרת מיצוי 'שיטת השמש' אל המים. והאנרגיה של הצמחים מרגיעה. אי־אפשר למדוד אנרגיה. זה לא הומיאופתיה".
למה? ראיתי שאתם משתמשים בטכניקה של דילול הומיאופתי.
"אתה יודע שאם יש לזה ארבעה גלגלים זה אוטו. אבל לעגלת ילדים יש ארבעה גלגלים וזה לא אוטו, היא עגלת ילדים".
פרופ' זלצמן, מנהל בית החולים גהה, האם רסקיו מוכר סוג של אשליה?
"השאלה היא לא האם מוצר עובד או לא, אלא האם ראוי למכור מוצר שלא מכיל חומר פעיל? בעבר, לפני הרבה שנים, היינו נותנים פלסבו לחולים, וזה היה אפקטיבי. בן אדם היה מגיע למרפאה עם חרדה או עם לחץ דם גבוה, היו נותנים לו סוכרזית, והוא היה מרגיש יותר טוב. בעידן של היום, של השקיפות ושל זכויות החולה, זה אסור. אסור לתת למטופל תרופה שלא הוכחה שהיא עובדת".
רסקיו לא רשומים כתרופה ולא טוענים שהם תרופה.
"נכון, רסקיו לא עושים את זה, הם נזהרים מאוד, הם לא תרופה. מותר לי למכור משהו שנראה כמו שוקולד ובפועל אין בו כלום. אם אתה קונה - זו בעיה שלך. אני לא אמרתי לך ששוקולד מרפא דיכאון, אבל הוא יכול אולי לסייע. לכן, הצרכן צריך לדעת מה הוא מקבל ולהסכים לזה. אם אתה כותב על האריזה: 'לא נמצאה הוכחה מדעית לאמיתותו של רסקיו בסיוע למתח ולחץ', ובכל זאת אנשים מאמינים שזה עובד - מצוין".
השאלה מה 'רסקיו' מבטיח או לא, עמדה בבסיס הבקשה לאישור התביעה הייצוגית, שהוגשה כנגד 'פארמה גורי'. עורכי הדין יצחק חשן ואריאל מירון, שהגישו את התביעה, טענו כי קיים חוסר מודעות לצרכנים בהבנת הפרסומים לגבי רסקיו, וכי הפרסומים כללו הבטחה ביחס ליעילות מול סימפטומים בריאותיים.
השופטים דחו, כאמור, את הטענות הללו על הסף, וקבעו כי הפרסומים מדברים בשפה יומיומית פשוטה: "קראתי את הפרסומים... הם לא מדברים בשפה רפואית מקצועית, לא מדברים על הפרעה חרדתית, מדברים על חרדה ומתח שאנשים בריאים סובלים מהם ולא אנשים חולים", קבעה השופטת ענת ברון בטיעונים לדחיית התביעה. "קולה מפרסמים שהם טעם החיים", הוסיף השופט עמית בעקיצה.
השופטת דפנה ברק ארז מסבירה כי הרבה חברות מציעות ללקוחות שיפור בהרגשתם: "לצורך העניין, כל מי שילך לחופשה שהובטח לו שהיא מרגיעה מחרדה ולא יחזור רגוע, אולי יוכל לתבוע על זה?" והשופטת ברון סיכמה: "כאשר יש פרסום של מוצר כזה או אחר - 'צאו מהלחץ, קחו את המוצר', אף אחד לא יכול לחשוב שיש כוונה לייחס סגולה רפואית למוצר. הניסיון לייחס לאדם מן היישוב מחשבה שהמוצר הזה מכוון להפרעה חרדתית או בעיה בריאותית, אין קשר לפרסומים שהיו".
אז איך זה שבית המשפט קבע כי סיסמה כמו "טיפת שלווה" איננה הטעיית צרכנים? עו"ד עופר לריש, שייצג את חברת 'פארמה גורי' בתביעה הייצוגית, מסביר: "סגולת ריפוי ניתן לייחס למי שמבטיח טרנספורמציה למצב הקיים. למוצרים שמרפאים אותך מאיזשהו מצב קבוע למצב שבו אתה מאבד את הבעיה שסבלת ממנה. אני לא מדבר על הקלה רגעית אלא ממש על טרנספורמציה של מצב קיים".
זאת אומרת שרסקיו אולי יקל על החרדה שלי באופן רגעי?
"רסקיו אמור לסייע בצורה רגעית ולמצבי מתח יומיומיים. זה לא מרפא אותך אם יש לך הפרעה של חרדה. זה עוזר לך להתמודד עם מצבי מתח שהם יומיומיים, שהם לא במסגרת בעיה רפואית, אלא כשאתה במצב נורמלי של מצבי מתח וחרדה. זה לא מתיימר לרפא שום דבר, אלא להקל כאשר אתה במצבים בגדר הנורמה".
לא כולם מסכימים עם הקביעה הזאת של בית המשפט. "אני חולק על דעתם של השופטים", אומר דוד פפו, שכאמור מכהן כיו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל. "לדעתי הפרסום של רסקיו כסיוע למתח יוצר מצג שהם מסייעים מבחינה רפואית ולא כתוסף תזונה".
"לחץ זה לא מחלה", עונה לביקורת המנכ"ל ברוש. "בן אדם שציפצפו לו ברמזור ומתחיל לדפוק לו הלב הוא לא חולה, אלא סתם סובל מלחץ יומיומי. כל אדם יודע שאנחנו מסייעים למצבים כאלה ואנחנו כמובן מפרסמים, גם קוקה־קולה מפרסמים".
ראיתי בסקר שהזמנתם מאחד המכונים שיש חלק קטן מהציבור שמכיר את המוצר וחשב שמדובר בתרופה.
ברוש: "לא יודע, אני לא זוכר סקר כזה".
יכול להיות שיש אנשים שחושבים שזה כמו תרופה.
"מה המטרה של הכתבה שלך? איזה כתב אתה?"
אני כתב תחקירים.
"התחלת טוב ואתה מסיים לא כל כך טוב".
תגובת ‘פארמה גורי’, משווקת ‘רסקיו’: “רסקיו נמכר ב־50 מדינות בעולם כבר 80 שנה למיליוני אנשים. גם בישראל נמכר רסקיו 25 שנה עם אלפי לקוחות מרוצים. רסקיו ופרחי באך נלמדים בבתי הספר והמכללות לרפואה משלימה בישראל והטיפולים בהם אף מוכרים על ידי המוסד לביטוח לאומי”.
האם בידכם מחקרים מדעיים המוכיחים את יעלותן של טיפות רסקיו מעבר ליעילותה של תרופת דמה (פלסבו)?
“הטיפול בפרחי באך, ממנו מורכבת תרכובת הרסקיו רמדי, משתייך לתחום הרפואה המשלימה. כעולה מחוות דעת המומחה שהוגשה לבית המשפט מטעם ד”ר מוטי לוי, המשמש בין היתר רופא ראשי של רשת מרפאות ‘כללית רפואה משלימה’, אחד ההבדלים הבולטים בין הרפואה הקונבנציונלית למשלימה הוא מידת ההתבססות על מחקר וטכנולוגיה. כך, בעוד שהרפואה הקונבנציונלית משתדלת להתבסס על ראיות שהתקבלו בניסויים מדעיים, הבסיס המחקרי של הרפואה המשלימה דל יחסית, עקב אינטרסים כלכליים גרידא, ומבוסס בעיקר על תצפיות אמפיריות וניסיון ארוך שנים. אין בכך כדי ללמד דבר על היעדר אפקטיביות של הטיפולים בכלל, ובכל הנוגע למוצר הרסקיו רמדי בפרט.
“ישנם מספר לא מבוטל של מחקרים, אשר מעידים על אפקטיביות הטיפול בהשוואה לפלסבו. במאמר שפורסם במאי 2006, צוינו מחקרים רבים שבוצעו ברחבי העולם ובחנו את האפקט של פרחי הבאך אל מול קבוצת הפלסבו. ביניהם, מחקר שגילה כי בהשוואה לקבוצת הפלסבו, הקבוצה שטופלה בפרחי באך הראתה שיפור בבריאות ובהרגשה הטובה, ואף נמצא כי התמציות פעלו ללא תלות באמונות המטופל ובכך ניטרלו את אפקט הפלסבו (הערת המערכת: החברה פירטה בתגובתה עוד שורה של מחקרים. העברנו אותם למומחים בעלי שם, שמצוינים בכתבה. כולם כאחד טענו שאין לייחס חשיבות רבה למחקרים הללו).
“אין להתעלם משימוש חוזר ומצליח ומניסיונם האישי של המטופלים. כמו כן רסקיו רמדי משמש כמוצר המסייע לטיפול בבע”ח החווים טראומה, ומחקרים אף הוכיחו כי השימוש ברסקיו רמדי יעיל גם בטיפול בצמחים פגועים. מובן שאין הלימה בין ממצאים אלה לטענות בדבר אפקט פלסבו גרידא”.
כיצד המוצר מסייע בהתמודדות עם לחץ ומתח כשכמות החומר הפעיל כל כך מזערית?
“כמות החומר הצמחי המצוי בתמצית הרסקיו רמדי אינה רלוונטית ליעילות המוצר, שכן ד”ר באך, מייסד השיטה, הסיק לאחר בדיקות ומחקרים, כי די בריכוז מועט מנוזל הצמח בשביל לחולל שינוי. כידוע, ריכוז נמוך מהתמצית אינו שולל את העובדה שהינה בעלת השפעה ניכרת, שכן, בגוף האדם קיימים הורמונים בריכוזים אף יותר נמוכים מריכוז התמצית הצמחית ברסקיו, שהשפעתם אדירה.
“בדיקה שבוצעה באוניברסיטת טורינו בנוגע לחמש תמציות רסקיו, מעידה על כך שישנה נוכחות של חומרים בתמציות וכי ההבדלים בין מרכיבי הרסקיו לבין המים והברנדי המצויים גם הם בתמציות, ברורים למדי. ניכר כי די בריכוזים אלו כדי לקבל אפקט תרפויטי”.
פורסם לראשונה: 07:58, 10.04.20
