אל תתנו לקורונה להשכיח את הגרעין האיראני

למרות המגפה שהכתה בו, המשטר בטהרן לא הוריד את הרגל מהגז. אפילו להיפך. וכשהמשטר בלחץ, ועוד ברקע שנת בחירות בארה"ב, יש סיבה לדאוג

אודי אבנטלפורסם: 08.04.20 , 06:57

A medical worker in Iran disinfecting a Mosque in Tehran ()

חיטוי רחובות בטהרן

חרף הקטסטרופה שעמה היא מתמודדת על רקע התפשטות מגפת הקורונה, איראן ממשיכה להרחיב את פרויקט הגרעין שלה. המשטר מנצל את התמקדות העולם במאבק בנגיף ואת הקשיים שהמגפה עורמת על יכולתה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) לבצע פעולות פיקוח בשטחו.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

לאחרונה הודיעה איראן על מאמץ "מסביב לשעון" להשלים פיתוח ולהפעיל צנטריפוגות מתקדמות לקראת "יום הגרעין הלאומי" שיחול ב-8 באפריל. במקביל דיווחה סבא"א שטהרן מעמיקה את הפרות הסכם הגרעין: היא הגדילה את מצבור האורניום המועשר לרמה נמוכה (ל-1,020 ק"ג) והפעילה שש קסקדות של צנטריפוגות במתקן הממוגן בפורדו.

פרויקט הגרעין האיראני והתרחבותו הם איום שישראל אינה יכולה להפסיק את הטיפול בו. ממשלה חדשה חייבת להגדיר אותו בעדיפות עליונה, לצד המאבק בקורונה, במיוחד על רקע התחושה שבשנה החולפת ישראל ממוקדת יותר בבלימת התבססות איראן בסוריה בפרט ובאזור בכלל.

מומחים וגורמי ממשל בארה"ב ובישראל מזהים הזדמנות במשבר החמור שאליו נקלעה איראן, הגם שהם חלוקים על אופן ניצולה: יש הקוראים להעצים את הלחץ על המשטר עד לקריסתו, ואחרים גורסים כי באמצעות הקלה בסנקציות או הסכמה אמריקנית לאפשר לקרן המטבע או לבנק העולמי לסייע לאיראן, ניתן לסלול את הדרך חזרה להידברות עמה.

ישראל לא יכולה לבנות אסטרטגיה על יעד של שינוי המשטר בטהרן. זאת בשל עוצמותיו הפנימיות, שהוכחו שוב ושוב מאז המהפכה, ובצל חולשתה של תנועת המחאה באיראן, הסובלת מפיצול עמוק. וממילא גם בתרחיש של קריסה עלול לעלות משטר קיצוני, למשל בהובלת משמרות המהפכה, שיהיה לא פחות מחויב לפרויקט הגרעין.

יתרה מכך, חתירה להפלת המשטר האיראני רק מחזקת את נחישותו להצטייד בגרעין כערובה לשרידותו, ואת התבצרותו בסירוב לחזור לשולחן המו"מ. התמקדות בכיוון פעולה זה צפויה להוביל למבוי סתום ולהחזיר את ישראל בהדרגה למצב שבו הופכת האופציה הצבאית, שסיכוניה ומחיריה רבים, לחלופה יחידה לעצירת התקדמות איראן בגרעין.

ישראל צריכה להתפכח מהאשליה שארה"ב תעשה בשבילה את העבודה ותמנע בכוח מאיראן נשק גרעיני. בתרחיש של חילופי ממשל, ארה"ב עלולה לשוב להסכם הגרעין על ליקוייו המסוכנים, כפי שהתחייבו המועמדים הדמוקרטיים לנשיאות.

וגם אם דונלד טראמפ ייבחר לקדנציה שנייה, אין ערובה שהוא יהיה מוכן להפעיל כוח נגד איראן. חרף הצהרותיו, מומלץ לזכור את סלידתו מהמלחמות במזרח התיכון, שהיא בבחינת קונצנזוס, אולי יחידי, במערכת האמריקנית המפולגת. יתרה מכך, בעוד ישראל לא יכולה לסבול איראן גרעינית, ארה"ב מסוגלת לחיות עם מציאות כזו, כפי שהיא השלימה עם איום גרעיני, ישיר אף יותר מבחינתה - זה של צפון קוריאה.

בשורה התחתונה, ישראל צריכה לדחוף את ארה"ב לנצל את משבר הקורונה כדי לנסות להחזיר את איראן להידברות. בתרחיש של חזרה למו"מ, אפילו עקיף, נכון למקד את מנוף הסנקציות לתחום הגרעין בלבד ולהימנע מהגדרת יעדים טוטאליים, שייתפסו בטהרן כ"נון-סטארטר" וככסות ליעד של שינוי משטר.

כך, במקום לשלול את זכותה של איראן להעשיר אוראניום לכל רמה שהיא (אחת מ-12 הנקודות של מזכיר המדינה פומפאו), מומלץ לדרוש מארה"ב להפעיל דיפלומטיה יצירתית במטרה לתקן את הפגמים המהותיים בהסכם הגרעין, ובראשם סעיפי ה"שקיעה" וזכויות פיקוח ואימות לסבא"א בתחום הנשק.