40 יום בלי בית: כשהקורונה הגיעה לאוגדת עזה
12 מוצבים חדשים שהוקמו בין לילה, עוצר יציאות סלקטיבי, שטיפת ידיים במקום כפפות, אימונים ללא משקולות ואיסור על קרב מגע. כך נמשכת השגרה בגבול אחרי ש-3 לוחמים באוגדת עזה נדבקו בקורונה. "עדיף שנישאר בטבע, עם החברים והשש בש, ולא נשתגע בבית". תיעוד ynet
אחרי ששלושה לוחמים נדבקו בקורונה, באוגדת עזה נערכו לפסח יוצא דופן מול הגבול עם הרצועה: בצל חששות של לוחמי גדוד 890 מהתקהלויות חריגות בימים האחרונים במוצב כיסופים, לאחר ששלושה חיילים שעברו בבסיס נדבקו בקורונה, באוגדת עזה נוקטים בסדרת פעולות יוצאות דופן, במתח שבין הפעילות המבצעית ושמירת הגבול – לבין שמירה על בריאות החיילים.
לפחות 12 מוצבים חדשים הוקמו בין לילה או הוגדלו כדי לפזר כמה שיותר את הכוחות, מוצבים גדולים כנחל עוז וכיסופים התכווצו ב-50% לאחר שמאות חיילים מהם פוזרו בשטח, ועמדות בידוק קפדניות הוקמו בפתחם של הבסיסים, בהם החיילים מקשיחים את הביקורת גם כלפי קצינים בכירים שמגיעים לביקור. חלקם, כמו הלוחמים, כבר חצו את רף 40 הימים מבלי לבקר בבית.
נאבקים בקורונה - עדכונים אחרונים
- מניין המתים עלה ל-74, מניין הנדבקים עומד על 9,404
- חומרים כימיים לעשרות אלפי בדיקות קורונה הגיעו מדרום קוריאה
- משרד הבריאות האמריקני: מאגר הציוד הרפואי אזל כמעט לחלוטין
- עלייה של מאות אחוזים
בפניות לארגוני הסיוע לקראת פסח
לפני כשבועיים התברר ששלושה לוחמים, ביניהם איש סגל מינהלתי מיחידת המזל"טים רוכב שמיים ומפקד צוות מגדס"ר צנחנים, נדבקו בקורונה. החיילים הועברו למתקן החלמה אך השהות שקדמה לכך במוצב כיסופים עוררה חששות בקרב הלוחמים. אלה טענו בפני הוריהם שבמוצב לא מקפידים על הפרדות נאותות. החשש התגבר כיוון שהוחלט באוגדה שעוצר הציאות יהיה חלקי: כך למשל, הגששים (רובם אנשי קבע) והתצפיתניות (חיילות בשירות חובה) כן יוצאים הביתה, למרות שהותם המשותפת באותו המוצב עם הלוחמים. תמונות שהגיעו לידי ynet מעלות שהערבוב בין הלוחמים לחיילות שיוצאות הביתה נמשך גם בימים האחרונים, ומבחינה מבצעית, חרף הנסיונות לכך, בלתי נמנע לייצר חוצץ בטוח בין הגששים שמוקפצים או יוצאים לפעילות עם הלוחמים, ללוחמים עצמם.
קצין בכיר באוגדה הסביר ל-ynet: "התצפיתניות והגששים מתודרכים היטב לשהות בבידוד במהלך שהותם בבית. החיילות נמצאות תחת מעקב וביקורת של המפקדות שלהן, והגששים זו אוכלוסייה שנזהרת יותר מאוכלוסיות אחרות. לך לרהט למשל (מרבית הגששים הם מהעדה הבדואית, י"ז) ותראה איזה הקפדה יש שם על מילוי ההנחיות, פי 7 מבישובים אחרים. בנוסף, אנו מוציאים את מי שיוצא הביתה בסוואנות והסעות מהמוצב עד לעיר שלהם, והם כמובן נשארים בבידוד בביתם. אי אפשר לחנוק אנשי קבע עם ילדים בבית, בעוצר יציאות של 30 40 ימים בסיטואציה שאינה מבצעית".
פלסטינים שאינם מחבלים לא נעצרים
מסיור שקיים ynet בחטיבה הדרומית של האוגדה ובמוצב כיסופים בפרט נראה שאכן הגזרה עברה מתיחת פנים שלא זכורה מהעבר. לוחמים וקצינים, שרגילים להתחבק או לפחות ללחוץ ידיים בכל מפגש, נרתעים, בקושי משהו, מלעשות זאת. רובם אמנם לא חובשים כפפות ומסכות בגלל המגע המרובה עם משטחים במשימות השונות. אך כחלופה המפקדים הורו על מסדרים תכופים של שטיפת ידיים, חיטוי השירותים באקונומיקה אחת למספר שעות ובדיקות חום לכל חייל שנכנס למוצב.
מכולת בידוד ממוזגת ממתינה במוצב הגדול לחיילים שיידרשו לבידוד במידת הצורך לאחר שבתחילה 60 חיילים בודדו. לא כך הדבר בשטח ליד הגבול, במוצבים הקטנים שהוקמו או הורחבו לצורך פיזור הכוחות וניתוקם זה מזה. שם הכוונה היא להמשיך בפעילות המבצעית הרגילה גם אם הלוחמים יגלו תסמינים או יתברר כי נחשפו לחולה קורונה מאומת. הרציונל: במוצבים הקטנים יש קבוצות קטנות ומנותקות של לוחמים, לרוב מספר בודד של צוותים.
אם במוצבים אלה יתגלו חולי קורונה הם כמובן יוצאו למתקני אשפוז או החלמה. לכל מסגרת ברמה של פלוגה ואף מחלקה סומנה עתודה שתחליף אותה מיידית במידה של תחלואה נרחבת.
בחודש האחרון לא נעצרו, לרוב באופן מכוון, פלסטינים שאינם מחבלים וניסו לחצות את הגדר (אירועי "פרש טורקי"). הסיבה: בצבא לא רוצים להכניס למעצר בישראל פלסטינים מחשש שאלה נגועים בקורונה, ולאחר בידוק מרחוק ונוהל זיכוי הם מוחזרים מיד לשטח הרצועה. יחד עם זאת, במידה וכן יהיה צורך ממשי לעצור פלסטינים שחצו את הגדר הוכשרו רכבים יעודיים לכך, עם מחיצה בין קבינת הנהג למושב האחורי, כולל רכב צבאי עם מחיצה זו ואמצעי קירור, למקרה של תקרית שתסתיים באיסוף של גופת מחבל.
"במארבים אנחנו גם כך שומרים על מרווחים מבצעיים"
"עדיף להישאר פה, באוויר הפתוח, עם החברים מהצוות, ולא בבידוד בבית עם ההורים. כך ההורים שלנו רגועים. בבית לבד אפשר להשתגע", סיפר ל-ynet לוחם מגדוד 890, תוך שהוא משחק שש בש עם חברו, תחת סככה שמחברת בין מכולות המגורים הממוזגות, בין עצים ושלווה פסטורלית של הנגב המערבי, פחות מ-100 מטרים מגדר המערכת עם עזה. הלוחמים אלתרו כאן חוטי מתכת לתליית מדיהם שכיבסו בעצמם, תזכורת לימים רחוקים מהשהיות הארוכות ברצועת הביטחון.
"במארבים ובפטרולים אנחנו גם כך שומרים על מרווחים מבצעיים", העיד מפקדו. את אימוני הכושר הם עושים לבד בפק"לי עצמאיים, בלי משקולות וגם על קרב מגע ויתרו. יחד עם זאת, בנסיעות מבצעיות (בניגוד לנסיעות מנהלתיות), אין מיעוט נוסעים - בסוואנות ובזאבים הממוגנים ממשיכים לנסוע יחד קבוצות של 6-8 לוחמים.
"נתנו לכל לוחם בווסט שלו כפפות ומסכות להקפצה מבצעית, בתאג"ד יש ארגז פק"ל מיוחד עם מסכות מתקדמות, חלוקי בידוד, משקפי הגנה ונוזלי חיטוי", אומרים בחטיבה. רופא הגדוד, סגן ד"ר וויסאם, נותק לגמרי מסגניתו הפרמדיקית, כחלק מתפיסת הפיקוד המגובה למקרה של הדבקות. מדי בוקר, בדיון הערכת המצב, ד"ר וויסאם מקבל ראשון את זכות הדיבור, בסקירה עדכנית על המגיפה. "אנחנו לא רק בראש נעול, אלא מגיבים לכל מצב, עם גישה מאוד דינמית, מריצים ובוחנים סיטואציות מבצעיות", הסבירו בגדוד.
"אנחנו מחליפות מע"ד ומנקות את המקלדת בכל תחילת משמרת", סיפרה קצינת התצפיות במוצב כיסופים, שפקודותיה יוצאות כאמור הביתה, אבל בקפסולות נפרדות, ובהיקף חדש: 14 ימים בבסיס ו-14 ימים בבית, "תדריכים אנחנו עושים בחוץ ופעם ביומיים. כל תצפיתנית גם חותמת עם שובה מהבית על טופס בו התחייבה כי שמרה על כללי הבידוד".
לפנייה לכתב/ת 
