הגבולות סגורים, והאוהבים נפגשים על הגדר
אירופה סגרה את הגבולות כדי לעצור את הקורונה, והאזרחים שהתרגלו לעבור בין מדינות בחופשיות מסתגלים למציאות שונה. בגבול שווייץ-גרמניה שוב יש גדר שחוצה בין השתיים, כמו בימי מלחמת העולם השנייה. אוהבים, חברים ובני משפחה נפגשים לאורך הגדר ואומרים "אני אוהב אותך" למי שבצד השני
הערים קונסטנץ (בגרמניה) וקרויצלינגן (בשווייץ) מופרדות בימים אלה. שתי גדרות חוצצות בין הערים, אחרי ששתי המדינות סגרו את גבולותיהן כדי לבלום את התפשטות הקורונה.
בימים כתיקונם תושבי שתי הערים מטיילים ללא הפרעה בפארק על גדות אגם קונסטנץ. הגבול בין המדינות לא מורגש, והתושבים לא שמים לב מתי הם עוברים למדינה אחרת. אך בימים האלה המציאות שונה: רוב הגרמנים לא יכולים להגיע לשווייץ, ורוב השוויצרים לא רשאים להיכנס לגרמניה.
ביום ראשון האוהבים, האחים והאחיות, ההורים והילדים והחברים הוותיקים נפגשו משני צדי הגדרות, רק כדי לומר "אני אוהב אותך" למי שנמצא בצד השני. "זאת ההזדמנות היחידה שלנו לעמוד אחד מול השני, פנים מול פנים", אומר ז'אן פייר וולטר, שוויצרי שנסע שעה מציריך כדי לראות את חברתו מאיה בוליץ'. "אנחנו לפחות יכולים לדבר אחד עם השנייה. גם זה משהו".
במשך שבועות ז'אן פייר ומאיה שוחחו בטלפון או דיברו בשיחת וידאו. המפגש לאורך הגדרות הוא ההזדמנות להיפגש. "בשלב מסוים חייבים לראות משהו פנים מול פנים", אומרת בוליץ', שהגיעה מביתה סמוך להיידלברג, מרחק שעתיים וחצי נסיעה. "זה קשה, אבל אני יודעת שיום אחד זה ישתנה".
זהו שטח ההפקר של הקורונה. הנגיף החזיר את הגדר שחצצה בין גרמניה לשווייץ במלחמת העולם השנייה, והוסרה לפני שנים. הגדרות הפכו לנקודת מפגש לאנשים שהמגפה הפרידה ביניהם - ומסמלות את השיבושים שנגרמו לאירופאים שרגילים לנוע בחופשיות בין מדינות האיחוד. שווייץ אמנם לא חברה באיחוד, אבל ההסכמים מאפשרים לשווייצרים ולאזרחי האיחוד האירופי לנוע בין המדינות כמעט ללא הגבלה - כאמור, בימים רגילים.
נגיף הקורונה גבה את חייהם של 559 איש בשווייץ, ו-21,100 נדבקו. בגרמניה מתו מהנגיף 1,861 בני אדם, 103,228 נדבקו. בעקבות סגירת הגבולות, רק השווייצרים והגרמנים שעובדים בצד השני של הגבול יכולים לחצות אותו. עבור כל השאר המעבר אסור.
הגדר הראשונה בגבול שווייץ-גרמניה הוקמה באמצע מרץ. השבוע הוסיפו גדר שנייה, אחרי שתושבי שתי המדינות העבירו לחברים בצד השני בירות וקלפים - ואפילו התנשקו - ולא שמרו על מרחק של שני מטר. גורמים בקרויצלינגן אמרו שההחלטה נבעה מכך שיותר מדי אנשים לא צייתו לכללים. משמר הגבול השווייצרי, בתגבור של הצבא, עוקב אחר המתרחש בצד השוויצרי של הגבול. ניידת של המשטרה הפדרלית הגרמנית מסיירת בצד השני.
חלק מהאנשים שמתקבצים לאורך הגדרות אומרים שהם מכבדים את הרעיון להקים גדר כדי לעצור את המגפה. מנגד יש כאלה שאומרים שהכוח של המדינות להשבית פעילויות יומיומיות מרתיע אותם. הגרמנים, שזוכרים היטב את החומה שחצצה בין מזרח גרמניה למערב, אמרו שמעולם הם לא דמיינו שעוד גדר תוקם באירופה. "זה כמו להיות בכלא", אומרת ורוניקה קמפנילה, תושבת קונסטנץ שפוגשת את החברים בצד השוויצרי.
דומיניק לורוף נסע שלוש שעות ממינכן כדי לפגוש את מישל גרף-לודין שגרה בווינטרטור, 50 דקות נסיעה מהגבול בשוויץ. הם קראו על הגדר, ושמעו שהיא הפכה ל"מגנט" למי שמרגישים לכודים בשני עברי הגבול. הם קיוו לגעת זה בזו אבל הסתפקו בלזרוק מעבר לגדרות חפיסות שוקולד - מהר, לפני שמשמר הגבול מסתכל.
"זה עצוב כשחושבים על גורלם של האנשים", אומר לורוף. "אם הייתה רק גדר אחת, זה היה בסדר. עוד גדר זה כבר דבר קשוח".
לפנייה לכתב/ת 
