בסדר, יש הסגר. אבל למה לא לתת לנו לרוץ?
משרד בריאות אינטליגנטי היה נלחם למען הספורט האישי בפארקים ובים, ונתוני ההדבקה מוכיחים זאת. המרדפים בת"א הם מגוחכים ומזעזעים
לפני שבועיים ויום בדיוק היה למשרד הבריאות הישג אדיר במאבקו במגפת הקורונה. הלחץ שהפעילו המנכ"ל משה בר סימן טוב וחבורתו צלח, ובתקנות שהתקבלו חוסלה אחת התופעות המסוכנות ביותר: יציאה של אנשים, יחידים או זוגות, לפעילות ספורטיבית כמו ריצה, הליכה או רכיבת אופניים בשטחים הפתוחים. בעיקר יצא הקצף על התל אביבים שעסקו בפעילות נוראית זו על חוף הים או בפארק הירקון, והם הושוו תדירות באותם ימים לאלה המתעקשים על אירועים המוניים ותפילות בבתי כנסת.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
והנה עברו שבועיים מאז דיכאו בנימין נתניהו ובר סימן טוב את הזוועה הזו, ומה אנחנו רואים? ובכן, מספר החולים בתל אביב, שהייתה מוקד הסכנה הספורטיבית, גדל בעשרת הימים מ-27 במרץ מ-211 ל-359. כלומר, הוא אפילו לא הוכפל. וזאת בשעה שבבני ברק צמח המספר באותה תקופה פי 4.5 ובירושלים פי 3.7.
לאור זאת, ניתן לפסוק בוודאות שהגידול המצומצם במספר החולים, הנמוך מהממוצע הארצי, מעיד על חוסר התוחלת באיסור האווילי הזה. כמובן שגם לא שמענו על אף אחד שמת, מונשם או אפילו נדבק בנגיף כתוצאה מכך שעשה פעילות ספורטיבית בחיק הטבע. לא מדובר כאן במקור הדבקה מסוכן כמו שהתבררו בתי הכנסת.
מבלי לזלזל במשבר, נתניהו ומשרד הבריאות מצטיינים ביצירת היסטריה מוגזמת ובביצוע פעולות בלתי סבירות. ניתן להתווכח על יעילותן הבריאותית, אבל אין ספק שהן הביאו כיליון כלכלי לאלפי עסקים ויותר ממיליון מובטלים. כמו במלחמת יום כיפור, גם כאן ההנהגה דבקה בקונספציות ומתעלמת מהמציאות. בהתחלה סגרו את השמיים אבל לא הכינו מלאים של ערכות בדיקה, מיטות ומכונות הנשמה. כשהנגיף כבר השתולל כאן, הם עדיין מנעו בדיקה ממי שהיו לו תסמינים אבל לא חזר מחו"ל.
תמיד נבחרו פתרונות כלליים במקום לטפל במוקדי הבעיה. כל מי שחזר מכל מקום בעולם נדרש לבידוד ולא רק אלה שחזרו מהמדינות המסוכנות, שאותם לא בדקו בשדה התעופה עד לאחרונה, ועד היום לא ארגנו להם מלוניות. במקביל הטילו סגר כללי תוך הזנחה מתמשכת של בתי האבות ופספוס הצורך בטיפול ייחודי בחברה החרדית. כלומר, פעלו עם גרזן גס במקום אזמלים מדויקים.
לואי דה פינס סטייל: המרדף בפארק הירקון
מזל שהרפואה שלנו התקדמה למאה ה-21, כי נתניהו, יעקב ליצמן, בר סימן טוב וחבורתם עדיין תקועים עמוק בימי הביניים במקום להשתמש במדע כדי לפתח פתרונות סלקטיביים חכמים.
אכן, יש דברים חמורים יותר שהחבורה הזאת עשתה, וראוי שהם יתנו על כך את הדין בהמשך, אבל עצירת הפעילות הספורטיבית היא אולי האיוולת הכי קיצונית. הרי ברור שדווקא במצב של סגר, בידוד ואובדן פרנסה, אין כמו פעילות ספורטיבית באוויר הצח של הפארקים והחופים כדי להבריא את הגוף ואת הנפש, ועל ידי כך לאפשר לנו להילחם טוב יותר בנגיפים שבתוכנו.
משרד בריאות אינטליגנטי היה אמור להיות מי שיילחם למען הספורט האישי ולא למיגורו. כנראה שכדורגל וכדורסל אי אפשר לשחק בלי סכנת הדבקה, אבל פעילות אישית כמו ריצה, הליכה או רכיבה היא בריאות נטו.
נתוני ההדבקה שהצטברו בשבועיים האחרונים מוכיחים באופן חד-משמעי שאין שום נזק בפעילות הזו, ושעצירתה הייתה מפגן של טמטום. הסרטונים שהראו כוחות משטרה רודפים אחרי רוכב אופניים היו מגוחכים לא פחות משהם מזעזעים.
הייתי בפארק ובים פעמים רבות בימים ההם ואני יכול להעיד שהרוב המכריע הקפיד על כללי המרחק בין האנשים. אין סיבה שלא לחזור לזה. על צמרת הממשלה ומערכת הבריאות להחזיר את ההיתר לפעילות ספורטיבית אישית בפארקים ובחופים, ויפה שעה אחת קודם.
- ד"ר רם פרומן הוא יו"ר הפורום החילוני ומחבר הספר "הדרך החילונית"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
רם פרומן
צילום: יונתן בלום
מומלצים