אפקט הקורונה: 7 דברים שעומדים להשתנות בחייכם מהשבוע הבא
משבר הקורונה עוד רחוק מלהסתיים, מדינות העולם מתמודדות עם אלפי מקרי תמותה, אבל חלקן כבר מתחילות לחשוב על אסטרטגיות יציאה אל תוך חיים בשגרת קורונה. אז מה ישתנה בחיינו לאחר היציאה מהסגר וחזרה לשגרה החדשה?
בווהאן שוחררו התושבים השבוע מסגר של 80 יום, והממשלה הסינית הכריזה על שורת הצעדים לחזרה הדרגתית וזהירה לשגרה. אבל השגרה הזו לא דומה כלל לחיים שהיו לסינים קודם. גם בישראל, חודש וקצת אחרי שמשבר הקורונה הגיע לפתחנו, מתחילים לראות את האור בקצה הרחוק מאוד של המנהרה וניסיון לדמיין איך תיראה השגרה ביום שנצא מהסגר.
ללא ספק, חלק מהשינויים שהביא אפקט הקורונה, הם חיוביים ויחוללו מהפכה בעולם הרפואה. עם האחרים תצטרך הממשלה ומשרדי הבריאות האוצר והרווחה להתמודד, כדי למנוע קטסטרופה קשה שתוביל לצונאמי בריאותי, רפואי וכלכלי בחיי הישראלים. הנה כמה מהשינויים שצפויים להיות איתנו עוד זמן רב.
התפרצות הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet
1. נמשיך להסתובב עם מסכות פנים
במשך זמן רב, ויש האומרים זמן רב מדי, משרד הבריאות נמנע מלהורות על אחד מאמצעי ההגנה החשובים ביותר במגפת הקורונה - מסכות הפנים. במזרח הרחוק, לעומת זאת מתחילת פריצת משבר הקורונה, הורה הממשל הסיני לכלל האזרחים, כי אין להסתובב במרחב הציבורי ללא מסכות. אלה שעשו כן – נקנסו או נעצרו. חובת עטיית המסכה הוטלה גם ביפן, סינגפור, דרום קוריאה ובמדינות נוספות. גם עתה, לאחר שהסגר משתחרר בהדרגה בסין, מצווים התושבים לעטות מסכות פנים במרחבים הציבוריים.
בעולם הרפואה יודעים כבר שנים ארוכות שאותן מסכות אכן מפחיתות משמעותית את סכנת ההדבקה. אנשי רפואה בכירים בארץ התריעו על כך למשרד הבריאות, אולם שר הבריאות יעקב ליצמן, המנכ"ל משה בר סימן טוב, הפרופ' סיגל סדצקי והפרופ' איתמר גרוטו, שבו שוב ושוב ואמרו כי אין המלצה לשימוש במסכות, וכי אין הוכחה שהן צפויות לעצור את ההדבקה. כעת כאמור ההמלצה השתנתה והפכה להנחיה מחייבת.
על פי כל ההערכות של בכירי רפואה בעולם, המסכות אכן מפחיתות משמעותית את סכנת ההדבקה, ואנו צפויים להמשיך להשתמש בהן גם בחודשים הקרובים.
2. נקפיד על היגיינת ידיים ושיעול אל המרפק
זה אולי אחד הדברים ה"טובים" שיישארו לנו ממשבר הקורונה: כולם כבר הפנימו את החשיבות שבשמירה על כללי היגיינה. אנשים נמנעים מלגעת בפניהם או אפילו לכסוס ציפורניים. העיטוש והשיעול, שידועים כמדבקים ביותר לא רק מווירוס הקורונה אלא משלל נגיפים וחיידקים אחרים, מתבצעים אל ממחטת טישיו או אל המרפק. גם מלחיצות ידיים נפרדנו לשלום, ובמקומן התרגלנו לברך בשלום מרחוק, או בנקישת מרפקים.
ההקפדה הזו על היגיינה, תמשיך ללוות אותנו באופן קבוע לשנים הבאות. השמירה הזו עשויה להוביל להפחתה משמעותית בהדבקות, במיוחד בעונת החורף, המתאפיינות בפיזור אדיר של מאות מיליוני רסיסי רוק בעת שיעול או עיטוש, הגורמים להדבקות המוניות, במיוחד באוכלוסיית הילדים.
3. פריחת רפואת הטלמדיסין
הסגר הממושך והבידוד בבית, אילץ את נותני השירותיים הרפואיים בארץ ובעולם, למצוא פתרונות שיקלו על החולים וימשיכו ככל הניתן להנגיש את שירותי הרפואה עבורם. קופות החולים הרחיבו משמעותית בשבועות האחרונים את שירותי האונליין, וכיום כל ארבע הקופות מאפשרות להתייעץ לא רק עם רופא המשפחה והילדים, אלא גם עם המומחים ברפואה מקצועית, בשיחת טלפון או בווידאו צ'אט.
גם בתי החולים נכנסו לתחום האונליין וחלקם כבר העבירו את קבלת החולים לווידאו צ'ט, במטרה למנוע מהם הגעה מיותרת לבית החולים, בפרט בתחומים שבהם אין צורך לבדוק את גופו של החולה מקרוב, ודי בעיון תוצאות בדיקות רפואיות ושיחה עם המטופל.
הקופות הכניסו לראשונה גם את תחום הפסיכיאטריה לשרותי האונליין, תחום שלוקה בחסר כבר שנים ארוכות, עם זמני המתנה עצומים. האונליין חוסך לא רק טרטור של המטופל עד למרכז הרפואי, הפסד ימי עבודה, ובזבוז משאבים על תחבורה מזהמת אוויר. הוא גם מאפשר קבלת תור מהיר הרבה יותר, לעיתים רק לצורך שינוי תרופתי קל או התחלת טיפול שנדחה זמן רב.
תחום הטלמדיסין ימשך להשתכלל: כבר עתה נמצאים בפיתוח עזרים שונים שיאפשרו להרחיב עוד יותר את השירות שתוכלו לקבל מהבית: מספר חברות כבר מציעות מכשירי אולטרסאונד ניידים, שמאפשרים לבצע שלל בדיקות רפואיות בבית, כשהרופא מעניין בשידור ישיר בממצאים.
אולטרסאונד כזה יכול להתבצע לנשים בהריון, לבירור של כאבי בטן, בלוטות לימפה נפוחות, חשש לאפנדיציטיס ואפילו לאיתור חשד לדלקת ריאות – במקום צילום הרנטגן הוותיק. מידת הדיוק של מכשיר האולטרסאונד אינה 100%, אולם ההדמיות יחד עם השיקול הקליני של הרופא וממצאים נוספים, מאפשרים לפעמים לחסוך הגעה לחדר מיון שעלול להיות מזוהם, לחסוך שעות המתנה רבות ובמקרים מסויימים אפילו להגיע לאבחנה – מבלי שיצאתם מהבית.
4. הזרמת תקציבי בריאות למערכת
משבר הקורונה הוכיח את תוצאות ההזנחה הקשה של תחום הבריאות בישראל משך שנים רבות. למעשה, מאז שנות השבעים לא השתנו מהותית תקני בתי החולים. אזורי הפריפריה הם הנפגעים העקריים, וחדרי המיון ומחלקות האשפוז שם עוברים לרוב את מאה אחוזי התפוסה במשך חודשים ארוכים כל שנה.
תמונת "הזקנה במסדרון" והמחסור בתקצוב סל הבריאות הפכו לנורמה עצובה. אבל המשבר עמוק הרבה יותר, ורק חלקיו נחשפו גם בשל מגפת הקורונה: מחסורים חמורים בציוד רפואי, בתקנים, בציוד מעבדתי, בתקני רופאים, אחיות ואנשי מעבדות הם רק קצה הקרחון של מערכת הבריאות המקרטעת.
משרד הבריאות ממשיך לבחור את המספרים "הטובים" אותם הוא מציג לציבור, לפיהם תוחלת החיים פה ארוכה יחסית לרוב מדינות העולם, שיעור תמותת הנשים והיילודים מינימלית, ותרופות מתקדמות שכן נכנסו לסל התרופות. אבל את תוצאות חלק מהמחדלים הרבים של מערכת הבריאות, כולנו חווינו כעת: מחסור חמור בתשתית מעבדתית, במכונות הנשמה ובצוותי בריאות שלא יעמדו בגל של מאות חולים קשים.
כבר עכשיו, המחדלים נותנים את אותותיהם, כאשר צוותי הרופאים והאחיות קורסים תחת העומס הקשה במחלקות הקורונה, אלפי רופאים ואחיות נכנסו לבידוד רק כי עדיין חסר ציוד מיגון אלמנטרי, חלקם נאלץ אף לרכוש מכספו חומרי חיטוי.
אבל יש אור בקצה המנהרה החשוכה של מערכת הבריאות בישראל: מתגברת ההבנה שמערכת בריאות איתנה היא הבסיס לקיומה של מדינה חזקה ושמירה על תושביה. נותר לקוות שההבטחות שפוזרו על ידי ראש הממשלה ושר הבריאות להזרמת מיליארדי שקלים למערכת הבריאות, לא יתמסמסו. משבר הקורונה התרחש אמנם עכשיו, אבל הוא צפוי לקרות שוב, בתרחישי אימה אחרים וקשים אולי הרבה יותר.
5. גל של הפרעות חרדה ודיכאון
הבידוד הממושך, כך צופים פסיכיאטרים שהתראיינו ל-ynet, צפוי לתת את אותותיו גם בתחום רפואת הנפש. המומחים חוזים שבשבועות הקרובים, צפוי "צונאמי" של הפרעות דיכאון וחרדה כפי שלא חווינו מעולם, הן בעטייה של הבדידות, ואולי בעיקר – בשל החשש מקריסת הכלכלה.
כבר לאחר הפסח, כך משערים המומחים, צפויה עלייה משמעותית בפנייה לטיפול בהפרעות דיכאון וחרדה, בעקבותיהן עלולה להתרחש עלייה גם בצריכת תרופות להפרעות חרדה ודיכאון, בקרב ילדים, מבוגרים וקשישים.
6. השמנה של האוכלוסייה
מכוני הכושר סגורים, הרחובות ריקים, ואנחנו ספונים בבתים שלנו, עם יכולת מאוד מוגבלת להמשיך ולתחזק פעילות ספורטיבית. לא ברור מתי ייפתחו מחדש מכוני הכושר, וגם כאשר זה יקרה, לא נוכל להגיע מתי שנרצה, אלא בכפוף לעומסי הצפויים של המתאמנים ובתיאום קפדני מראש.
כבר כעת, מסבירות דיאטניות, ישנה על עלייה בפניות ישראלים לטיפול וסיוע בירידה במשקל. תופעה נלווית לכך עשויה להיות ה"סרקופניה", דלדול רקמת שריר בשל היעדר הפעילות הגופנית, כאבי שרירים ומפרקים ופגיעות נוספות בגוף בשל העלייה במשקל, זלילה הנבעת משעמום וחוסר הפעילות הגופנית.
7. בדיקת הדם שתשחרר אותנו
בסין, דרום קוריאה, טאיוון ויפן זה כבר עניין שבשגרה: בדיקות הדם המכונות "סרולוגיות", מאפשרות למדוד את רמת הנוגדנים שנוצרה בגוף בתגובה לנגיף הקורונה. הבדיקה הזו, שרמת הדיוק שלה עשויה להגיע גם ליותר מ-95%, מאפשרת לדעת מי פיתח נוגדנים מסוג IgG, כלומר – מחוסן בפני הקורונה, ויכול לצאת מהבידוד אל המרחבים הפתוחים.
משרד הבריאות ממשיך לסרב לאשר את הבדיקות הללו בישראל, בטענה שהן "אינן מדוייקות". אבל כאמור ברחבי העולם, הבדיקה הזו, שמתבצעת באופן שגרתי בכל קופות החולים לאיתור נוגדנים למגוון וירוסים אחרים, היא זו שתאפשר להפחית את הסגר הכללי הנרחב, תאפשר לשקם את הכלכלה ולחזור בהדרגתיות לחיי שגרה מסוימים, בצל הקורונה.
לפנייה לכתב/ת 
