במשרד הבריאות מזהים את המגזר הערבי כ"ציר יותר קריטי"
למרות מספרי הנדבקים הנמוכים יחסית, בישראל חוששים מהתפרצות במהלך הרמדאן שיחל בחודש הבא. בדומה להנחיות לציבור היהודי בליל הסדר, הציבור הערבי יתבקש להישאר בבתים ולחגוג באופן מצומצם ככל הניתן. עם זאת גורם בכיר הדגיש בפני ynet כי קיימת מודעות גבוהה במגזר
בצמרת מערכות הבריאות והביטחון לא מתרשמים ממספרי הנדבקים הנמוכים יחסית בנגיף הקורונה ביישובי המגזר הערבי, ובדיון שנערך אתמול (שבת) במרכז השליטה הלאומי נגד המגפה בתל השומר, אמר ראש מטה מנכ"ל משרד הבריאות, נועם ויצנר, כי הוא "מזהה שהמגזר הערבי הופך להיות ציר יותר ויותר קריטי".
במטה לביטחון לאומי (המל"ל) עלתה הסוגיה ביתר שאת בשבוע האחרון, והשיח התרכז בעיקר סביב חג הרמדאן שיחול בחודש הבא, כמוקש שעלול להתפוצץ אחרי תקופה ממושכת שבה האזרחים נדרשו להסתגר סביב השעון בבתים.
ארוחות שבירת הצום המשפחתיות מדי ערב, היציאה ההמונית לקנות לחמים ודברי מתיקה לפני השקיעה ואווירת החג מעוררים חשש שהחג המרכזי למוסלמים יביא להתקהלויות ולעלייה בהתפשטות הנגיף, גם אם המסגדים יישארו סגורים.
בדומה להנחיות לציבור היהודי בליל הסדר, הציבור הערבי יתבקש להישאר בבתים במהלך הרמדאן ולחגוג באופן מצומצם ככל הניתן את מנהגיו. נקודת אור שעלתה בדיונים הסגורים נוגעת דווקא למודעות הגבוהה במגזר הערבי למגפה ולמשנה הזהירות שננקטת במרבית היישובים הערביים. "מדהים כמה שהם חוששים מהדבקות. זה נובע מההסתכלות שלהם על הרשות הפלסטינית – שבה הטילו עוצר וסגרים מלאים וחריפים עם אכיפה אגרסיבית, עוד לפני שעשו את זה בישראל", אמר ל-ynet גורם בכיר שהשתתף בדיונים.
בניגוד לחלקים נרחבים מקרב חולי הקורונה באוכלוסייה הכללית והחרדית שנמצאים במצב קל ומעדיפים להחלים בבידוד בייתי, מהמגזר הערבי יש דווקא לחץ הפוך: כ-350 חולי קורונה ערבים-ישראלים ביקשו בימים האחרונים להיקלט במלוניות הקורונה של פיקוד העורף, ובשל הביקוש הגבוה בצה"ל יפכו בימים הקרובים גם את מלון קרלטון שבנהריה כמתקן לטיפול בחולי קורונה במצב קל, עבור תושבי הגליל שרבים מתושביו הערבים נבדקו בנגיף. כיום ישנם מאות חולים מהמגזר שמטופלים ביתר בתי המלון להחלמה מקורונה, בתל אביב, בירושלים ובגליל.
רופאים, ראשי רשויות ומנהיגים בחברה הערבית קוראים לציבור הערבי להישאר בבתים ולא לצאת לאור התפשטות הקורונה. בחלק מהיישובים מספר החולים עלה, למשל בכפר ג'סר א-זרקא ישנם 31 נדבקים, באום אל פחם 32, בבקה אל גרביה 18, בכפר ג'ת שבמשולש 16, בטמרה 16 ובדבוריה 23.
ראש מועצת אכסאל ראפע שלבי שבכפרו חלו שישה אנשים חסם את הכביש בין כפרו לכפר דבוריה כדי למנוע ביקורים בימים אלו. האח פטין ביאדסה, שאחראי על ועדת מחלקת הבריאות בעיריית בקה אל-גרבייה אמר: "אנו עובדים קשה כדי לאתר נדבקים ומדברים עם אנשים שעובדים במקומות שהיו בהם אנשים שנדבקו ומבקשים מהם שיעשו בדיקת קורונה. אחרת מספר החולים יהיה יותר מ-18. לצערי יש אנשים שעדיין מזלזלים ולא פועלים לפי ההוראות. כל יום קוראים לתושבים לכבד את כל ההוראות ולהיות בבתים במטרה לשלוט על הנגיף".
בימים אלו האזרחים המוסלמים מתפללים שהמגפה תחלוף לפני חודש הרמדאן. רבים אמרו שאם הווירוס יישאר, לא יפרו את ההוראות של משרד הבריאות והמסגדים יישארו סגורים. אחרים אמרו ש"יש סכנה שהרבה אנשים לא יכבדו את ההוראות בחודש רמדאן וילכו לביקורים אצל קרובי משפחה ואחרים יפתחו דוכנים". לדבריהם, "לא שוללים שמספר גדול מהצעירים הולכים לצאת לרחובות, בשעות הלילה במיוחד, ויישארו עד שעה מאוחרת". אנשי דת ומכובדים ציינו כי "אנו ערוכים לכל תרחיש ונעזור בהגברת המודעות ואם לא יורגש שלא תהיה שליטה על המשטרה לפעול".
בימים אלו, כוחות משטרה רבים נמצאים בכניסות של היישובים הערביים, מסתובבים בתוך השכונות ובודקים אנשים ורכבים. כל מי שיוצא מסיבות לא חיוניות מקבל אזהרה או דו"ח. המשטרה גם הגיעה לכמה מסגדים ובתי קפה שנפתחו, פיזרה את כל האנשים וביקשה לסגור אותם לפי ההוראות.
פרופ' רן בליצר מצוות הטיפול במגפות של משרד הבריאות אמר כי "לגבי התפשטות הנגיף בחברה הערבית, אני חושב שעוד מוקדם לקבוע. המבחן הגדול הולך להיות בתקופת הרמדאן. יש סיכוי טוב שאם האוכלוסייה תתנהג באחריות, נצליח לעבור את התקופה הזו בשלום.
"כמו שהיה במבחן לאוכלוסייה היהודית בפסח, המבחן של האוכלוסייה הערבית יהיה בתקופת הרמדאן. צריך להשקיע הרבה מאוד בהסברה כדי שהתחלואה ביישובים הערביים לא תצא משליטה. אני משוכנע שהאוכלוסייה הערבית תצליח לעמוד במבחן המשמעותי ולשמור על כללי הריחוק החברתי ומניעת ההתקהלויות, ובכך תמנע התפשטות לא נשלטת ביישובים הערביים".
יכולת הבדיקה של הפלסטינים מוגבלת
למרות מספרי החולים הנמוכים שמדווחים ברשות הפלסטינית, גם שם קיים חשש מאובדן שליטה על ההדבקה. הפלסטינים מתמודדים עם נגיף הקורונה בשני מוקדים - הגדה המערבית ורצועת עזה - שאינם מסונכרנים כל העת בהליכי הטיפול בשל הפיצול הפוליטי בין פתח לחמאס.
הצעדים שהפלסטינים מבצעים כדי להאט את קצב התפשטות הנגיף שונים מישראל, וזאת משום שבגדה המערבית וברצועת עזה אין מספיק מעבדות לביצוע בדיקות המוניות. כדי להתגבר על החיסרון הזה הפלסטינים נקטו צעדי סגר משמעותיים ומוקדמים על האוכלוסייה – בעיקר בגדה המערבית.
האוכלוסייה הפלסטינית מונה 4.5 מיליון איש (2.5 מיליון לערך בגדה המערבית ו-2 מיליון ברצועת עזה), ובגדה המערבית ישנם כיום 255 נדבקים מאומתים וברצועת עזה 13 בלבד. עד כה מתו מקורונה שני פלסטינים בלבד.
סביר שמספרי הנדבקים האמיתיים גבוהים יותר, בעיקר בגדה המערבית, אולם יכולת הבדיקה מוגבלת כאמור. ברצועת עזה המצב שונה משום שהסגר על הרצועה מקשה על הנגיף לחדור אליו ולהתפשט בו בצורה נרחבת.
הפלסטינים ביצעו עד כה 17,250 בדיקות קורונה בלבד, ולפיכך עומדים על 3,300 בדיקות למיליון איש. לשם השוואה בישראל בוצעו עד כה קצת יותר מ-117,000 בדיקות וכ-13,500 בדיקות למיליון איש.
הפלסטינים מנסים להשיג ערכות בדיקה וכן ציוד רפואי נוסף באמצעות סיוע ממדינות זרות ובראשן סין, טורקיה וקטאר. ארגון הבריאות העולמי סיפק להם כמה אלפי ערכות בדיקה מתחילת המשבר, ובנוסף, האיחוד האירופי והבנק העולמי העמידו לרשותם מענקים בסך כולל של 15 מיליון דולר.
צה"ל סיפק לפלסטינים מאז תחילת המשבר בעיקר חומרי חיטוי וציוד מיגון, ובתי חולים בישראל עורכים מפעם לפעם הדרכות לרופאים פלסטינים לגבי הטיפול בנגיף. עד כה הועברו, לפי מערכת הביטחון בישראל, כ-35 אלף ערכות בדיקה לרשות הפלסטינית.
לפנייה לכתב/ת 
