האם נפסיק לחבק חברים לעבודה אחרי הקורונה? האם היד שנגיש ללחיצה בפגישה עסקית לא תישאר תלויה באוויר? האם נוכל לחזור לפינת האופן־ספייס במשרד, אחרי חודשים מול המחשב בבית? האם הרגלי הבילוי והקניות שלנו יעברו מהפך? ובכלל, האם חברות ההיי־טק, שכל כך שמנו בהן את מבטחנו, ישרדו את המשבר הזה?
ככל שהתפרצות נגיף הקורונה בעולם נמשכת זמן רב יותר, כך גדל הסיכוי לשינוי ההרגלים שלנו. מחקרים מצביעים, כי לאדם ממוצע לוקח לפחות 21 ימים כדי ליצור הרגל חדש, וחודשיים נדרשים כדי להפוך התנהגות חדשה לאוטומטית. שבועות או חודשים של התרחקות חברתית (ושמירה מוגברת על היגיינה אישית) עשויים לשנות את התנהגותנו לאורך זמן רב, ובתחומים רבים. אתרי הטכנולוגיה, כמו מומחי כלכלה ושוק ההון בעולם ובארץ, מסבירים כי למשבר הכלכלי העמוק — כמו להרגלים שהתפתחו בחודשי הבידוד — תהיה השפעה דרמטית. הנה הצצה לעיקרי השינויים הצפויים בחיינו ביום שאחרי.
אחת ההתפתחויות היותר צפויות כתוצאה מתקופת ההסתגרות בשל הקורונה, היא הגילוי של יתרונות התפקוד מהבית. באוניברסיטת שיקגו העריכו בשבוע שעבר, כי מיליוני עובדים עלולים להירתע מן החזרה למשרד. יהיו גם סטודנטים שיבחרו לא לחזור לקמפוסים ויעדיפו לסיים את הלימודים באופן מקוון, או בכלל לא.
לפי מנכ"ל אינטל ישראל, יניב גרטי, "העולם ייראה אחרת, אבל לאו דווקא במובן הרע. הריחוק החברתי מייצר שינוי בממדים היסטוריים. הציבור התחבר לעבודה וללימודים מהבית. המהפכה הזו מתרחשת בעודנו מדברים. פתאום מתגלות מחדש, בכל בית, העוצמות של יכולות מחשוב, של תקשורת, של בינה מלאכותית, של סייבר". מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון, מסכים: "יהיה איזון חדש בין העבודה לבין הבית. מה שחסר בינתיים זו היכולת למדוד תפוקות של עובדים מהבית".
הקורונה חשפה גם את יתרונות האבחון הרפואי מהבית — בשורה טובה למערכות הרפואה הציבורית בעולם. חברות שיצליחו להפוך את טכנולוגיית הרפואה מרחוק לידידותית יותר, צפויות לפרוח. האבחון מהבית, מתברר פתאום, יכול להיות פשוט וקל כמו השימוש בטלפון או במחשב.
בשורות פחות טובות צפויות למסעדות, במיוחד אלו שוממוקמות סמוך למקומות עבודה: המשוואה פשוטה — יותר עובדים מהבית, פחות אוכלים במסעדות מגניבות ליד המשרד. מה עוד, שאנשים למדו ליהנות מן הבישול הביתי ולהכיר את יתרונותיו.
במאמר שפירסם ב"וול סטריט ג'ורנל" קובע הסופר המוערך וולטר איזקסון, מי שחיבר את הביוגרפיות של אלברט אינשטיין וסטיב ג'ובס, כי אם המחצית השנייה של המאה ה־20 הייתה עידן המהפיכה הדיגיטלית, משבר הקורונה מסמל את כניסתו של העולם לעידן חדש, חשוב אף יותר — מהפכת מדעי החיים. בתחילת המאה הנוכחית האנושות יכלה כבר לרצף ולמפות את הגנים שלנו ושל כל אורגניזם. וירוס הקורונה, לדבריו, ימשוך את תשומת ליבו של דור חדש של מדענים ופורצי דרך. בדיוק כמו שהמהפכה הדיגיטלית הובילה חדשנות במחצית האחרונה של המאה ה־20, כך המהפכה הביוטכנולוגית תניע את המחצית הראשונה של המאה ה־21.
שלושה אתגרים עומדים בפני המהפכה הזו: הראשון, ההתמודדות הקשה עם מגפות חדשות. השני הוא גילוי המנגנונים העומדים בבסיס מחלת הסרטן ומציאת דרכים להתאמה אישית של טיפולים. והשלישי הוא עריכת הגנים שלנו, כך שנוכל להפוך חסינים מפני נגיפים וסרטן. המהפכה הביולוגית, ממשיך איזקסון, תוכל לתקן מוטציות הגורמות למוגבלויות ולשפר גנטית את גופנו ואת גופם של ילדינו. נצטרך לא רק מדענים, אלא גם פילוסופים ואנשי הגות כדי לגבש לה כללי מותר ואסור.
הפריסה האיטית של הדור החמישי בסלולר בעולם תקבל זריקת מרץ בעקבות הקורונה (למרות שתיאוריות קונספירציה הזויות ניסו לקשור בין הטכנולוגיה לבין התפרצות המגפה). חוסר האונים העולמי הוכיח את יתרונותיה של רשת סלולרית עוצמתית כזו במצבי חירום ובכלל: התקשורת האיכותית, ללא השהיות; הקיבולות העצומות שהיא מאפשרת; הגמישות והניהול החכם שלה; היכולות שהיא מספקת בתחומים קריטיים כמו רפואה מרחוק — כולל ניתוחים שמבצע רופא היושב בעברו השני של העולם; האפשרות להפעיל דרכה מרחוק מערכים מורכבים ללא מגע אנושי, כמו רובוטים במפעלי ייצור, ועוד ועוד.
הקורונה צפויה לשנות את האופן שבו אנו מתייחסים לנושאים כמו בריאות וסביבה, שעד כה נדחקו לשוליים בכלי התקשורת ובתודעה הציבורית. הרב פרופ' ג'ונתן זקס, חבר בית הלורדים הבריטי ולשעבר הרב הראשי של בריטניה, חידד את הנושא בראיונות שהעניק לתקשורת המקומית: "מי שרואה איך נגיף מיקרוסקופי זעיר הוריד את כל האנושות על ברכיה לא יכול להמשיך להיות אדיש לטבע. זה הולך להפוך את כולנו לרגישים יותר לנושאים כמו שינויי אקלים". אדריכלים ברחבי העולם כבר מדברים על חשיבה מחדש בשאלה מהו מרחב ציבורי — אולי פחות פארקים ןמרחבי ענק מרוחקים, ויותר מרחבים קטנים, בטווח של 100 מטר מהבית.
לפני המגפה, הזעם העולמי נגד ענקיות הטכנולוגיה גוגל, פייסבוק, אפל ואמזון הרקיע שחקים. רבים ראו בהן נצלניות חמדניות של הטבע האנושי ושודדות מרושעות של מידע אישי.
אולם בשבועות האחרונים היתרונות המובהקים שלהן באים לידי ביטוי במהלך התפשטות המגפה, בעיקר בארצות־הברית: פייסבוק תורמת מיליונים למאבק (ואפילו לכלי התקשורת), והאפליקציות החברתיות שלה מספקות נחמה למיליונים ומסייעות לשמירת קשר; גוגל התגייסה לרכז נתונים ומידע וכן את המאמץ לאספקת בדיקות קורונה; אפל תיכננה, ייצרה ותרמה מיליוני מסכות מגן ייחודיות לצוותים רפואיים; והמשלוחים של אמזון הפכו עבור רבים, בבת אחת, לדרך היחידה להשיג מזון ואספקה חיונית. האמריקאים סומכים עכשיו על חברות הטכנולוגיה שלהם שילוו אותם במהלך החודשים הקרובים.
לפי הערכות חברת המחקר מורגן סטנלי, ענקיות הטכנולוגיה צפויות לצאת בשלום מן המשבר גם בדרך אחרת: המפרסמים יחזרו אליהן במהירות. לעומת זאת, חברות העוסקות במודעות מקוונות וספקיות משחקים מקוונים (בתשלום) צפויות להיפגע. בתקופה של סגר כללי, אין כמעט חברות שמפרסמות ברשת, וסביר שגם ביום שאחרי ייקח זמן עד שיתאוששו; חברות המשחקים יתקשו להציע חוויית גיימינג בתשלום בתקופה של אבטלה המונית ומחסור כלכלי.
קשה להאמין, אבל הסטארטאפים שצמחו בשנים האחרונות בקצב מהיר בפארקי ההיי־טק למיניהם הצליחו להתחרות בחברות הטכנולוגיה הגדולות על ליבם של מהנדסי מחשבים מיומנים. מול השכר המפנק והתנאים המפתים, הם הציעו אתגר של סביבה צעירה, פורצת דרך, שיוצרת יש מאין. זה קסם לרבים, במיוחד כשיותר ויותר שערוריות ותלונות על כוחנות ודורסנות החלו לכרסם במוניטין של החברות הגדולות. אחרי משבר הקורונה, עובדים כאלה יעדיפו כבר את הביטחון שמקנה ארגון גדול, ושוק העבודה יהיה מוצף בכישרונות שפעם היו יקרים מדי או בלתי ניתנים לשכנוע: אם אתה מנהל בפייסבוק, בגוגל או במיקרוסופט — גם מהנדס שעד לפני חודשיים עוד רקם פנטזיות על הקמת סטארט־אפ משלו ייטה עכשיו בקלות רבה יותר להצטרף לצוות שלך.
ואיך יוכלו הסטארטאפים הפגועים להתאושש? לפי יהלי אדמתי, חוקרת עתידים ומנהלת יחידת החדשנות בקבוצת מטריקס, עוד לפני פרוץ הקורונה העולם עמד על סיפו של שינוי עצום, בגלל שורה של טכנולוגיות חדשות, מטלטלות שוק. "עכשיו נולד עולם חדש, ואנחנו חווים פרידה מהעולם הישן. זה רגע מאוד קשה: כולנו נדרשים לקפוץ אל הלא נודע ואין דבר יותר מפחיד מזה. איך חברות צריכות להיערך לכך? מתחילים עם צוות קטן של עובדים שיכולים להתמודד עם כאוס, ועונים על השאלה מי אנחנו ולמה אנחנו כאן; מאמצים זווית ראייה של הסתכלות קדימה, ושואלים מהם הנכסים האמיתיים של החברה, מה הליבה שלה, ומי יהיו הלקוחות העתידיים שלה. על הבסיס הזה כל חברה יכולה לבנות מפת דרכים ייחודית, ולשפר את מיקומה בסביבה החדשה".
אבל אהרון אהרון לא משלה את עצמו: "אנחנו מקווים שנדע לשמור על החברות הטובות ועל השרידות שלהן. חברות פחות טובות לא ישרדו".
ההתפשטות המהירה של הקורונה שמה קץ לחזון העולם השטוח, חסר הגבולות. המעבר המהיר של הווירוס חייב את רוב מדינות העולם "לסגור את השמיים" שלהן, לחסום את הגבולות הפתוחים לרווחה, ולהטיל סגרים פנימיים. המחסור העולמי הנורא בערכות בדיקה, במכונות הנשמה ובאמצעים אחרים, מחייב מדינות שיש להן ציוד כזה בתחומן — למנוע בכוח זליגה למדינות אחרות, ומדינות שאין להן — לעשות הכל, כולל הכל, כדי להשיג אותו. הלקח מכל אלה יפגע בהתרחבות המערכות הגלובליות: כל מדינות העולם מבינות היום בדרך הקשה, שבמצבי קיצון — כשכולם באותה סירה — אם אין אני לי מי לי, והן יעברו לסמוך יותר ויותר על תוצרת עצמית מקומית.
לפי פרשני ה"ניו־יורק טיימס", אחרי משבר הקורונה — הסופרמרקט, אחד המעוזים האחרונים של הקמעונאות הפיזית, בצרות. לפני הקורונה, אמזון אמנם שינתה את הרגלי הקנייה של מוצרי צריכה בעולם, אבל מזון ומצרכים לבית — רק 4% מהאמריקאים נהגו להזמין דרכה. כעת, ככל שיותר אנשים נאלצים להישאר בבית, רבים מהם מנסים את שירותי אמזון או מתחרותיה, ומוותרים על היציאה אפילו לסופרמרקט הקרוב. ככה בדיוק נולדים שינויים בהרגלי קנייה.
העתידן ד"ר רועי צזנה מאוניברסיטאות תל־אביב ובראון בארה"ב מנבא, כי ההשלכה הגדולה ביותר של משבר הקורונה תהיה כניסה לעידן של פגיעה בפרטיות: "כולם יהיו תחת מעקב, ובטווח הארוך ייתכן שתיפגע הדמוקרטיה. בתרחיש האופטימי יהיו אמצעי מעקב וניטור קבועים, שיאפשרו, למשל, לשמור בבידוד, במקרה של מגפה, רק מספר קטן של אנשים שיאותרו כחולים או כנשאים".
"אני למשל", ממשיך צזנה, "לא חושב שקטר ההיי־טק יירד מהפסים, וזה בזכות שני תחומים הרלוונטיים לממשלות, שלהן תמיד יהיה כסף: אבטחת סייבר ובינה מלאכותית. אנחנו עומדים לספק לממשלות בעולם את יכולות המעקב אחר אזרחים וניתוח של הנתונים. האם זה אתי או מוסרי? תחליטו אתם".
חמי פרס, שותף־מייסד בקרן פיטנגו ויו"ר מרכז פרס לשלום וחדשנות: "תחשוב על תסריט, שאחרי הקורונה יבוא וירוס עוד יותר אגרסיבי. אנחנו צפויים לראות יותר טכנולוגיות שמקדמות את הביטחון שלנו אבל מסכנות את הפרטיות. אם אחרי אסון התאומים נולדה המציאות החדשה של בדיקות קפדניות בשדות התעופה — אני מניח שכאשר יפתחו עכשיו את שדות התעופה מחדש לא יחפשו רק טרוריסטים, אלא גם מפיצי מגפות".
קרנות ההון סיכון בישראל ובעולם כולו, שאמונות על תכנון, ניתוח וחיזוי שוק, השקיעו בישראל 9.2 מיליארד דולר ב־2019, והסכומים השנה אמורים היו לגדול. הצניחה בשווי השוק של הרבה מחברות הסטארט־אפ שבהן השקיעו עלולה להביא לכך שלא יצליחו לשרוד את המשבר, וההשקעות יירדו לטמיון. אבל חמי פרס, מוותיקי ענף ההיי־טק בארץ, מתעקש לראות את חצי הכוס המלאה: "תראה מה שקרה מאז המשבר של 2008: התברר שיש המון כסף בעולם, כסף שלא ידע לייצר תשואה במניות או באגרות חוב, והופנה לצמיחה בתעשיית ההיי־טק. קמו קרנות מאוד גדולות והיו סיבובי גיוסים מאוד גדולים, ושוויי חברות מאוד גדולים. באמת קשה לאמוד עדיין את היקף הפגיעה של המגפה הזאת; יכול להיות שהיא תותיר הרבה עסקים פגועים, וההון הגדול יופנה לא לצמיחה אלא לתמיכה בהם. אבל מהר מאוד העולם יחזור להשקיע בחדשנות. הוא חייב להתקדם טכנולוגית כל הזמן. אנחנו נחזור לעולם שיש בו רעב עצום לטכנולוגיה בתחומים חדשים, ולא ניתן יהיה לעצור את פרץ החברות שיתאימו אליו את עצמן".
פורסם לראשונה: 11:35, 12.04.20
