איך הם מעזים שם, בישראל הראשונה
כוחותיה הדלים של אמא שלי נשאבים ממנה, חייה אוזלים, אבל היא נשארת לבד, כי ככה הורו לנו. בינתיים, נתניהו, ריבלין וליצמן מגחכים עלינו בפנים
ראובן ריבלין ובנימין נתניהו(צילום: אלכס קולומויסקי, עמית שאבי)
זה הורג אותי. לא "ניהול המשבר", לא "אסטרטגיית היציאה", גם לא "המעבר לריאגנטים מתוצרת ישראל". אמא שלי.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
אמא שלי – שכוחותיה הדלים הולכים ונשאבים ממנה, שחייה כמו אוזלים מיום ליום, שמאבדת ספירה ואחיזה, שהולכת לאיבוד דרך מרפסת של שלושה מ"ר – מקום מפלטה היחיד מזה שבועות. אמא שלי, שמעבירה את ימי השום-דבר-להתעורר-בשבילו האלה לבדה. לגמרי לבדה.
אנחנו לא מעזים להתקרב אליה. אנחנו ממושמעים. צייתנים. מאמינים למה שאומרים לנו. צופים בעיניים כלות – דרך המסך, כשהיא מצליחה לתפעל אותו – באישה שאנחנו אוהבים יותר מכל, הולכת והופכת חולה לנגד עינינו במשהו שעוד יתברר כקטלני בהרבה מקורונה: שילוב של אפאתיה, דיכאון וניתוק.
רוצים לקרוא לזה בשם? בואו נקרא לזה בשם "ישראל השנייה". אמא שלי היא עכשיו חלק מישראל השנייה. כמו כולנו. כולנו מלבד, כמובן, ישראל הראשונה. זאת שלקחה לעצמה את תפקיד הוצאת ההנחיות, הצווים והתקנות המחייבים את ישראל השנייה, אבל לרגע לא חולמת להחיל אותם על עצמה.
מי חברים בישראל הראשונה? אתם יודעים בדיוק. ראש הממשלה, שדווקא מרשה לעצמו לארח לליל הסדר את בנו המתגורר "בסמוך"; או נשיא המדינה, שבהחלט מאפשר לעצמו לארח את בתו, בן זוגה וילדיהם במעונו, בתוספת ההתנצלות "קשה להבין זאת ואני מצר על כך".
באמת קשה להבין. למעשה בלתי אפשרי להבין, אבל היי, מה אני מבין; אני ישראל השנייה. אני לא מסוגל להבין את צרכיו המיוחדים של ריבלין; רק את צרכיה של אמא שלי, שלא מחייבים, מתברר, שום חריגות מהנוהל. אני לא מבין גם את שר הבריאות, שמתפלל בצפיפות של מניין ומעלה ואז נבדק חיובי לקורונה ומודיע שהכל אצלו, ברוך השם, בסדר, כי הוא לא קורא עיתון. אני גם לא מצליח להבין – איכר שכמותי – את האישורים החריגים שקיבלו טיסות, בעיקר מארה"ב, לנחות בנתב"ג, להיכנס לישראל ולהתפזר בחופשיות.
זאת ישראל הראשונה בשבילכם; ישראל השולטת, המקושרת, זו שתסדר לעצמה – ולילד שמוכרח לבוא לבקר, ולחבר'ה מניו יורק שחייבים להגיע בטיסה – אישור תנועה ובדיקת קורונה מיידית מעכשיו לעכשיו, בזמן שאתם, לכו חפשו מי יבדוק אתכם.
זאת ישראל המתנשאת באמת. ישראל שדורשת צייתנות מלאה, עיוורת וחסרת מחשבה מאזרחיה – משלמי מיסיה, משרתי צבאה ומי שיישאו בחודשים הקרובים בנטל כלכלי שישבור מאות אלפים מהם – אבל נותנת לעצמה פטור מלא. דוגמה אישית? הצחקתם אותם. תנו אתם דוגמה אישית – אבל עשו טובה, לא להם. הם טובים מאיתנו. פריבילגיים מאיתנו. מסודרים מאיתנו. הם לא אמא שלי. הם מקרה מיוחד. ממש מיוחד. הם הישרדות VIP, אי הבכירים. לא טוב לכם? שבו בבית. שלא נשמע מכם.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
פורסם לראשונה 12/04/2020 11:05
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
