כשאגרוף לפנים הוא הבעיה הכי קטנה שלך

"למי אמרת שיש מים בברך?"(צילום: רויטרס)

קבוצה של לוחמי MMA מגיעה לשדה תעופה בארה"ב. הם יודעים שהם הולכים להילחם אחד בשני, אבל זה בערך כל מה שהם יודעים. מטוס פרטי לוקח אותם לאי מסתורי במיקום לא ידוע - עבורם, אולי אפילו עבור קהל הצופים בבית.

נשמע כמו התחלה של סרט טראשי במיוחד, נכון? מסוג שלוחמי UFC בדמדומי הקריירה לפעמים מוצאים את עצמם משתתפים בו ומוכיחים שאף אחד מהם לא יודע לשחק. אבל לא, זה לא תסריט: זהו החזון של נשיא ה-UFC המטורלל, דיינה ווייט, לקיום אירועים בחודשים הקרובים. תוכנית מופרכת שאם תצליח, תהפוך את ערבי הקרבות לאירועי הספורט הגדולים ביותר על הפלנטה כרגע, וכמעט היחידים שממשיכים להתקיים פחות או יותר כסדרם.

הקרב המקולל

משבר הקורונה לא יכול היה לחבוט ב-UFC בתזמון גרוע יותר. בתחילת השנה הוכרז רשמית הקרב האגדי והמקולל של מחלקת המשקל הקל, בין האלוף המכהן חביב נורמגומדוב לבין אלוף הזמני לשעבר, טוני פרגוסון, שנחשב ללוחם היחיד במחלקה שיכול לאיים על נורמגומדוב הבלתי מנוצח.

זהו קרב שנקבע כבר בפעם החמישית אך למרבה התסכול של האוהדים, מעולם לא התקיים: בעבר הוא בוטל בשלל נסיבות – פעם אחת נורמגומדוב סבל מסיבוכים בריאותיים בזמן חיתוך המשקל לקרב; בפעם אחרת, פרגוסון מעד על כבל של מצלמה בסוף מסיבת עיתונאים וקרע רצועה בברך.

"התבנית ביצים הזאת שלי, שמעת?"(צילום: getty images)

הפעם האירוע ממשיך להתקיים, אבל נורמגומדוב, שנמצא כרגע במולדתו בדגסטן, הודיע כי הגבולות של רוסיה נעולים והוא לא יוכל להגיע לקרב (זה לא מדויק, טכנית נורמגומדוב יכול היה לצאת בטיסה פרטית. אבל הוא עושה את הדבר האחראי והנכון עבור עצמו ועבור הצוות שלו בכך שהוא מסרב להתחרות עכשיו). האירוע עצמו יתקיים כסדרו, גם אם קרבות רבים בליינאפ שונו; פרגוסון עצמו ילחם במועמד בכיר נוסף במחלקה, ג'סטין גייצ'י, שיגיע לקרב כאנדרדוג גדול מאוד.

לפחד מווירוס? נו באמת

אבל מה לגבי תוכנית האי הפרטי המופרעת של ווייט, שנשמעת כמו משהו שהיה ממציא נבל בסרט גרוע? למרבה הצער, דיינה ווייט לעתים תכופות אכן מתנהג כמו נבל בסרט גרוע.

מה שעומד כאן על הפרק הוא לא רק העקשנות שלו, החוש העסקי האכזרי שלו והחברות הקרובה עם דונלד טראמפ, שעבורו קיום אירוע ספורט גדול יכול לסייע מאוד לאווירת ה"עסקים כרגיל" שהוא שואף לחזור אליה בהקדם (אם כי בינתיים אפילו טראמפ התחיל להתייחס למגפה כאסון רציני, בעוד ווייט עדיין דבק גישת "הכל שטויות").

"אתם כבר יודעים מה הייתי לוקח לאי בודד" (צילום: gettyimages imagebank)

מבחינת ווייט, אנשים שחוטפים למחייתם אגרופים בראש לא צריכים לפחד מוירוס וגם לא צריכים לפחד מלטוס לאי פרטי. אי אפשר לדעת איזו השגחה רפואית תהיה בו, לאיזו ממשלה הוא שייך וכולי. מה שבטוח הוא שווייט בחר את האי עם התנאים שיהיו, כמו תמיד, הכי נוחים לו והכי מצומצמים עבור הלוחמים שלו.

לוחם MMA זה מקצוע מסוכן, ללא ספק, אבל כשלוחם נכנס לכלוב הוא יודע בדיוק מה הסכנות. ווייט מצפה שהתוכנית שלו תהיה כל כך מופרעת שאף אחד לא ישאל את השאלות הקשות. אפשר רק לקוות שזה לא יקרה.