"אולי אהפוך לשפית בזכות התקופה"
בני הנוער מתגעגעים לחברים ולבילויים, ולחוצים מה יהיה עם הבגרויות, אבל מסתבר שחלקם מנצלים את הזמן לא רע בכלל, מעבר לשעות הרבות במחשב. תפסנו כמה מהם לשיחה על ה"חופש" שקיבלו
אין ספק שהמצב הנוכחי, מעין "חופשה" שאינה נגמרת עבור ילדים ובני נוער, שבמהלכה לא צריך ללבוש תלבושת אחידה או לשבת בכיתה - היה יכול להיות הפנטזיה של כל תלמיד, אך בשטח, המצב קצת יותר מורכב.
שירי מאור (16.5) מפתח תקווה מספרת כי אם אי פעם היו אומרים לה שהיא תתגעגע לבית הספר היא לא הייתה מאמינה: "אם היו אומרים לי שיהיה לי חופש כל כך ארוך - הייתי מתלהבת, אבל עכשיו להפתעתי אני ממש מתגעגעת לשגרת בית הספר", אומרת מאור.
"לפני כחודש, כשהכל רק התחיל, התכוננתי לצאת ל'מסע ישראלי'. הכל בוטל, כולל ערב מגמת מוזיקה שמתקיים מדי שנה, שבו הייתי אמורה לשיר ולנגן, וממש חיכיתי לכך".
שירי מאור - Feeling good:
מאור מספרת שיש לה סדר יום די קבוע: "רוב היום אני בדרך כלל במחשב, יש לי עבודות ושיעורים. בנוסף, אני מנגנת, שומעת מוזיקה, עובדת בתוכנת הקלטות ומשחקת במחשב. במהלך היום אני מדברת עם החברים שלי, הם חסרים לי מאוד בשגרה הנוכחית, ולקראת הערב אני עושה אימון ספורט עם אחותי".
איך את מסתדרת עם הלימודים המקוונים?
"אני שמחה לגבי מה שקורה עם הבגרויות כי הורידו לנו מהלחץ בכמות משמעותית, ויש לנו הרבה זמן להתכונן אליהן. מעבר לכך, אין לי הרבה שיעורים מקוונים כי נתנו לנו בעיקר עבודות אישיות, ומבחינתי זה די חבל כי השיעורים המקוונים עוזרים להיכנס לאווירת למידה. אני חייבת לציין שהמורים מאד מבינים את המצב, יש לי קבוצות בוואטסאפ שבהן נמצאים מורים כמעט מכל המקצועות שלי בבית ספר, ותמיד אפשר לשלוח להם הודעה עם שאלה".
מה הכי מאתגר עבורך במצב הקיים?
"קשה לי להתרכז בנושא אחד לאורך זמן. אני מרגישה שהכל סביבי קורה כל כך מהר ותמיד יהיה משהו שיקפוץ מהטלפון, מאפליקצייית החדשות ועוד כל מיני. זה מסיח את דעתי ממה שאני עושה באותו רגע. קשה לי גם להיות באותה סביבה כל הזמן, אני מתגעגעת לחברים שלי ולאנשים מסביב".
קראו עוד:
ה"שקט" בבית שעוזר לילדים לפרוח
שוויון בין הילדים בבית - אפשרי?
המדריך להורה הלא יצירתי בימי קורונה
למרות האתגרים היא רואה גם את היתרונות שבמצב: "אני יכולה לעשות דברים בקצב שלי, ואני מגדירה לעצמי את הזמנים. זאת חוויה שבדרך כלל אני לא מכירה מחיי היום-יום שלי. אני גם מצליחה להתקדם בדברים שלא יכולתי להתקדם בהם בשגרה. למשל, ניצלתי את הזמן והתחלתי לעסוק בהפקה מוזיקאלית. הורדתי למחשב תוכנת הקלטות, ואני מקליטה את עצמי שרה".
האם היו דברים חדשים שגילית בתקופה הזו ?
"גיליתי שאני צריכה להיות בעשייה כל הזמן. אני רגילה להיות בלו"ז עמוס מדי יום למשך כל היום, וזה היה הכיף שלי. בימים רגילים הייתי חוזרת הביתה רק בערב או בלילה אחרי ימים שהיו עמוסים בחזרות, בריקוד ובמוזיקה".
לא רק "בית הנייר"
יותם מוהל, בן 15, מהוד השרון דווקא מרוצה מהמצב: "אני מאוד נהנה מהחופש הזה", הוא אומר. "אני נמצא הרבה שעות במחשב, לומד, מעביר פעולות בצופים, מעצב דברים, משחק וגם מדבר עם חברים בווידאו צאט".
מהלימודים הוא קצת פחות מרוצה: "על פניו הלימודים המקוונים יכולים להיות דבר מדהים אבל לצערי, כפי שהם מתבצעים כרגע בפועל, הם בעיקר משעממים. יש כלים מאוד מוגבלים ללמידה, ורובם לא אינטרקטיביים: המורה מדבר, יש מצגת והכי הרבה אפשר לכתוב על זה משהו. קשה לשבת שעה וחצי מול המחשב בבית בידיעה שאפשר להתנתק ולצפות בטלוויזיה, ובמיוחד זה קשה לילדים שיש להם הפרעת קשב".
מה הכי קשה עבורך במצב היום?
"חוסר הידיעה מתי זה יגמר. בנוסף, יש עומס של עבודות, וממש קשה לבצע אותן לבד, כשאתה בבית ואין מי שיסביר לך. הייתי אמור לעשות בגרות באנגלית במאי וביולי. עכשיו שתיהן יהיו ביולי, ויוצא שאבחן בהן אחת אחרי השנייה".
מה היתרונות במצב הנוכחי?
"אני בוחר לראות את התקופה הזאת כהזדמנות למצוא תחביבים חדשים או לעבוד על תחביבים שבדרך כלל אין לי כל כך זמן אליהם. מבחינתי, התקופה הזאת מזכירה לי את הזמן שבו הייתי חולה פעם בחופש, ולא רציתי לשבת כל היום ולצפות בטלוויזיה ולכן החלטתי ללמוד עיצוב במחשב. הבנתי שבתקופות כאלו עדיף לעשות דברים שאתה נהנה מהם ותורמים לך, ולא רק להתבטל ולסיים לצפות ב'בית הנייר'".
שעות בטלפון
שחף סרגוסטי (14) ממושב עזריקם בדרום הארץ לא ממש נהנית מהמצב הקיים: "אני חושבת שהחופש הזה הוא לא חופש שמרגישים בו כיף בכלל", אומרת סרגוסטי. "אנחנו מבלים הרבה שעות ביום בטלפון ולא עושים שום דבר מיוחד. בנוסף, אני מנותקת מהחברות שלי, ומעדיפה שתהיה שגרת בית ספר כרגיל מאשר להישאר ככה כל היום בבית" .מה דעתך על הלימודים המקוונים?
"מבחינתי זה בסדר ללמוד בדרך הזו. בשגרה אני לומדת 8-7 שעות שעות ביום ללא ימי שישי, ועכשיו נותנים לנו בסך הכול שתי משימות ביום. כלומר, מבחינת הלימודים אני לא נמצאת כל כך הרבה שעות ביום מול המחשב, בערך שעתיים עד שלוש שעות ביום. הבעיה היחידה היא שאני לא מרגישה שכיף לי ללמוד ככה, זאת לא אותה חוויה כמו שיש לי בבית הספר, כשיש גם חברות והפסקות".
סרגוסטי מספרת שהגעגועים למשפחה המורחבת ולחברות קשים. "כמי שגדלה במושב בדרום גיליתי שיש משהו שהוא גרוע יותר מהטילים. מהטילים אפשר להתחמק, ויש התראה לפני זה , פה אין עדיין פתרון, וזה מפחיד מאוד".
רוב היום היא נמצאת בבית, או לדבריה - בטלפון. בנוסף, היא מכינה בשיתוף שתי חברות עוגיות, והן עושות משלוחים לבתי חולים על מנת לשמח את הצוות הרפואי והחולים. "כחלק מהעניין אני לומדת עכשיו לאפות ולבשל . לאחרונה למדתי להכין עוגיות, אמנם הן לא יוצאות כל כך טעימות אבל אני לא מוותרת וממשיכה לנסות. אם המצב ימשך, מי יודע, אולי בסוף עוד אהיה שפית".
חופש כפוי
עומר היילינגר (17) מכפר סבא לא מרוצה במיוחד מהחופש הנוכחי: "החופש שקיבלנו הוא חופש כפוי, ולכן הייתי שמח שהוא יסתיים ושנחזור ללמוד כרגיל, במיוחד מכיוון שהבגרויות שלנו מתקיימות", אומר היילינגר.
"לדעתי, בתי הספר היו צריכים להתארגן לכך עוד קודם לכן, ובצורה מסודרת יותר, ולא ביום אחד כפי שנעשה במקרה הזה. במתכונת שהכינו אותנו אליה בכל שנות הלימוד שלי, לפני הקורונה, היו תרגילים לשעת חירום שהיום אנחנו מבינים שאלו לא משקפים שום דבר ממה שנעשה עכשיו. היום אנחנו מבינים שתרגיל שנתנו בזמנו לבצע באיזה אתר לא נותן אפקט של למידה. ועד היום כלל לא דובר איתנו התלמידים על שיעורים מקוונים".
לדברי היילינגר, "גם הלימוד עצמו בדרך כזו הוא שונה ומוזר, וכזה שמצריך מהתלמיד יכולות אחרות. בהתחלה, כשהכל התחיל אף אחד בכלל לא הבין מה זה, ועכשיו מנסים שזה יחליף את הלימודים בבתי הספר".
איך נראה היום-יום שלך במצב הנוכחי?
"במהלך היום יום אני נמצא בשיעורים מקוונים, מכין עבודות שנתנו לי, ונמצא הרבה במחשב, לעיתים למשך ימים שלמים. הדבר הכי קשה כרגע הוא להיות סגור בתוך הבית כל כך הרבה זמן ללא יכולת לצאת החוצה. חסר לי מאוד לחזור ולהיפגש עם חברים, לצאת להסתובב במקום שאני רוצה, לערוך קניות ולצאת לבלות".
לפנייה לכתב/ת 
