איך ייראה הסדר העולמי החדש ביום שאחרי הקורונה?
עוד לפני הופעת הנגיף החלה ארה"ב בתהליך התבדלות, והמכה הקשה שספגה צפויה להחליש אותה עוד יותר. סין לא רק נראית כמי שמתאוששת ראשונה, אלא גם כזו המגיעה להציל מדינות באירופה שננטשו על ידי האיחוד. האם דירוג המעצמות עומד להשתנות? מומחים מנסים להסביר ולנבא
הדיון בשאלת "היום שאחרי הקורונה" מעלה תהיות וקונספירציות בנוגע ליחסי הכוחות העתידיים בין מדינות העולם. בעיקר, האם ההצלחה של מדינות דרום מזרח אסיה בהתמודדות מול המגפה תחזק את מעמדן הגלובלי? והאם על רקע ההתנהלות הספקנית, הכושלת והקטלנית של המערב, צפויה היחלשות של ארה"ב ואירופה?
במאמר שפרסם לאחרונה הפילוסוף הדרום קוריאני בייונג-צ'ול האן, הוא טען שהניצחון של יפן, דרום קוריאה, סין, הונג קונג, טייוואן וסינגפור במאבק במגפה, נעוץ במנטליות של אזרחיהן. "יש אנשים פחות מרדנים ויותר צייתנים במדינות האלה, שמנסות להביס את הנגיף גם באמצעים דיגיטליים", כתב וניבא: "סין תוכל כעת למכור את מדינת המשטרה הדיגיטלית שלה כמודל להצלחה".
האן מתייחס כמובן לאמצעי המעקב הדיגיטליים ששימשו – ברמות כפייה משתנות - את הסינים, את הקוריאנים (וגם את ישראל), ולטענתו בעתיד יסכים גם המערב להקריב את החירויות של האזרחים בשביל להילחם בנגיף.
"בטווח הקצר אנחנו לא נראה מדינות שמתאחדות כדי להילחם בנגיף, כי המשבר בשיאו, ועל רקע אי-הוודאות - כל מדינה מסתגרת", מסביר פרופ' יורם הפטל מהאוניברסיטה העברית, חוקר כלכלה פוליטית, הסכמי סחר והשקעות, ואינטגרציה אזורית. "אבל אחרי המשבר מדינות העולם יצטרכו לחשוב איך הן חוזרות לצמיחה כלכלית, ואיך מתכוננים לפעם הבאה. מדינות יכירו בצורך בשיתוף פעולה מסוים במסגרת ארגונים בינלאומיים. מהניסיון ההיסטורי, מדינות רואות צורך להתאחד אחרי משברים. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא מה שקרה אחרי מלחמת העולם השנייה".
כך או אחרת, פרופ' הפטל לא מעריך שמשבר הקורונה ישנה את מאזן הכוחות בין המדינות: "אפשר לראות בשלב זה חולשה מסוימת של ארה"ב ושל האיחוד האירופי, אבל ביחסים בינלאומיים מנסים לראות את הטווח הארוך. מצד אחד יש תהליך שנמשך כמה עשורים של התחזקות סין, הודו, ברזיל ורוסיה, ואולי היחלשות יחסית של המערב. אבל עדיין, לארה"ב, למרות החולשה הזמנית, יש הרבה מאוד משאבים לצאת מהמשבר והיא תישאר המדינה הכי חזקה בעולם. בדיוק כפי שהמשבר של 2008 לא שינה את העולם בצורה דרסטית. גם אירופה נראית חלשה, אבל יש שם עושר גדול, וזה לא דבר שישתנה בעקבות המגפה".
מי תהיה מנהיגת העולם הבאה
פרופ' איתן גלבוע, מומחה ליחסים בינלאומיים בבר אילן וחוקר בכיר במרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים, סבור שהשאלה המרכזית של השנים הבאות תעסוק בגלובליזציה.
את הביטוי "שינוי בסדר העולמי" הוא לא מקבל מלכתחילה: "'סדר עולמי' הוא סתירה פנימית כי אין סדר. יש יותר אי-סדר כי זו מערכת אנרכית. מה ששלט בעולם ב-20 השנים האחרונות, לפחות למראית עין, זו הגלובליזציה. והגלובליזציה קיבלה מכה, כי למדנו מה המשמעות של אירוע שקורה במקום אחד ומשפיע על מקומות אחרים. בשנה הקרובה יתבצע ניתוח עולמי ומחשבה נוספת על מהם הערכים שצריכים לשלוט ביחסים הבינלאומיים.
"במישור הפוליטי יש מתח בין לאומיות לבין בינלאומית. במשבר קורונה נראה שכל מדינה מסתגרת בפני עצמה ועניין הלאומיות מתחזק. ראינו הגבלות על ייצוא וזה יצר שינויים בתעשייה ותלות ענקית בסין. הקורונה חיזקה את מגמת הפרוטקציוניזם, כלומר, כפיית מגבלות וחסמים על הסחר בין הבינלאומי בין מדינות".
- צפוי שינוי במאזן הכוחות בעולם?
"אחרי פירוק ברית המועצות עברנו למערכת חד-קוטבית שארה"ב עומדת בראשה. עכשיו אנחנו נמצאים במערכת מעבר רב-קוטבית, והעולם מונהג על ידי ארבע מדינות: ארה"ב, סין, האיחוד האירופי ורוסיה. הקורונה החלישה את ארה"ב ואת האיחוד האירופי, וחיזקה את סין ורוסיה. מדברים על זה שסין תירש את ארה"ב כמנהיגת העולם, כי המשטר הוכיח לכאורה את עליונותו על הדמוקרטיות. המערב יצטרך עכשיו להתמודד עם הנגיף בנקיטת אמצעים דומים, ולכן הקורונה מסכנת את הדמוקרטיה שפרחה מאז סיום המלחמה הקרה.
"בשבוע האחרון סין פועלת בכיוון של סולידריות בינלאומית. פתאום היא מציעה סיוע בערכות של בדיקות ובמחקר, היא שולחת את הנתונים שלה ומכונות הנשמה לאירופה המערבית. זה נראה שהיא רוצה להנהיג את העולם הרבה יותר מארה"ב, שפונה לכיוון של התבדלות".
- לאן זה הולך?
"בטווח הקצר תהיה תחרות בין ארה"ב לסין וזה יחזק את המגמה של מלחמת הסחר. בגלל שהכלכלה תתכווץ, 500 מיליון סינים נמצאים בסכנת אבטלה וזה ישפיע על מעמד הביניים והכלכלה במדינה. אבל בטווח הארוך, בגלל שסין מושקעת בכל דבר, אפשר להניח שיש לה סיכוי יותר טוב להפוך למנהיגת העולם".
- עד כמה נשקפת סכנה לפרטיות תושבי המערב?
"יש סכנה. כבר אחרי אירועי 11 בספטמבר, שהיה משבר טרור גלובלי, ארה"ב חוקקה את 'חוק הפטריוט', שנתן לרשויות סמכויות לעקוב אחרי אנשים. היום אנחנו רואים את אותה התופעה תחת הכותרת של מלחמה בנגיף. הסכנה הזו ממילא כל הזמן מתרחבת, כי גופי הפרסום הגלובלי כמו פייסבוק וטוויטר יודעים המון על הגולשים, והמידע הזה משמש להם ולאחרים לצרכים שונים. יש חשש רציני שאחרי הקורונה התופעה הזו תתחזק ותגביר את השליטה של הממשלות באזרחים".
לאן נעלם האיחוד האירופי
רון פרושאור, ראש מכון אבא אבן לדיפלומטיה בינלאומית במרכז הבינתחומי הרצליה, ולשעבר שגריר ישראל באו"ם, אמר באולפן ynet כי העולם חייב להפנות את מבטו מזרחה.
"סין אמנם הייתה המדינה שבה פרץ הנגיף, אבל נראה שהיא גם הראשונה שמתאוששת ממנו וגם מצילה את העולם", הוא מסביר. "כשמסתכלים החוצה אפשר לראות שהמסגרות הבין-לאומיות, כמו האיחוד האירופי והאו"ם, לא נתנו פתרונות בזמן המשבר. בינתיים הסינים מעבירים תרופות ומסכות למדינות כמו איטליה וספרד, שראו את השכנות שלהן באיחוד האירופי סוגרות בפניהן את הגבולות".
פרושאור מוסיף כי "סין נמצאת במגמת עלייה ואמריקה בבלבול. ארה"ב יורדת כי היא מאבדת שליטה על האירוע. עכשיו השאלה הגדולה היא מה עם אירופה. כמי ששירת בוושינגטון, לא הייתי מוחק את ארה"ב כל כך מהר. האמצעים שלה הם רציניים. היא תשלם על זה מחיר בטווח הקצר, כי היא סגרה את הגבולות לאירופה, הפסיקה טיסות, וסין מנצלת את זה ופותחת נתיבים כלכליים.
"ביום שאחרי תהיה השפעה על המבנה של האיחוד האירופי. גם האיטלקים וגם הספרדים שואלים איפה לכל הרוחות האיחוד האירופי כשאנחנו צריכים אותו. האיחוד האירופי יעמוד בפני אתגרים רבים".
קאריס וויטי, מנכ"לית SIGNAL, מכון מחקר בנושא סין-ישראל, אמרה כי "ביום לאחר הקורונה אנו יכולים לצפות להמשך היריבות בין סין וארה"ב, כאשר הפוקוס הגלובלי יהיה מאבק על ערכים. חלק מהיוזמות שאנו רואים היום מצדה של סין, כמו תרומות או מכירה של ציוד הגנה, בדיקות ומכונות הנשמה לרחבי העולם, נתפסים כניסיון של סין להוביל במאזן הכוחות הגלובלי".
לדבריה, "הדרך שבה בחרה סין להגיב בזמן התפשטות הווירוס בעולם ככל הנראה יובילו ללחץ מצדה של ארה"ב על בנות בריתה להפחית משמעותית בשיתופי פעולה עם סין. הדבר עשוי להיות נכון במיוחד בנוגע לישראל, בשל מערכת היחסים האדוקה והייחודית בין שתי המדינות ובהמשך לתקדים של משבר הפלקון בשנת 200, אז ישראל - בלחץ אמריקני - ביטלה מכירת מטוסי ביון לסין".
לפנייה לכתב/ת 
