הרב הראשי לשעבר הובא למנוחות: "המגפה לוקחת את הדורות הקודמים"

הרב הראשי לשעבר, אליהו בקשי דורון, שהלך לעולמו אמש (יום א') בבית החולים "שערי צדק" בירושלים, הובא למנוחות היום (ב'), חמישה ימים לאחר שאושפז בשל נגיף הקורונה. ההלוויה התקיימה בהר המנוחות בגבעת שאול, בחלקה של קדישא הספרדית, בנוכחות מצומצמת של ילדיו ורבנים בכירים, כעשרים איש בסך הכול. בהודעה שיצאה נמסר כי המשטרה והמשפחה פנו לציבור בבקשה שלא להגיע להלוויה, ולשמור על כל כללי משרד הבריאות. בניו ביקשו עם צאת ההלוויה מכלל הציבור בשראל למלא את צוואתו של הרב ולומר את פרק צ"א בתהילים: "יושב בסתר עליון".

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >> 

הראשון לציון, הרב אליהו בקשי דורון, כיהן כרב הראשי הספרדי לישראל בשנים 1993-2003, בן 79 היה בפטירתו. הרב, תושב ירושלים, סבל ממחלות רקע, ועמד בראש מוסדות "בניין אב" ברמת שלמה ו"דבי אליהו" בבית וגן בירושלים. מניין הנספים במגיפה הגיע אמש ל-110 בני אדם.

בנוכחות מצומצמת של פחות מעשרים איש(צילום: אלי מנדלבאום)

"ראינו אותו בקרבה גדולה כאבא, כמחנך, כמורה הוראה ומורה דרך לרבני ודייני ישראל לאורך שנים רבות", ספד לו הרב הראשי לישראל, דוד לאו. "עלה ונתעלה בבית המדרש, עלה והמשיך הלאה להיות גדול בתורה ולכוון לאביהם שבשמים", אמר.

"הוביל את מהפכת הכשרות ברבנות הראשית"

הרב הראשי, דוד לאו, אמר כי הרב בקשי דורון "הפיץ תורה בארץ ובתפוצות. היה רב של רבנים רבים וגם לאחר פרישתו המשיך הלאה בעצה ובתבונה להדריך ולגדל רבנים". הרב לאו פנה בתחינה: "ריבונו של עולם, נתת לנו את המגפה הקשה הזו. אנחנו רואים את הדורות הקודמים שמסתלקים מהעולם, ועכשיו נטלת מאתנו את תפארת הראשון לציון. אנחנו מבקשים ממך אמור לצרותינו די. מנע מגיפך מנחלתך. שנוכל לחגוג את החג בשמחה עם כל הכאב על לכתו של מורנו ורבנו, שיהיה מליץ יושר על כולנו".

הרב אליהו בקשי דורון ז"ל(צילום: יעקב כהן)

הראשון לציון, הרב הראשי יצחק יוסף, המכהן למעשה בתפקיד שמילא הרב בקשי דורון, ספד לו בבכי בטלפון: "אוי לו לעולם שאיבד מנהיגו אוי לה לספינה שאבד קברניטה. בכל השנים שכיהן ברבנות בבת ים בחיפה וברבנות הראשית זיכה את הרבים הלך ממקום למקום והפיץ תורה ויראת שמים. המשיך את השושלת המפוארת של הראשון לציון לדורותיהם של למעלה מ-300 שנה. הקים עשרות של בתי כנסיות בכל הארץ".

הוא הזכיר כי הרב היה מקורב מאוד לאביו, הרב עובדיה יוסף, שאף מינה אותו לתפקידיו כרב העיר בת ים וחיפה. "הוא היה מגיע בערבים ללמוד עם אבא ולמד ממנו פסיקה. למד ממרן האבא (הרב עובדיה) את עיקרון הפסיקה הספרדית של 'כוחא דהיתרא'. הוביל את מהפכת הכשרות ברבנות הראשית. הרב זכה להקים דור ישרים מבורך, בנים וחתנים - כולם תלמידי חכמים וראשי מוסדות. בעשר אצבעותיו הקים ישיבות".

"באנו לרבנות הראשית מרקע שונה לחלוטין"

הרב ישראל מאיר לאו, רבה הראשי של תל אביב יפו ומי שהיה עמיתו של הרב בקשי דורון להנהגת הרבנות הראשית בין השנים 1993-2003, ספד לו בטלפון: "בעיצומו של חג החירות, 'זמן חירותנו', ואחרי שהתבשרנו אתמול שמצבו כבר השתפר - הגיעה לקראת ערב הידיעה המרה הזו שנלקח מאתנו הרב אליהו בקשי דורון. הרב כתב לי בהקדשה: 'רעי כאח לי' - ואני מרשה לעצמי לוקרוא לו היום בפסוק שאמר דוד על יהונתן: 'צר לי עליך אחי, נעמת לי מאוד'".

הרב בקשי דורון עם שותפו להנהגת הרבנות, הרב ישראל מאיר לאו(עמוס בן גרשון, לע"מ)

הרב לאו סיפר על החיבור בינו לבין הרב בראשית הדרך, כשמונו לכהונה: "באנו לרבנות הראשית מרקע שונה לחלוטין. אופי שונה לגמרי, מסגרת שונה לגמרי - ופתאום אנחנו צריכים להיות ביחד בכל דבר כדי למנוע חלילה וחס מחלוקות וחילול השם. אז גם במחלוקות שהיו בינינו - והיו - שמרנו מכל משמר על אחדות דעים כלפי חוץ. עמדנו כחומה בצורה איש את רעהו יעזורו. עברנו עשר שנים קשות מאוד", הזכיר. "בתקופת רצח רבין ומה שבא בעקבותיו - האלימות המילולית מכל עבר - והיה עלינו לעמוד כחומה בצורה מול רוחות המדנים ברחובה של עיר".

"בתקופת כהונתנו התחלפו שרי דתות שונים ומגוונים. היינו צריכים לעבוד בשיתוף פעולה עם עשרה שרי דתות - לא פחות - שהתחלפו בזה אחר זה, ועשינו זאת בדעה צלולה. הייתה לך דרך להיות 'דובר אמת בלבבו'. פסוק אחד של חז"ל מאפיין אותך לעין ערוך: 'אין אליהו בא לרחק אלא לקרב, שנאמר: והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם'. לקחו אותך מאתנו בעיצומו של חג החירות, כשאנחנו צריכים את התפילה שלך. אנא אחוז בכיסא הכבוד בשמים והזעק את הצדיקים והחסידים מקדמת דנא שיתפללו על עם ישראל שיבולע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים".

"מי יעמוד ויתפלל עכשיו על ישראל?"

הרב עמאר, מי שהיה אף הוא הראשון לציון ומכהן כרבה הראשי של ירושלים, ספד לרב בבכי: "שר וגדול נפל היום בישראל: שר בתורה וגדול ביראת שמים... מי יעמוד בצרה הזו ויתפלל על כלל ישראל?" הוא הזכיר את ייסוריו של הרב בשנים האחרונות. "ואנחנו זועקים ריבונו של עולם למי נבכה עכשיו?"

(צילום: אלי מנדלבאום)

הוא ביקש: "כל ימיך היית שליח ציבור של עם ישראל בכל מקום שבו היית - וגם עכשיו אתה עולה כשליח של כל עם ישראל. תבוא לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך-הוא, ותתחנן לפניו לא לשקוט ולא לנוח. הגיעה העת. כבר אין כוח. כל עם ישראל מלווים אותך בצעקה הגדולה".

שר הפנים, אריה דרעי, ספד לו טלפונית: "לפני חמישים שנה, כשהייתי ילד קטן בבת ים, אני זוכר כיצד הגיע הרב להיות רב שכונות בבת ים. אני זוכר אותו הולך שעה במסירות נפש בשבת כדי להעביר שיעור לאדם אחד או שניים. העמיד עיר שממה לעיר של תורה".

"בורא עולם מדבר אתנו. אנחנו חייבים לנסות להבין את הדיבור שלו, אחרת נקבל דברים יותר קשים. הקב"ה מדבר אתנו מתוך רחמים. אנחנו לא מבינים את דרכי ההשגחה. אתמול בשמונה בערב הרב היה עוד בהכרה ובשמחה", סיפר. "התפלל ערבית וספירת העומר ובירך פורא פרי העץ - ופתאום הקב"ה לקח אותו בשנייה. זה הכול הנהגה של הקב"ה. מה אתה רוצה מאתנו?" שאל. "הרב הגיע לכל בר מצווה שהוזמן. היה כולו איש של חסד", הזכיר דרעי.

"לבו של אבא היה לכלל ישראל"

"אבא היה אבא של כולם", ספד לו בנו הבכור, הרב בן ציון בקשי דורון. "היה מכתת את רגליו מקום למקום, מאזכרה לאזכרה, משמחה לשמחה. הלב שלו היה לב של אבא... הוא אהב את כל עם ישראל. היה איש של אמת. הקב"ה בחר בו לרעות את הצאן. הענווה הורגישות שלו. האמת שלו. הרבנות הייתה עבורו כלי של אחדות לציבור. כילד אני זוכר אותו יוצא הראשון. הנהג היה אומר לו: הציבור עוד לא הגיע. אתה לא יכול להיות ראשון - והרב היה אומר: אני לא רוצה שאף אחד יחכה לי. האמת הייתה נר לרגליו. מה שחשב על דמות הרבנות בישראל - נלחם על כך".

"הייתה לו רגישות גדולה לכל אחד", הוסיף. "לא עניין את אבא כבוד. לא חיפש שאנשים יעמדו בשבילו. לא עניין אותו ממון. אבא ואמא חיו בפשטות. עשו גמילות חסדים בגופם ובממונם. אנשים הגיעו עם ענייני שלום בית, ואבא ואמא היו מדברים על לבם. לא הייתה שבת בלי אנשים נזקקים ליד השולחן. אבא הקים קרנות של צדקה וחסד. אבא הקים עשרות בתי כנסת בארץ ישראל עם משפחות ספרא-פיצ'וטו. לא רצה שום שלט בבית הכנסת על שמו. הוא היה אמנם הרב הראשי הספרדי - אבל לבו היה לכלל עם ישראל: חסידים, אשכנזים, אנשי הפועל המזרחי, מסורתיים..."

"לפני חמש שנים אבא נפל למשכב כחולה כליות. היה לו קושי גדול - אבל הוא חי באמונה וניסה להתגבר. תמיד חזר לבית המדרש. כל יום למדנו יחדיו. אבא עולה למעלה להמשיך את חייו הרוחניים. מי שדבק בבורא עולם תמיד חי". הוא סיפר כי אחותו, בתו של הרב, אמורה להכניס היום את בנה בבריתו של אברהם אבינו, וחתם: "ואומר לך בדמייך חיי".